ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- הארץ ופירותיה
כדי להתייחס לשאלה זו בצורה ראויה, יש לצאת לבירור הלכתי והיסטורי שיענה על השאלה הבסיסית – האם באמת מדובר בבעיה חדשה?
האם היה ידוע על נגיעות בעבר?
כל המעיין בדברי הפוסקים במהלך הדורות ימצא אזהרות ביחס לנגיעות בירקות ובפירות שונים. כך למשל הזהיר הפרי חדש, שעל גבי החסה והכרוב מצויים חרקים קטנים ורבים, והוא קובע שבחלק מעונות השנה אין כלל אפשרות לאוכלם. גם בשאר ירקות העלים היתה מוכרת בעיית הנגיעות הרבה: כך למשל העיד הבן איש חי על עצמו, שמעולם לא אכל נענע. אזהרות דומות מצאנו גם לגבי הקטניות: השל"ה הקדוש העיד שפעמים רבות הוא פסל לשיווק בעירו את כל האורז בגלל הנגיעות שהייתה בו. כך גם נמצא ביחס לזיתים, תמרים, גודגדניות, פטריות, פטל, עלי גפן וסלק (הבן איש חי כותב, שפעם אחת בשנה הוא מעלה עלי סלק על שולחנו - בראש השנה לצורך הסימנים, וגם אז הסלק הוא בבחינת 'לראותם בלבד'). ואפילו לגבי תותים מעיד המהרח"א שבארם צובה גזרו ואסרו את אכילתם בשל הקושי בבדיקתם, וכך אנו מוצאים גם בקהילות נוספות.
אם כן, אין זו סוגיה חדשה, אלא בעיה נושנה ומוכרת, המלווה אותנו מזה דורות.
האם אסרו גם חרקים קטנים כמו שאוסרים כיום?
בימיו של בעל החכמת אדם עלתה טענה שיש לאסור את השימוש בחומץ משום שכאשר נתבונן בזכוכית מגדלת נגלה שכל החומץ עשוי מתולעים. טענה זו נדחתה על ידיו בשתי ידים, שהרי "לא ניתנה התורה למלאכי השרת", ואם נעבוד בצורה כזו נצטרך לאסור את אכילת כל המאכלים שעליהם מצויים חיידקים. אולם למעשה, החכמת אדם אסר את השימוש בחומץ כמו שהוא – משום שבהתבוננות אל מול קרני השמש - גם בלא זכוכית מגדלת - ניתן לגלות תולעים קטנות ביותר, והבעיה שתולעים אלו היו קטנות כל כך, עד שיש שכתבו שאפילו סינון בבד עבה אינו מועיל כדי לנקות את החומץ.
בנוסף, במקרים רבים העידו על זיהוי תולעים קטנות ביותר רק אנשים בעלי חדות ראיה מיוחדת. כך מעיד השל"ה הקדוש, שרק כשהגיע לפראג נתוודע לנגיעות הקיימת באורז, מציאות שלא הייתה מוכרת וידועה בעירו הקודמת, משום שרק חדי ראיה מצליחים לזהות אותן. בארם צובה למשל, התעורר פולמוס נרחב כאשר לאחר שנים רבות שבהם נהגו לאכול עלי גפן, נמצאו על גביהם תולעים דקות מאוד. הפוסקים מעידים שבהתבוננות ובעיון רגיל קשה למצוא את החרקים על עלים אלו, ורק הבקיאים בכך הצליחו לזהותם, בשורה התחתונה, בית הדין של ארם צובה פסק לאסור את אכילתם של עלי הגפן מאותו זמן ואילך.
לאור כך כותב החתם סופר ובעקבותיו מכריע גם המשנה ברורה, שלמרות שבין מיני המרור השונים החסה הוא המין המובחר ביותר מבחינה הלכתית לאכילת מרור, כאשר אין בנמצא אנשים יראי שמים הרואים היטב ומכירים את דרך הבדיקה הטובה של עלי החסה, עדיף להקל ולאכול ירק אחר מרשימת סוגי המרור, ולא לאכול חסה שלא נבדקה בדיקה כנדרש מתולעים.
המסקנה העולה מהדברים היא, שזכוכית מגדלת אינה כלי עזר רלוונטי כדי לזהות תולעים, אך בהחלט יש מקום לבדיקה של אנשים היודעים איך וכיצד לחפש את התולעים הקטנטנות שאינן נראות במבט רגיל לרוב העולם.
על פי עיקרון זה פועלות מעבדות הכשרות בדורנו. הן אינן משתמשות לצורך הבדיקה בזכוכית מגדלת או בכל אמצעי עזר מגדיל אחר, אך הפירות והירקות נבדקים על ידי אנשים יראי שמים שהתמחו בזיהוי החרקים השונים ויודעים מה הם מחפשים ואיפה בדיוק. למען האמת, אין צורך במעבדה מיוחדת לבדיקות שכאלו. האמצעים לבדיקת מציאות חרקים בתוצרת חקלאית נמצאים בכל בית בישראל - הבעיה היא שכדי לזהותם יש צורך במומחיות ובלימוד יחד עם סבלנות המאפשרת לבחון כל פרי במתינות ובנחת.
האם במהלך הדורות בדקו לעומק או שמא אסרו רק מה שראו על גבי הפרי?
במקורות שהובאו לעיל אכן ניכרת הטרחה המרובה והמאמץ שנעשה בכדי לזהות את החרקים. אך לא רק השקעה של זמן היתה בכך - אנו מוצאים מקרים בהם זיהוי החרקים נעשה תוך שימוש בתאורה שונה או על גבי רקעים אחרים. כך מספר נכד דודו של המהר"ל בספרו דמשק אליעזר, שהחרקים שלא היה ניתן לזהותם על גבי העלים עצמם, זוהו כאשר ניערו את העלים על גבי בגד שחור שעליו צבעם היה בולט יותר. בספר בן אברהם מסופר שבאופן זה זיהו נגיעות שהיתה קיימת בפטריות. בנוסף, בפוסקים רבים הוזכר זיהוי של חרקים על ידי בדיקת עלה הירק כנגד השמש או כנגד הנר.
אם כן, לא רק מבט שטחי וכללי נצרך בשעת הבדיקה, אלא יש לחפש את השיטה והדרך היעילה והמתאימה ביותר לזהות את הנגיעות שבכל פרי וירק.
האם הפוסקים אסרו כאשר משתבשת בכך שיגרת החיים הנורמלית?
החרק שממנו הזהירו הפוסקים שוב ושוב בצורה הרחבה ביותר היה המילבי"ן. רבי יונה לנדסופר מעיד שחרק זה נמצא על גבי כל הכלים ובכל המקומות. גם הפרי חדש מעיד, שאם משאירים מאכל גלוי בחוץ הוא עלול להתמלא מתולעים אלו ולהאסר. בעל ספר יסוד ושורש העבודה מספר, שאנשי מעשה היו נוהגים להבעיר אש בתוך הכלים לפני שהיו משתמשים בהם כדי להימנע מתולעים הללו, ובצוואתו לבניו הוא מוסיף, שעם כל הזהירות והחששות הללו, הוא חיבר תפילה מיוחדת קודם אכילתו - שלא יכשל בחרקים.
במהלך הדורות גזרו על כמה וכמה מיני פירות שלא לאוכלם כלל (!) בגלל הקושי שבבדיקתם. אחד הדיונים המורכבים היה בענין התולעים שהיו בעבר במי השתיה. הפרי חדש הורה שכל המים בירושלים זקוקים לסינון, ובפאת השולחן מעיד שכך המצב בכל ארץ ישראל. פוסקים רבים עמדו על כך שישנן תולעים העוברות גם דרך סינון בבגד עבה, ובשל כך, רבים אסרו שתיית מים המוחזקים כנגועים ולא סמכו על הסינון. ניתן להעריך שפסק זה גרם לציבור טרחה ועוגמת נפש, הרבה יותר מהדרישה להוסיף כמה שקלים כדי לקנות ירקות מפוקחים או לנקות תותים עם מברשת שיניים.
סיכום
במהלך כל הדורות היו כאלו שהתמחו בנושא החרקים ומצאו ממצאים שלעיתים הקשו על הציבור שלא הכיר את הבעייתיות שבדברים. לעיתים מדובר היה מדובר במאכלים הנמצאים בשימוש יומיומי, והגילויים החדשים הובילו להפסקת השימוש בהם. גם כיום אנו עדיין נפגשים עם אותה בעיה עתיקת יומין של נגיעות ותולעים, וכפי שעשו בעבר, כך גם אנו נמשיך ונברר את המציאות והמצב בפירות ובירקות, בדיוק כפי שנהגו אבותינו במשך כל הדורות. ואותם הרוצים לומר שאין לאסור את התולעים הקטנות שנתחדשו בימינו, יצטרכו לענות על השאלה הבאה: האם כל הנגיעות שנאסרה בדורות הקודמים נעלמה ופרחה לה, וכיום נוצרו תולעים חדשות המותרות באכילה?
(מקורות: פרי חדש יו"ד פד, לד; בן איש חי ש"ב פרשת נשא; של"ה שער האותיות אות קו"ף קדושת האכילה קיג; פחד יצחק אות ת 'תולעים בירקות'; זבחי צדק יו"ד פד; כנסת הגדולה הגהות בית יוסף יו"ד פד; משנה ברורה תעג, מב; חכמת אדם שער איסור והיתר כלל לח; בן אברהם שער נ אות יח; דרכי תשובה יו"ד פד, טו וצג; שו"ת משאת משה יו"ד ד; דמשק אליעזר עמ' קפד; כנפי יונה סימן פד; יסוד ושורש העבודה שער שביעי; פאת השולחן הלכות ארץ ישראל ג, יט; שו"ת חתם סופר או"ח קלב. מקורות נוספים יובאו בעזרת ה' במאמר מסודר שיפורסם בעתיד).
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד גמרא?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה מברכים על מנה אחרונה?
אי אפשר לבד!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
