ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לסוחר עשיר היתה בת יחידה. כאשר הגיעה לפרקה מצא עבורה בן תורה ולקחו לחתן. האברך ואשתו לא חסרו מאומה והוא ישב ולמד בשקידה. לאחר שחותנו הלך לבית עולמו השאיר את כל הונו לבתו ולחתנו. הבת ניהלה את החנות והמסחר כמקודם ובעלה המשיך לשבת וללמוד תורה.
בסביבתם היה כומר שנהג להסית יהודים לקבל את דת הנוצרים, ובמיוחד חיפש בני תורה. כאשר שמע הכומר על האברך השוקד בתורה, החל לחשוב איך ללוכדו ברשתו.
הוא החל לבוא לעתים קרובות לחנותו ולקנות מה שצריך ומה שלא צריך, עד שנעשה לקוח טוב. פעם סיפרה האשה לכומר שבעלה חולה והוא השתתף בצערה וביקש לבוא ולבקרו בביתו. הוא שוחח עם האברך בעניינים שונים וראה שהוא בן תורה גדול ואוצר גדוש בכל דבר חוכמה
כעבור זמן מה האברך חלה שוב. הכומר ביקרו שנית והחל לפתותו: "יש לו דירה טובה, האוויר מצוין, יש עצי פרי. אתן את הדירה לרשותך. קח משרתת שתבשל עבורך אוכל כשר, והיה זה שכרי שאכנס אליך מפעם לפעם לשוחח עמך".
הצעתו נתקבלה והידידות בין האברך לכומר העמיקה. הכומר שיחד את המבשלת שתיתן לו בשר טריפה ונבלה שגרמו לטמטום מוחו ולבו, עד שדיבורי הכומר פעלו עליו וכעבור זמן הסכים להשתמד ואף נשא לאשה את בת הכומר ועזב את אשתו לאנחות. הכומר נתן לו הון תועפות והוא היה עשיר מופלג.
במשך הזמן קנה המומר פרדס עם בית ונכנס לגור בו. בתוך הפרדס התגורר שומר זקן. פעם, בשעה שהמומר טייל עם אשתו הנוכריה בפרדס שמעו קול בכי עצום מצריפו של השומר. נכמרו רחמיו והוא נכנס אל השומר ושאלו לפשר בכיו. השומר לא ענה ודחהו בתירוצים שונים. בפעם אחרת כאשר שמע שוב את בכיותיו הנוראות של השומר, לא נתן לו הדבר מנוח. הוא התחנן אליו שיגלה לו את סיבת בכיו. השומר הזקן לא יכול היה עוד לסרב והחל לספר: "יהודי אני מאנוסי ספרד ובלבי נשארתי נאמן לאלוקי. אצל היהודים יש יום אחד בשנה שנקרא 'יום הכיפורים', הוא יום תשובה וסליחה". השומר שלא ידע כי בן שיחו הינו יהודי משומד, ביאר לו מעט ממהותו של היום וסיים: "היום הוא יום הכיפורים ולכן בוכה אני".
בשמעו כל זאת התעוררה אצל המומר רוח טהרה ותשובה לשוב אל ה', והוא גמר בלבו לשוב לאלוקיו ולאמונתו. הוא גילה את כל לבבו לשומר הזקן וסיפר לו כיצד הגיע עד הלום. שניהם בכו ארוכות, ולבסוף אמר הזקן: "תמה אני עליך, הלא עשיר אתה ובעל יכולת ומדוע תבכה, הרי ביכולתך לנסוע למדינה אחרת ולהיות יהודי בגלוי?!"
נכנסו הדברים כחץ בלב המשומד והוא ברח למרחקים והפך לבעל תשובה גדול.
כאשר אשתו ראתה שבעלה נעלם לא ידעה מה לעשות. עלה בדעתה שהשומר הזקן יודע אודותיו. לא נתנה לו האשה מנוח עד אשר נאות לספר לה את כל האמת. בראותה את גודל התקיפות של אמונת ישראל גמרה בלבה להתגייר. היא מכרה את כל רכושה ונסעה למדינה אחרת והתגיירה.
השומר הזקן אמר בלבו: "מה יהיה עמדי? אני גרמתי לכך ששני אנשים התגיירו, ואילו אני בעצמי יושב פה... עד מתי?!"
הוא גמר בלבו, אף שהיה חסר אמצעים, להגר למדינה אחרת כי במדינתו נאסר הגיור. "אלך ברגלי מעיר לעיר ומכפר לכפר עד שאגיע למחוז חפצי", אמר וכך עשה. הוא הלך בדרכים ובשדות, אך באמצע הדרך מת, וכאן במקום הזה נקבר.
כשנשמתו עלתה לעולם העליון היו מליצי יושר שאמרו: "כיוון שמחשבתו היתה טובה, ולמעשה התחיל כבר ללכת על מנת לחזור ליהדותו, הגם שבפועל לא הספיק לעשות זאת, מכל מקום צריך להכניסו למקום הקדושה; ואילו המקטרגים טענו: "לא! כיוון שבפועל ממש לא חזר בתשובה, אין להכניסו לשם".
"נפשו שוטטה עד כה מבלי למצוא מנוח, ועכשיו בעקבות תפילתנו ואמירתנו 'לחיים' נתקנה נפשו והכניסוה למקומה הראוי", סיים הבעל שם טוב את דבריו והורה לעגלון כי עליהם להמשיך בדרכם.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
