ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות. בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלהיך במקום אשר יבחר, תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם. הקהל את העם האנשים הנשים והטף למען ישמעו ולמען ילמדו ליראה את ה' ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת (ל, יב).
חג הסוכות במוצאי שביעית, הוא הזמן בו נקהלים כל ישראל אל המקדש לשמוע את המלך קורא באזניהם ספר משנה תורה. דרש על כך ר' אלעזר בן עזריה (חגיגה, ג, א):
האנשים באים ללמד. הנשים באות לשמוע. טף למה בא? אלא ליתן שכר טוב למביאיהם. לכאורה אינו מובן, מדוע יקבלו שכר אם אין תועלת בהבאת הטף (כי אם נאמר שהקטנים עצמם לומדים ליראה את ה' כאשר יגדלו, הרי ישנה מטרה בהבאתם, ואין צורך לומר כדי ליתן שכר למביאיהם).
אלא נראה שמצות הקהל עיקרה להורות שעם ישראל על כל שדרותיו הוא עם אחד המהווה חטיבה אחת אשר אחד משלים את השני. ולפיכך לאחר שנת השמיטה כאשר הובלטה אחדותן של ישראל בשמיטה. כאשר כולם היו שווים בזכות לאכול פירות וכל גידולי השדה מכל שדות ארץ ישראל, ולא היה ניכר מי הבעלים על השדה ומי רק אורח בה, ובחג הסוכות מועד בו האדם מרגיש את ארעיותו בעולם באופן מיוחד )כאשר ביארנו בעזרת השם בפרשת אמור). ובעיקר בחג החל במוצאי שביעית כאשר לא כמו בכל חג הסוכות שהאסמים מלאים והיקבים משיקים תירוש וכו', השנה האוצרות ריקים לאחר שנת השמיטה, ומובן שכאשר האוצרות מלאים יש חשש שאדם ירגיש יותר בחשיבות של עצמו מאשר בשעה שאחרים התחלקו עמו בתנובת שדהו. במועד זה כל ישראל נאספים לא רק המבוגרים אלא הטף אשר אינו מבין ואינו יודע, כל הבאתו היא כדי שיהיו נוכחים כל ישראל. עצם ההמצאות בקרב כולם היא המטרה. שותפות אחדותית זו מביאה אותם לחטיבה אחת גם במישור הרוחני. לאחר שבשנה השביעית ישראל הרגישו במוחש את השייכות ההדדית במזון החומרי, בחג הסוכות הזה הם מוחשים ומודעים את ההשלמה שכל אחד משלים את רעהו ורעותו בקיום העליון התורני של העם.
בזה יש להבין את דברי הגמרא במסכת חגיגה (שם) שרבי אלעזר בן עזריה דרש שלשה דברים (לפי פירוש רש"י שם), דבר ראשון הנזכר לעיל. דבר שני:
אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם (דברים, כו, יז) אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם. ועוד פתח ואמר (קהלת, יב, יא), דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד. למה נמשלו דברי תורה לדרבן? מה דרבן מיכוון הפרה לתלם אף דברי תורה מכוונים לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים. אי מה דרבן מטלטל אף דברי תורה? (כלומר אינם קבועים וניתנים לשינויים) תלמוד לומר וּכְמַשְׂמְרוֹת אי מה מסמר זה חסר? (כאשר תוקעים אותו בכותל הוא נוקב את הכותל) תלמוד לומר נְטוּעִים מה נטיעה פרה ורבה אף דברי תורה. בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת אלו תלמידי החכמים שיושבין אסופות אסופות (קבוצות קבוצות) ועוסקין בתורה הללו מתירין והללו אוסרין הללו מטמאין והללו מטהרין הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם היאך אני למד מעכשיו, תלמוד לומר, נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב (שמות, כ, א), וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אף אתה עשה אוזניך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי המטמאים ודברי המטהרים.
נראה שכל שלושת המאמרים הנ"ל שייכים אחד לשני ולא לחנם דרשם ראב"ע ביחד. כפי שהסברנו ענין הקהל הוא האחדת ישראל וזהו שדרש, אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם אף אני אעשה אתכם. ישראל מתאחדים בקבלת מלכות שמים שנאמר, שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד פסוק זה אמרו השבטים ליעקב לפני פטירתו. לומר. מה אתה אין בלבך אלא ה' אחד אף בלבנו. השבטים הרגישו שאף על פי שדרכם נפרדת, אינם עובדי ה' בנפרד, אלא, כולם משלימים אחד את השני בעבודת ה'. ובזה הם ממשיכים את יעקב אביהם שהוא מאחד את כל הכוחות שלהם בכוח, אותם כוחות המתגלים אצלם בפועל. ורק על ידי השלמת אחד לרעהו נבנה בית ישראל. אחדות זו נמשכת בכל דורות ישראל על כן הקדוש ברוך הוא עושה אותנו חטיבה אחת. בהיותנו חטיבה מיוחדת המקורבת להקדוש ברוך הוא יותר מכל משפחות האדמה בהכרח שגם הקדוש ברוך הוא קרוב אלינו יותר.
לבסוף הוסיף ראב"ע, התורה שהיא כלי חמדה שניתן לישראל דוקא. מנחה אותם בדרך הנכונה ומביאתם לחיי עולם הבא. אכן, גם בעולם הזה דומה התורה לנטיעה הפרה ורבה, ומוסיפה ברכה בכל אשר יעשה האדם. כאשר אדם בא ללמד תורה והוא רואה שחכמי ישראל חולקים הללו מטמאים והללו מטהרים עליו לדעת כי נתנו מרועה אחד אל אחד נתנם פרנס אחד אמרן משה קיבל תורה מסיני. התורה שבכתב לשונה קבועה כפי שהקדוש ברוך הוא אמר ונתן (זהו הפירוש אל אחד נתנם). ואילו תורה שבעל פה נאמרה למשה והוא אמרה לישראל בלשונו ולאו דוקא כפי שהקדוש ברוך הוא מסר לו בלשון קבועה. כל הדברים האלו נתנו מסיני, וזהו פרנס אחד אמרן. בתורה שבכתב אין מחלוקת, המחלוקת, כיצד להבין את התורה, קיימת בתורה שבעל פה, לפי שנאמרה כללים וכיצד ללמד מתוך כללים אלו, יש מחלוקת, כיצד לדמות דבר לדבר וכו'. מחלוקת נובעת מתוך השוני המהותי בין החכמים ובגלל השוני שביניהם גם אם הם חיים בתקופה אחת, וכל שכן כאשר הם חיים בתקופות שונות. נמצא שהתורה בכוונה נאמרה כללים כדי שהחכמים יוכלו להבין כל אחד לפי דרכו ואם אדם לומד רק דעה אחת הוא חסר בידיעת התורה. כי שלמות התורה היא בהבנת כל הדעות (כמובן שכל דעות אלו יש להן ערך כאשר הן יוצאות מתוך ידיעת כל התורה ואז אותו חכם השלם בהבנת התורה, לא התורה מתגלית בהבנה מיוחדת לו. אבל אדם שאינו שלם בידיעת התורה גם מחשבותיו הן רעיונות של עצמו, ולא תורה מדברת מתוך גרונו).
לזה כיונו חז"ל שמשה רבינו שקול כנגד ששים רבוא בני ישראל. ביאר הרמב"ן בדרשתו תורת ה' תמימה, ששים ריבוא הם כלל כל הדעות הנמצאות בעולם ולכן התורה ניתנה בהם, כאשר כל צורות ההבנה בתורה היו קיימות. משה שהוא כולל את כל הדעות בכוח קיבל למעשה את התורה בכל צורות הבנתה. ועל זה אמרו חז"ל, מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה בסיני. כלומר, בכוח היתה כבר הבנה כזאת בתורה אלא שאותו תלמיד מוציא אותה לפועל. ודוק"ה. אמנם פסק ההלכה נקבע לפי הרוב משום שכן ציותה התורה להתנהג. אולם ישנו גם פירוש כדעת המיעוט ויתכן שבדורות הבאים רוב החכמים יסכימו לדעת היחיד, ומזמנם והלאה תקבע ההלכה כאותו יחיד שהרבים בחכמי התורה יסכימו עמו. זו עיקר דרשת ר' אלעזר בן עזריה, הקדוש ברוך הוא והתורה בכללותה וישראל, מהווים כולה חטיבה אחת, הגוונים השונים בעם בין בחומר ובין ברוח הינם למעשה דבר שלם אחד וזה באה פרשת הקהל להדגיש בחג הסוכות שלאחר שמיטה.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
איך מותר להכין קפה בשבת?
האם מותר לפנות למקובלים?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
תורה מן השמים
רמב"ם וכוזרי
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
