ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות. בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלהיך במקום אשר יבחר, תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם. הקהל את העם האנשים הנשים והטף למען ישמעו ולמען ילמדו ליראה את ה' ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת (ל, יב).
חג הסוכות במוצאי שביעית, הוא הזמן בו נקהלים כל ישראל אל המקדש לשמוע את המלך קורא באזניהם ספר משנה תורה. דרש על כך ר' אלעזר בן עזריה (חגיגה, ג, א):
האנשים באים ללמד. הנשים באות לשמוע. טף למה בא? אלא ליתן שכר טוב למביאיהם. לכאורה אינו מובן, מדוע יקבלו שכר אם אין תועלת בהבאת הטף (כי אם נאמר שהקטנים עצמם לומדים ליראה את ה' כאשר יגדלו, הרי ישנה מטרה בהבאתם, ואין צורך לומר כדי ליתן שכר למביאיהם).
אלא נראה שמצות הקהל עיקרה להורות שעם ישראל על כל שדרותיו הוא עם אחד המהווה חטיבה אחת אשר אחד משלים את השני. ולפיכך לאחר שנת השמיטה כאשר הובלטה אחדותן של ישראל בשמיטה. כאשר כולם היו שווים בזכות לאכול פירות וכל גידולי השדה מכל שדות ארץ ישראל, ולא היה ניכר מי הבעלים על השדה ומי רק אורח בה, ובחג הסוכות מועד בו האדם מרגיש את ארעיותו בעולם באופן מיוחד )כאשר ביארנו בעזרת השם בפרשת אמור). ובעיקר בחג החל במוצאי שביעית כאשר לא כמו בכל חג הסוכות שהאסמים מלאים והיקבים משיקים תירוש וכו', השנה האוצרות ריקים לאחר שנת השמיטה, ומובן שכאשר האוצרות מלאים יש חשש שאדם ירגיש יותר בחשיבות של עצמו מאשר בשעה שאחרים התחלקו עמו בתנובת שדהו. במועד זה כל ישראל נאספים לא רק המבוגרים אלא הטף אשר אינו מבין ואינו יודע, כל הבאתו היא כדי שיהיו נוכחים כל ישראל. עצם ההמצאות בקרב כולם היא המטרה. שותפות אחדותית זו מביאה אותם לחטיבה אחת גם במישור הרוחני. לאחר שבשנה השביעית ישראל הרגישו במוחש את השייכות ההדדית במזון החומרי, בחג הסוכות הזה הם מוחשים ומודעים את ההשלמה שכל אחד משלים את רעהו ורעותו בקיום העליון התורני של העם.
בזה יש להבין את דברי הגמרא במסכת חגיגה (שם) שרבי אלעזר בן עזריה דרש שלשה דברים (לפי פירוש רש"י שם), דבר ראשון הנזכר לעיל. דבר שני:
אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם (דברים, כו, יז) אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם. ועוד פתח ואמר (קהלת, יב, יא), דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד. למה נמשלו דברי תורה לדרבן? מה דרבן מיכוון הפרה לתלם אף דברי תורה מכוונים לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים. אי מה דרבן מטלטל אף דברי תורה? (כלומר אינם קבועים וניתנים לשינויים) תלמוד לומר וּכְמַשְׂמְרוֹת אי מה מסמר זה חסר? (כאשר תוקעים אותו בכותל הוא נוקב את הכותל) תלמוד לומר נְטוּעִים מה נטיעה פרה ורבה אף דברי תורה. בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת אלו תלמידי החכמים שיושבין אסופות אסופות (קבוצות קבוצות) ועוסקין בתורה הללו מתירין והללו אוסרין הללו מטמאין והללו מטהרין הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם היאך אני למד מעכשיו, תלמוד לומר, נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב (שמות, כ, א), וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אף אתה עשה אוזניך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי המטמאים ודברי המטהרים.
נראה שכל שלושת המאמרים הנ"ל שייכים אחד לשני ולא לחנם דרשם ראב"ע ביחד. כפי שהסברנו ענין הקהל הוא האחדת ישראל וזהו שדרש, אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם אף אני אעשה אתכם. ישראל מתאחדים בקבלת מלכות שמים שנאמר, שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד פסוק זה אמרו השבטים ליעקב לפני פטירתו. לומר. מה אתה אין בלבך אלא ה' אחד אף בלבנו. השבטים הרגישו שאף על פי שדרכם נפרדת, אינם עובדי ה' בנפרד, אלא, כולם משלימים אחד את השני בעבודת ה'. ובזה הם ממשיכים את יעקב אביהם שהוא מאחד את כל הכוחות שלהם בכוח, אותם כוחות המתגלים אצלם בפועל. ורק על ידי השלמת אחד לרעהו נבנה בית ישראל. אחדות זו נמשכת בכל דורות ישראל על כן הקדוש ברוך הוא עושה אותנו חטיבה אחת. בהיותנו חטיבה מיוחדת המקורבת להקדוש ברוך הוא יותר מכל משפחות האדמה בהכרח שגם הקדוש ברוך הוא קרוב אלינו יותר.
לבסוף הוסיף ראב"ע, התורה שהיא כלי חמדה שניתן לישראל דוקא. מנחה אותם בדרך הנכונה ומביאתם לחיי עולם הבא. אכן, גם בעולם הזה דומה התורה לנטיעה הפרה ורבה, ומוסיפה ברכה בכל אשר יעשה האדם. כאשר אדם בא ללמד תורה והוא רואה שחכמי ישראל חולקים הללו מטמאים והללו מטהרים עליו לדעת כי נתנו מרועה אחד אל אחד נתנם פרנס אחד אמרן משה קיבל תורה מסיני. התורה שבכתב לשונה קבועה כפי שהקדוש ברוך הוא אמר ונתן (זהו הפירוש אל אחד נתנם). ואילו תורה שבעל פה נאמרה למשה והוא אמרה לישראל בלשונו ולאו דוקא כפי שהקדוש ברוך הוא מסר לו בלשון קבועה. כל הדברים האלו נתנו מסיני, וזהו פרנס אחד אמרן. בתורה שבכתב אין מחלוקת, המחלוקת, כיצד להבין את התורה, קיימת בתורה שבעל פה, לפי שנאמרה כללים וכיצד ללמד מתוך כללים אלו, יש מחלוקת, כיצד לדמות דבר לדבר וכו'. מחלוקת נובעת מתוך השוני המהותי בין החכמים ובגלל השוני שביניהם גם אם הם חיים בתקופה אחת, וכל שכן כאשר הם חיים בתקופות שונות. נמצא שהתורה בכוונה נאמרה כללים כדי שהחכמים יוכלו להבין כל אחד לפי דרכו ואם אדם לומד רק דעה אחת הוא חסר בידיעת התורה. כי שלמות התורה היא בהבנת כל הדעות (כמובן שכל דעות אלו יש להן ערך כאשר הן יוצאות מתוך ידיעת כל התורה ואז אותו חכם השלם בהבנת התורה, לא התורה מתגלית בהבנה מיוחדת לו. אבל אדם שאינו שלם בידיעת התורה גם מחשבותיו הן רעיונות של עצמו, ולא תורה מדברת מתוך גרונו).
לזה כיונו חז"ל שמשה רבינו שקול כנגד ששים רבוא בני ישראל. ביאר הרמב"ן בדרשתו תורת ה' תמימה, ששים ריבוא הם כלל כל הדעות הנמצאות בעולם ולכן התורה ניתנה בהם, כאשר כל צורות ההבנה בתורה היו קיימות. משה שהוא כולל את כל הדעות בכוח קיבל למעשה את התורה בכל צורות הבנתה. ועל זה אמרו חז"ל, מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה בסיני. כלומר, בכוח היתה כבר הבנה כזאת בתורה אלא שאותו תלמיד מוציא אותה לפועל. ודוק"ה. אמנם פסק ההלכה נקבע לפי הרוב משום שכן ציותה התורה להתנהג. אולם ישנו גם פירוש כדעת המיעוט ויתכן שבדורות הבאים רוב החכמים יסכימו לדעת היחיד, ומזמנם והלאה תקבע ההלכה כאותו יחיד שהרבים בחכמי התורה יסכימו עמו. זו עיקר דרשת ר' אלעזר בן עזריה, הקדוש ברוך הוא והתורה בכללותה וישראל, מהווים כולה חטיבה אחת, הגוונים השונים בעם בין בחומר ובין ברוח הינם למעשה דבר שלם אחד וזה באה פרשת הקהל להדגיש בחג הסוכות שלאחר שמיטה.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
