ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בשנת תרצ"ז, כשהיה בן למעלה משמונים, עלה ארצה והתגורר בתל אביב, לפני שהנאצים ימ"ש כבשו את וינה. כאשר המצביא הנאצי רומל התקרב לארץ ישראל, עלה הרבי מהוסיאטין לקברו של 'אור החיים' הקדוש בהר הזיתים בירושלים. לאחר שקרא בציון את כל ספר תהילים, הכריז שרומל יפסיד, והסביר כי אמר זאת מפני שראה את אותיות שם הוי"ה מתנוצצות על הציון.
הרבי מהוסיאטין היה ידוע כרבי שותק, שבשעת עריכת שולחנו לא נהג לומר דברי תורה. הוא זכה לאריכות ימים ונפטר בכ"ט בכסלו תש"ט. בצוואתו ביקש להיקבר בהר הזיתים, ואם לא יתאפשר הדבר - בצפת או בטבריה. בגלל שהר הזיתים היה בידי הירדנים לא היתה אפשרות לקוברו שם, ובגלל שנפטר ביום שישי, אי אפשר היה לקוברו בצפת, ומנוחתו בחלקת החסידים בטבריה.
אחד מחסידיו של הרבי מהוסיאטין היה ר' דב טננבוים. כשהיה בגיל שלוש עדיין לא הלך. אביו המודאג, ר' שלום שכנא, שלח אותו בעגלה עם חסידים לחג השבועות, כדי שיתברך מרבי ישראל מהוסיאטין. הוא הוכנס לרבי, וזה הורה לעשות לו אמבטיות של מי מלח. לאחר שבוע הילד החל לצעוד.
אחרי נישואיו פתח ר' דב עסק עם גוי. לאחר זמן מה התברר לו שהגוי גוזלו. הוא תבע אותו למשפט והשופט האנטישמי פסק למען הגוי. בעקבות המקרה החל להרהר בעלייה לארץ ישראל. בשנת תרצ"ד נכנס לרבי ישראל מהוסיאטין, וזה הורה לו לעלות ארצה. ר' דב עלה ובנה את ביתו בהרצליה, וכך ניצל מהשואה.
באותו זמן היו בארץ בעיות כלכליות קשות. לר' דב, שהיה שייך לתנועת 'המזרחי', לא היה פנקס אדום, והיה לו כמעט בלתי אפשרי למצוא עבודה. הוא ומשפחתו הגיעו לפת לחם ממש. לאשתו היו אחיות באמריקה, והן שלחו לה כרטיסים והציעו שתהגר לשם עם משפחתה, והן ידאגו להם לפרנסה.
דב התלבט מאוד: מחד לא היתה לו עבודה, אולם מאידך איך אפשר לעזוב את ארץ ישראל?! כיוון שלא ידע מה לעשות, החליט לפנות לרבי ישראל מהוסיאטין. לפני הכניסה ליחידות, צם שלושה ימים, ואחר כך כתב פתקת קויטל. לא היה לו כסף לעגלה או למונית והוא הלך ברגל מהרצלייה לתל אביב, לרחוב ביאליק, שם התגורר הרבי.
בדרך גברו הרהוריו. מאוד לא רצה להגיע שוב לאיזו גולה מרוחקת, אבל מה לעשות, הרי המצב הכלכלי מחייב?! מחשבותיו נשאוהו לנופיה המרוחקים של פולין, והוא הרהר בכך שרק בזכות הרבי שהוא צועד אליו כעת זכה להגיע לארץ הקודש. מה יאמר לו הרבי עכשיו? רגליו כבדו מההליכה, ואז נזכר שבזכות ברכת הרבי כשהיה בגיל שלוש הצליח ללכת...
בדחילו ורחימו נכנס ר' דב לרבי והגיש לו את הקויטל עם שאלתו. כאשר הרבי ראה את הפתקה ענה: "עליך להישאר בארץ וישועת ה' תגיע כהרף עין!"
כדרכו בקודש קיבל ר' דב את דברי הרבי בלב שלם, ופנה ללכת ברגל חזרה להרצליה. בדרך חלף על פניו ג'יפ של חיילים בריטיים שיכורים. הם קראו לעברו: 'בְּלַאדִי ג'וּ' (יהודי ארור), והשליכו עליו קופסת נעליים עשויה מפח. ר' דב חשב לעצמו: נו, אקח את הקופסה, ואולי אמצא בה איזה שימוש מועיל.
כאשר פתח את הקופסה גילה לתדהמתו שיש בתוכה סכום כסף נכבד. הסתבר שזה היה ה'פַּרְטִי דֵי' (יום חג), היום שבו החיילים מקבלים את משכורתם, והם שתו לשוכרה וזרקו עליו בטעות את כספם.
למחרת פגש אותו מכר וביקש ממנו לפתוח ביחד חברת בנייה. מכוח ברכת הרבי ר' דב הסכים לכך מיד. מהכסף של החיילים הבריטיים התפרנס במשך שנה תמימה, ומחברת הבנייה התפרנס בכבוד עד יומו האחרון.
כאשר סיפר את סיפורו לילדיו, לא התפעל במיוחד מהפרנסה שהגיעה מברכת הרבי, אלא דווקא מההצלה הרוחנית. "מי יודע אם הייתי יורד לאמריקה, מה היה חלילה מצבנו הרוחני?!", אמר בטרם הלך לעולמו, "בגלל ששמעתי בקולו זכיתי לכך שכל יוצאי חלציי הולכים בדרך התורה והמצוות".
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
