ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תמוז, ה'תשנ"ז
שאלה
חבר בקהילה מסרב לשלם את מסי הקהילה. מצד אחד חשוב לנו מאוד לשמור על אחדות הקהילה, אבל איננו יכולים לותר בנושא חשוב ועקרוני זה.
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
56 - בר מצווה אחרי גיור בספק
57 - איסור כניסה לבית-הכנסת
58 - שימוש ב"קולן" בבית-הכנסת, בשבת
טען עוד
האם נכון שאנו יכולים לסמוך על תשובת החתם סופר המפורסמת בענין?
תשובה
מבחינת ההלכה ניתן לאסור כניסת חבר קהילה שאינו משלם מס לקהילה לבית-הכנסת, בתנאים באים:
1. אם המסים משמשים לאחזקת בית-הכנסת או לבנייתו 1 אפשר לאסור עליו את הכניסה, מפני שהוא כגוזל את הרבים, כאשר בית-כנסת מוגדר 2 כבית-הכנסת של כפרים 3 .
2. אם בית-הכנסת מוגדר כ"בית-כנסת של כרכים", או כשהמסים אינם משמשים לאחזקתו, אלא לדברים שיש לקהילה כוח לכפות את גבייתם (כגון - צדקה, תלמוד תורה, ספר-תורה) 4 אפשר לאסור את הכניסה באחד משני אופנים:
א. פסק בית-דין 5 .
ב. החלטת "ז' טובי העיר", דהיינו ועד הקהילה הנבחר (אף אם הם פחות משבעה) 6 . במקרה זה הם צריכים להחליט החלטה עקרונית ושיוויונית, שכל מי שינהג כך, תימנע ממנו הכניסה לבית-הכנסת.
התקנה צריכה להיות על דעת כל חברי הוועד 7 , והיא צריכה לקבל את הסכמתו של רב העיר 8 .
למעשה יש חשש רציני שמניעה בכוח של כניסת יהודי לבית-הכנסת, כגון על-ידי שומרים או שוטרים, תגרום לחילול השם ולפנייה לערכאות. על כן, בכל מקרה כזה, יש להימנע מנקיטת צעדים מסוג זה ולהסתפק בפרסום פנימי, בתוך הקהילה, אודות הסירוב לשלם וההיתר ההלכי למנוע מאדם כזה קבלת כיבודים בבית-הכנסת, כגון עלייה לתורה, פתיחת הארון, וכל שכן שליחתו לפני העמוד.
^ 1. שו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובה יב, ג1 במהדורא ראשונה)
^ 2. ע"פ שו"ע (אורח חיים סי' קנג סעיף ז).
^ 3. עיין שו"ת "משאת בנימין" (סי' לג) שם מגדיר המשיב באריכות את ההבדל בין שני סוגי בתי-הכנסת. תורף דבריו הוא, שבית-כנסת שנבנה לקהילה מסוימת, אף שבאים לשם מדי פעם מתפללים אורחים, מוגדר כ"בית-כנסת של כפרים", והוא בבעלות אנשי אותה הקהילה. אך אם בית-הכנסת נבנה גם לצורך הרבה אנשים ממקומות אחרים המתכנסים במקום זה (כגון בעירו של רב אשי, שלשם היו מגיעים אנשים מהרבה מקומות), הוא מוגדר כ"בית-כנסת של כרכים" ואינו בבעלות אנשי אותה הקהילה או העיר.
^ 4. בבא בתרא (ח ע"ב) "כופין בני העיר...", ועיין גם במרדכי שם
^ 5. מדין כפיית בית-דין שיכולים לכפות במה שירצו (על-פי הוראת הגרז"נ גולדברג). ועיין גם רמב"ן כתובות פו ע"א, לגבי כפייה.
^ 6. שו"ת "חתם סופר" (חלק חושן משפט סי' קטז) ומקורו בגמ' בבא בתרא (שם) "אי קיבלו... אפי' חד נמי".
^ 7. עיין "חתם סופר" (שם) שמסתפק בדבר. ובמקום שיש מנהג - אפשר לכפות גם על-פי רוב
^ 8. על-פי הגמ' בבא בתרא (ט ע"א).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
