ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תמוז, ה'תשנ"ז
שאלה
חבר בקהילה מסרב לשלם את מסי הקהילה. מצד אחד חשוב לנו מאוד לשמור על אחדות הקהילה, אבל איננו יכולים לותר בנושא חשוב ועקרוני זה.
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
56 - בר מצווה אחרי גיור בספק
57 - איסור כניסה לבית-הכנסת
58 - שימוש ב"קולן" בבית-הכנסת, בשבת
טען עוד
האם נכון שאנו יכולים לסמוך על תשובת החתם סופר המפורסמת בענין?
תשובה
מבחינת ההלכה ניתן לאסור כניסת חבר קהילה שאינו משלם מס לקהילה לבית-הכנסת, בתנאים באים:
1. אם המסים משמשים לאחזקת בית-הכנסת או לבנייתו 1 אפשר לאסור עליו את הכניסה, מפני שהוא כגוזל את הרבים, כאשר בית-כנסת מוגדר 2 כבית-הכנסת של כפרים 3 .
2. אם בית-הכנסת מוגדר כ"בית-כנסת של כרכים", או כשהמסים אינם משמשים לאחזקתו, אלא לדברים שיש לקהילה כוח לכפות את גבייתם (כגון - צדקה, תלמוד תורה, ספר-תורה) 4 אפשר לאסור את הכניסה באחד משני אופנים:
א. פסק בית-דין 5 .
ב. החלטת "ז' טובי העיר", דהיינו ועד הקהילה הנבחר (אף אם הם פחות משבעה) 6 . במקרה זה הם צריכים להחליט החלטה עקרונית ושיוויונית, שכל מי שינהג כך, תימנע ממנו הכניסה לבית-הכנסת.
התקנה צריכה להיות על דעת כל חברי הוועד 7 , והיא צריכה לקבל את הסכמתו של רב העיר 8 .
למעשה יש חשש רציני שמניעה בכוח של כניסת יהודי לבית-הכנסת, כגון על-ידי שומרים או שוטרים, תגרום לחילול השם ולפנייה לערכאות. על כן, בכל מקרה כזה, יש להימנע מנקיטת צעדים מסוג זה ולהסתפק בפרסום פנימי, בתוך הקהילה, אודות הסירוב לשלם וההיתר ההלכי למנוע מאדם כזה קבלת כיבודים בבית-הכנסת, כגון עלייה לתורה, פתיחת הארון, וכל שכן שליחתו לפני העמוד.
^ 1. שו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובה יב, ג1 במהדורא ראשונה)
^ 2. ע"פ שו"ע (אורח חיים סי' קנג סעיף ז).
^ 3. עיין שו"ת "משאת בנימין" (סי' לג) שם מגדיר המשיב באריכות את ההבדל בין שני סוגי בתי-הכנסת. תורף דבריו הוא, שבית-כנסת שנבנה לקהילה מסוימת, אף שבאים לשם מדי פעם מתפללים אורחים, מוגדר כ"בית-כנסת של כפרים", והוא בבעלות אנשי אותה הקהילה. אך אם בית-הכנסת נבנה גם לצורך הרבה אנשים ממקומות אחרים המתכנסים במקום זה (כגון בעירו של רב אשי, שלשם היו מגיעים אנשים מהרבה מקומות), הוא מוגדר כ"בית-כנסת של כרכים" ואינו בבעלות אנשי אותה הקהילה או העיר.
^ 4. בבא בתרא (ח ע"ב) "כופין בני העיר...", ועיין גם במרדכי שם
^ 5. מדין כפיית בית-דין שיכולים לכפות במה שירצו (על-פי הוראת הגרז"נ גולדברג). ועיין גם רמב"ן כתובות פו ע"א, לגבי כפייה.
^ 6. שו"ת "חתם סופר" (חלק חושן משפט סי' קטז) ומקורו בגמ' בבא בתרא (שם) "אי קיבלו... אפי' חד נמי".
^ 7. עיין "חתם סופר" (שם) שמסתפק בדבר. ובמקום שיש מנהג - אפשר לכפות גם על-פי רוב
^ 8. על-פי הגמ' בבא בתרא (ט ע"א).
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות שטיפת כלים בשבת
אנחנו קודש למענך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך עושים קידוש?
איך ללמוד גמרא?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
