ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
רוב הפוסקים נקטו שהטעם לגזירה על "בישול עכו"ם" הוא הרחקה משום חתנות1. ונחלקו אחרונים, אי הכלל ש"מחלל שבת בפרהסיא הוא כעובד עבודה זרה" מביא לכך שיש לחוש בבישולו משום גזירה זו, או שמא יש לומר: כיון שסוף סוף הוא יהודי (ועוד: אם הוא חטא, בנותיו מה חטאו), אין הוא נכלל בגזירה זו2.
למעשה יש להקל בבישולם של רוב רובם של מחללי השבת בזמנינו, אשר אחרוני הפוסקים הכריעו שאינם כ"מחללי שבת בפרהסיא"3, ולפיכך אין צריך להחמיר שישתתף ישראל שומר מצוות בבישולו4.
ב. חלב שנחלב על-ידי גוי, ועומד על גביו ישראל מחלל שבת בפרהסיא או חשוד על דבר אחר באופן שאינו נאמן על-פי דין להעיד על כשרות החלב5, אין בנוכחותו של ישראל זה כלום להוציא החלב הנ"ל מגזירת "חלב עכו"ם". אך לעומת זאת: חלב שחלבו ישראל מחלל שבת בפרהסיא, יש להקל שאינו בכלל גזירת חז"ל על חלב עכו"ם"6. משמעותה של קביעה זו: חז"ל אסרו לשתות חלב שחלבו גוי, חשש שמא עירב בו חלב טמא. לאחר שנגזרה הגזירה, נאסר לשתות חלב עכו"ם אף במקום שהחשש לעירוב חלב טמא הוא קטן ביותר, אפילו אם הוא קטן עד כדי כך שברור לנו שבכגון זה חז"ל לא היו מחדשים גזירה. נמצא מעתה: חלב שחלבו "מחלל שבת בפרהסיא" במקום שהחשש לעירוב חלב טמא קטן ביותר, כגון שאין לו בהמות טמאות בעדרו וכו', מותר לשתות החלב מפאת שלא נכלל בגזירה. אך במקום שיש חשש של ממש שיערב בו חלב טמא, אי-אפשר לסמוך על דברי מי שאינו שומר תו"מ שלא עשה כן, ואזי אין לשתות מן החלב (גם לולא הגזירה) 7.
^ 1.
וכפירוש רש"י למשנה עבודה זרה (לה ע"ב ד"ה והשלקות), ובניגוד לפירושו על הגמרא שם (לח ע"א ד"ה מדרבנן).^ 2.
עיין ב"פתחי תשובה" (יו"ד סי' קיג סק"א) מה שכתב בשם ספר "תפארת למשה", ולעומתו ב"דרכי תשובה" (שם ס"ק טו) בשם ספר "דברי יוסף". סיכום ממצה לעניין תמצא בשו"ת "יביע אומר" (ח"ה יו"ד סי' י).^ 3.
כמה טעמים ניתנו לדבר: יש שכתבו, שאינו מקבל דין של מומר לחלל שבת בפרהסיא עד שיעידו עליו בפני בית-דין שחילל שבת בפני עשרה (עיין ב"שדי חמד" מערכת המ"ם אות פו). ועל מי שנולד למשפחה שאינה שומרת שבת, כתבו דאינו בגדר "מחלל שבת בפרהסיא", כי אם בגדר תינוק שנשבה, שו"ת "בנין ציון החדשות" (סי' כג) ו"חזון איש" (חיו"ד סי' ב אות כח).^ 4.
שו"ת "ציץ אליעזר" (ח"ט סי' מא).^ 5.
פרטי הגדרים בזה ראה ביו"ד סי' קיט.^ 6.
כן נטיית דעתו של ה"אגרות משה" (יו"ד ח"א סי' מו), שאין להחשיבו כ"עכו"ם" לגזירה זו. ועוד יש להקל בזה טפי במחללי שבת בזמננו כפי שכתבנו בגוף התשובה לגבי בישול נכרים.^ 7.
א. "אגרות משה" הנ"ל (סי' מו).
ב. בשולי התשובה יש להעיר: למקילים בחלב המחלבות מטעם היתרו של ה"אגרות משה" (שם סי' מז) והלאה, שהשגחת השלטונות הוי כישראל עומד על גביו, היוצרת וודאות שלא עורב בו חלב טמא, ודאי לא גרע שיש משגיח ישראל, אף שהוא מחלל שבת.וכפירוש רש"י למשנה עבודה זרה (לה ע"ב ד"ה והשלקות), ובניגוד לפירושו על הגמרא שם (לח ע"א ד"ה מדרבנן).^ 2.
עיין ב"פתחי תשובה" (יו"ד סי' קיג סק"א) מה שכתב בשם ספר "תפארת למשה", ולעומתו ב"דרכי תשובה" (שם ס"ק טו) בשם ספר "דברי יוסף". סיכום ממצה לעניין תמצא בשו"ת "יביע אומר" (ח"ה יו"ד סי' י).^ 3.
כמה טעמים ניתנו לדבר: יש שכתבו, שאינו מקבל דין של מומר לחלל שבת בפרהסיא עד שיעידו עליו בפני בית-דין שחילל שבת בפני עשרה (עיין ב"שדי חמד" מערכת המ"ם אות פו). ועל מי שנולד למשפחה שאינה שומרת שבת, כתבו דאינו בגדר "מחלל שבת בפרהסיא", כי אם בגדר תינוק שנשבה, שו"ת "בנין ציון החדשות" (סי' כג) ו"חזון איש" (חיו"ד סי' ב אות כח).^ 4.
שו"ת "ציץ אליעזר" (ח"ט סי' מא).^ 5.
פרטי הגדרים בזה ראה ביו"ד סי' קיט.^ 6.
כן נטיית דעתו של ה"אגרות משה" (יו"ד ח"א סי' מו), שאין להחשיבו כ"עכו"ם" לגזירה זו. ועוד יש להקל בזה טפי במחללי שבת בזמננו כפי שכתבנו בגוף התשובה לגבי בישול נכרים.^ 7.
א. "אגרות משה" הנ"ל (סי' מו).
שו"ת "במראה הבזק" (602)
מתוך העלון חמדת ימים
603 - אכילה לצורך לקיחת תרופות מונעות בתשעה באב נדחה
604 - אכילה לצורך לקיחת תרופות מונעות בתשעה באב נדחה
605 - אכילת דגים כשרים ללא השגחה
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.

לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.












