ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
עמידה ב"עשרת הדברות"
כתב בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קמו סעיף ד), ש"אין צריך לעמוד מעומד בעת שקורין בתורה", והרמ"א כתב שם ש"יש מחמירין ועומדין", ובמשנה ברורה (שם ס"ק יט) הביא פוסקים שהכריעו כדעת השולחן ערוך, שאין חובה לעמוד בשעת קריאת התורה, אך כמובן יש בזה משום הידור. מקובל בציבור לעמוד בקריאות מסוימות - מאחר שאין להבחן בין קריאה לקריאה, כאילו קריאה שעומדים בה יש בה חשיבות יתירה, והרי אין מקום להעדיף חלק מסוים בתורה על פני שאר דברי התורה. מוטב לעמוד לפחות בכל העליה, שבה הפסוקים שנוהגים לעמוד בהם. לגבי "עשרת הדברות" בפרשת יתרו - יש לעמוד מתחילת הקריאה לשישי ועד שביעי.
שבת שקלים פרשת משפטים
מוציאים 2 ספרי תורה. בספר הראשון 7 קרואים בפרשת משפטים. בספר השני מפטיר בפרשת כי תשא, מתחילת הפרשה עד "על נפשותיכם" (שמות ל, י"א - ט"ו).
ענג שבת (306)
הרב מנחם דסברג
115 - האם המשפטים נועדו לשופטים?
116 - דיני השבוע ומנהגיו פרשות יתרו משפטים
117 - על עבריינים, אזהרה וענישה
טען עוד
מברכים החודש: אדר
ראש חודש אדר ביום החמישי וביום השישי הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה.
המולד: יום רביעי שעה 8, 49 דקות ו-1 חלקים.
לא אומרים אב הרחמים ולא מזכירים נשמות.
ברכת החודש - ולמחרתו
מן התורה אין ראש חודש אלא יום אחד בלבד - הראשון לחודש החדש. 2 ימי ראש חודש, יום השני עיקר ויום הראשון אינו בא אלא מן הספק, שהיה בזמנו, כשחיכו לעדי החודש. משום כך נמנה יום ראשון של ראש חודש עם החודש שעבר (ל' בחודש שעבר), ורק מיום ראש החודש השני מתחילים למנות את החודש שנכנס. לכן, אין להוסיף את המילה "ולמחרתו" בברכת החודש.
ראה: כצאן יוסף, ספר מנהגים. מופיע גם בסידור ווילנא. גם בלוח "דבר בעתו", שער זמנים בעתם. ראה גם בלוח לארץ ישראל של טוקצינסקי.
שבת שקלים
הראשונה מארבע פרשיות שקוראים לפני חג הפסח. זמנה בשבת שלפני ראש חודש אדר. פרשת שקלים עוסקת בחיובו של כל אחד מעם ישראל להביא את מחצית השקל עבור קרבנות הציבור שהקריבו בבית המקדש.
מדוע דוקא בערב ראש חודש אדר, ומהם אותם שקלים?
כל אחד רצה שיהיה לו חלק בהקרבת הקרבנות בבית המקדש. מחצית השקל שנקבע לכל יהודי - כסף צרוף אמיתי - היה בו כדי לכסות, בזמנו על ההוצאה השנתית הכוללת בבית המקדש (משנה שקלים פרק ד'). "העשיר לא ירבה, והדל לא ימעיט ממחצית השקל" (שמות ל, טו). נקבעה ההלכה - כולם שותפים שווים. ראוי לתת בשווי ריאלי לזמנו. נחמיה (י, לג) קבע שווי ריאלי למחצית השקל בזמנו. ושם במשנה בשקלים וגם במשנה ב'.
והזמן? למה לא גובים ערב ראש השנה למשל?
בחודש ניסן, קובעת הגמרא (יומא סה, ב) חובה להביא קורבנות רק מהתרומה החדשה, לכן חודש לפני כן התחילו לסגור את חשבון השנה הקודמת ולגבות לשנה החדשה, שיהיה כבר לחודש ניסן. יהודי נשאר יהודי והוא צריך דירבון כדי להזכיר לו ולעוררו שיש לתת את התרומה, והזמן המתאים לכך הוא בצמוד לראש חודש אדר.
כך נאמר במסכת שקלים (משנה א): באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. ופרט בגמרא מגילה (כט, א ו-ב): תנן התם: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. בשלמא על הכלאים - דזמן זריעה היא, אלא על השקלים מנלן? אמר רבי טבי אמר רבי יאשיה: דאמר קרא (במדבר כח): 'זאת עלת חדש בחדשו' אמרה תורה: חדש והבא קורבן מתרומה חדשה. וכיון דבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה, קדמינן וקרינן באחד באדר, כי היכי דליתו שקלים למקדש.
כיום כשבית המקדש עדיין לא עומד על תילו אנחנו עושים "זכר למחצית השקל" - תרומה לאחזקת בתי כנסיות ובתי מדרשות, דקה לעניים וכו'.
שאלו השואלים מדוע 3 מטבעות - למה 3 פעמים מחצית השקל? כשנקרא בפרשת שקלים נמצא שהמילה "תרומה" נזכרת 3 פעמים. רש"י (שם בפסוק טו) מנמק את הדרישה המשולשת בכך שמשה התחיל את המשכן מאפס. כדי להפעילו ולתחזקו בשנתו הראשונה היה צריך לתת 3 פעמים תרומה.
הסבר נוסף: שלש תרומות הן של מזבח למזבח ושל אדנים לאדנים ושל בדק הבית לבדק הבית.
הפסוק הראשון מחצית השקל לאדנים. תרומה לבדק הבית שזה הפסוק השני, תרומה שאין לה קצבה. הפסוק השלישי ובו הכוונה לתרומה למזבח שבו נאמר" לכפר על נפשותיכם.
ש"ץ ששכח לומר 'יעלה ויבוא', כל עוד לא סיים חזרת הש"ץ דינו כדין היחיד ששכח וחוזר כאמור לעיל. אך אם סיים כבר את חזרת הש"ץ, מפני טורח הציבור שוב אינו חוזר מראש התפילה, אלא סומך על תפילת מוסף שעתיד להתפלל. אבל בתפילת ערבית חוזר ומתפלל אחר תפילת הציבור.
שליח ציבור ששכח לומר 'יעלה ויבוא' בתפילת לחש שלו, בתפילת שחרית ובתפילת מנחה אינו חוזר, אלא התפילה שחוזר בחזרת הש"ץ. (משנה ברורה קח, ד וביאור הלכה קכד. שולחן ערוך קכו, ג. משנה ברורה תכב, א)
אמירת הלל
הלל בראש חודש - מנהג. על כן נקרא בדילוגין (שולחן ערוך תכב, ב ובמשנה ברורה). לכן הספרדים וחלק מהחסידים אינם מברכים על הקריאה (שולחן ערוך ורמ"א תכב, ב). האשכנזים נוהגים לברך בשם ומלכות. ספרדי המתפלל עם אשכנזים לא יברך. לא ברך: מסיים את ההלל ב"אתה אל". השוכח ברכה שלפניו, והתכוון לברך, כן יברך לאחריו (שולחן ערוך תכב, ב וביאור הלכה).
"הודו" - בארבע הפסוקים של 'הודו' - אומר הש"ץ את הפסוק והציבור עונים אחריו 'הודו'... יש אומרים שמי שקורא הלל ביחידות, לכתחילה צריך לבקש משניים שיענו אחריו 'הודו' על ארבעת הפסוקים (רמ"א תכב, ב ומשנה ברורה יז-יח)
המאחר - יאמר הלל יחד עם הציבור ובתנאי שלא הגיע זמן קריאת שמע ותפילה שלא יאחר. (משנה ברורה תכב, טז). העומד בפסוקי דזמרה - יפסיק, ויאמר הלל עם הציבור אבל בלא ברכה (שם מ"ב, טז) הספרדים יתפללו כסדר ולא יקדימו ההלל (כף החיים תכב, לה. כך גם דעתו של הגרב"צ אבא שאול).
למוסף - חולצים התפילין (שולחן ערוך תכג, ד. משנה ברורה כה, נט), אבל יעשו זאת לאחר אמירת הקדיש שליח ציבור לפני מוסף (כדעת האר"י, כדי להשלים 4 קדישים בתפילין). במשנה ברורה תכג, י ושער ציון דוגל דוקא בכך שלא להפסיק בין קדיש לתפילה, והוא קובע: "ויש נוהגים לחלוץ הרצועות קודם יהי רצון שנשמור חוקיך..." ב"ובא לציון". בסידור בעל התניא הסביר את המשנה ברורה בכך שמי שנוהג לומר שיר של יום בשחרית וברכי נפשי עם קדיש משלים בכך כבר 4 קדישים עם תפילין.
שכח ולא הוריד התפילין והתחיל מוסף - לא יחלצן (משנה ברורה כה, סא)
מה המשמעות הנחת תפילין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך מותר להכין קפה בשבת?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
