ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אינני מתייחס למי שרחוקים מחיים של אמונה ומצוות, אלא דווקא למי שאכן מקפידים על תפילות 'ערב ובוקר בכל יום תמיד'. האם התפילה היהודית היא באמת אוסף של 'מנטרות' תפילה יהודיות?
אכן, ישנם החושבים כך, ומאמינים שהתפילה היהודית היא אוסף של סיסמאות קדושות שחוברו על ידי אנשים יודעי סוד, הבקיאים בחוכמת הנסתר היהודית. מבט שכזה על התפילה היהודית ניתן לשמוע לא פעם מצעירים השבים מהמזרח הרחוק ולמדו להכיר את החשיבה הדתית באותן ארצות. גישה דומה ניתן למצוא גם בקרב חכמי קבלה יהודים, ועל פניו יש להם לא מעט סימוכין בהוויית התפילה.
אך הרבגוניות בעולם המחשבה היהודי שלנו היא חשובה ומפרה ויוצרת עומקים חדשים של יצירה. השאלה החשובה מאוד שתמיד תעלה היא מה הם גבולות המסגרת שבתוכה חשיבה או הנחה היא לגיטימית ומה נמצא כבר מחוץ לגבולות אלה.
לשאלה זו התייחס אחד מגדולי הוגי הדעות בדורנו והגדיר זאת כך: היהודי מניח תפילין, תפילין של יד ותפילין של ראש, בשניהם מונחות אותן ארבע הפרשות: 'קדש לי', 'והיה כי יביאך', 'שמע', 'והיה אם שמוע'. ההבדל בין תפילין של יד לתפילין של ראש מתבטא בכך שבתפילין של ראש כל פרשה כתובה על קלף נפרד וב'בית' נפרד, ואילו בתפילין של יד כל ארבע הפרשות כתובות על קלף אחד ומונחות גם בבית אחד. הרבגוניות בחשיבה היא לגיטימית, כל זמן שהמעשה הוא אחד. לא משנה מה תהא דעתו ומה צבע או סוג הכיפה שחובש האדם לראשו, אם הוא מניח את אותן התפילין ומתפלל את אותן התפילות הריהו חלק מבית המדרש.
בקרב רוב הפרשנים והוגי הדעות באמונה, סידור התפילה הוא הרבה מעבר לאוסף של סיסמאות, חשובות ככל שתהיינה. סידור התפילה הוא קודם כל 'ספר האמונה' היהודי: כל פרק, כל פיסקה וכל אמירה מכילים בתוכם מעקרונות האמונה. לא רק 'האני מאמין' - 'י"ג עיקרים' הם עקרונות היהודית, אלא כל ברכה מברכות ה'שמונה עשרה' מבטאת עיקרון מעקרונותינו. 'ברכת האבות': בחירת ה' באבות – בעם ישראל - בני אברהם, יצחק ויעקב. 'ברכת גבורות': האמונה בתחיית המתים, וכך הלאה.
היהודי שעומד בתפילה אומר: אני מאמין באמונה שלמה במה שאני אומר - אני מאמין בעקרונות היהדות שאני מביע בתפילתי.
אכן, ישנה חובת תפילה, וכיהודים חינכו אותנו וכך אנו מחנכים ל'נעשה ונשמע' – קודם נעשה, נקיים המצווה, ולאחר מכן נשמע – נלמד. אולם הדברים אינם מסתיימים בנעשה, וחובת הנשמע היא לא פחות מהנעשה.
אז נעשה – נתפלל, ונשמע – נלמד את האמונה שבתפילה. כך תהפוך התפילה, כל תפילה, לא לעול מטריד מעיק אלא למפגש יומיומי, באמצע מירוץ החיים, של מבט קצת יותר עליון ומרומם על המציאות. מאיפה אנחנו באים – ולהיכן אנחנו הולכים. גם עם ישראל כאומה, וגם אני כיחיד המתמודד עם אתגריו היומיומיים. כך תהפוך התפילה לפרי היום, ולא לחוויית "בוא ננקב את הכרטיסייה" של החוב הדתי-החברתי שלי...
הכותב הוא ראש המכינה הקדם-צבאית בראש פינה ומחברו של סידור התפילה המבואר 'אליך תפילתי'
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
