ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ: וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת: וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ: ס וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ: (בראשית ו' ט-יג).
יש להקשות שתי קושיות על פתיחה זו,
א . הרי כבר בסוף פרשת בראשית נזכרו נח ושלשת בניו "וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת" (בראשית ה' לב) ומדוע חוזר על כך הכתוב?
ב . מהי ההשחתה הנוראה של כל בשר שגרמה להשחתת הארץ, שכל כך מודגשת בפסוקים אך בעצם לא פורטה?
כדי לענות על שאלות אלה יש כנראה ללמוד את סיפורו של נח מהתחלה, תוך כדי שימת לב למבנה של כל הפרשיות המשמשות כהקדמה להבאת המבול על הארץ. תחילת העניין בפרק ה':
"וַיְחִי לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בֵּן: וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה': ... וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת" (כח-לב).
בפרשיה זו מודגשים שני דברים א. לידתו של נח היא בסימן נחמה "זה ינחמנו" ותקוה לקשר עם האדמה "כְּגַן ה'" (בראשית י"ג י) ולא עם "הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'". ב. נח איננו מוליד בנים כאבותיו אלא מתמהמה עד לגיל מאוד מבוגר, גם ביחס לדורותיו, חמש מאות שנה. בהמשך הפסוקים לכאורה סטיה מהנושא של נח :
"וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם: וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ: וַיֹּאמֶר יְקֹוָק לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה: הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם: (שם ו' א-ד).
נח לכאורה איננו נזכר כאן וגם איננו קשור למעשיהם של בני האלהים. אבל במחשבה שניה פרשיה זו שנמצאת בין שתי הפרשיות העוסקות בנח היא זו העונה לשתי השאלות שנותרו ללא פתרון אחרי קריאת הפרשיה הראשונה. לעומת נח שאיננו עוסק בפריה ורביה "בני האלהים" עוסקים בכך, בדרכם שלהם. בני המלכים השרים והשופטים (עיין רש"י, רס"ג, אבן עזרא, רמב"ן, רד"ק ועוד) נצלו את מעמדם והשחיתו. שחיתותם של העומדים בראש התחילה בניצול מעמדם וסמכותם כדי לקדש נשים בעל כרחן (עיין רמב"ם ה' מלכים פ"ד ה"ד) ונסתיימה בדברים נוראים :
"ויראו בני האלהים את בנות האדם - אלו הבתולות, כי טבת הנה - אלו הפנויות. ויקחו להם נשים - אלו נשי אנשים. מכל אשר בחרו - אף על הזכר ועל הבהמה. אמר ר' הונא בשם ר' אידי לא נתחתם גזר דינם של דור המבול עד שכתבו קמיסמסין (פי' כתובות) לזכר ולבהמה" (מדרש תנחומא פרשת בראשית סימן לג).
שחיתות זו היא זו שגררה אחריה את כל האחרים כדברי המדרש :
"אם כך היו הזקנים עושין ק"ו לשאר בני אדם כיוצא בו ויראו בני האלהים את בנות האדם (בראשית ו ב) מה היו בני הדיינים עושים היו אוחזים נשים מן השוק ומענים אותם אם כך היו בני הדיינים עושים ק"ו לשאר הטרטין" (ספרי במדבר פיסקא פו ד"ה כי בערה).
מכאן הדרך להידרדרות כללית פתוחה, כדברי המדרש :
"לא כשם שהיו אנשי דור המבול שטופים בזמה, ההולכים על מי שאינו הגון להם, ראה מה כתיב ויראו בני האלהים וגו', אמר הקב"ה הואיל וכך עושין יאבדו מן העולם לעצמן, ולמה נאבדה הבהמה עמה, שנאמר מאדם עד בהמה (שם, ז' כג), שאף הבהמה קלקלה מעשיה, והיתה הולכת על מין שאינו שלה, הסוס על החמור, הארי על השור, הנחש על הצב, שנאמר וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה [כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ] (שם ו' יב), כל אדם אינו אומר, אלא כל בשר, אפילו הבהמה והחיה והעוף, לפיכך נמחו עמהן" (מדרש תנחומא (בובר) פרשת נח סימן יח).
הסיכוי שבא לעולם עם הולדת נח המהול-הגדור בעריות (מדרש ילמדנו,ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות כו) הושחת ונגזרה הגזרה. השאלה שנותרה היא האם גם נח כלול ב "וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ: וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם" (ו' ו-ז). התשובה נמצאת בפסוק האחרון של פרשת בראשית "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'" (שם ח) כלשון הגמרא "תנא דבי רבי ישמעאל: אף על נח נחתך גזר דין, אלא שמצא חן בעיני ה', שנאמר "נחמתי כי עשיתם ונח מצא חן בעיני ה'" (סנהדרין קח ע"א). נח לא יצליח לחזור למצב של אנושות ב"גן ד' " אבל נח גם לא כלול ב" וינחם ". אינו דומה נח הראשון לנח האחרון ותפקידהם שונים. הדרך להפיכת האדמה ל"גן ד'" תפתח מחדש רק כשעם ד' "קדושים תהיו" לא יתנו בארץ כנען חניה לצאצאיו המקולקלים - מקוללים של חם, לא יחניפו את הארץ ואז יזכו ש"הָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה תֵּעָבֵד תַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה לְעֵינֵי כָּל עוֹבֵר:... הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן" (יחזקאל ל"ו לד-לה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
