ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שבט תשס"ה
דיני ייחוד עם הלוקים בתסמונת דאון
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
64 - מוצר הומיאופטי
65 - דיני ייחוד עם הלוקים בתסמונת דאון
66 - מתקן הדחה אוטומטי
טען עוד
מהם דיני ייחוד במקרה הנ"ל? האם יש הבדל בין ארבעה, שלושה, שניים או גבר אחד בעניין הייחוד? יש לציין שכל החולים חיו במוסדות כל חייהם.
תשובה
א. מותר לבחורה לשהות במשך היום בדירה שכזאת גם אם היא נעולה, בתנאי שיש לחברתה הנמצאת במקום קרוב מפתח לדירה1 והיא רגילה להיכנס מדי פעם. רצוי שלעוד כמה חברות יהיה מפתח2.
ב. מותר לבחורה לדור וללון בדירה אחת עם ארבעה חולים בתסמונת דאון, כשמתקיימים התנאים הבאים:
1. חדרה יהיה נעול3.
2. יש לחברתה מפתח לדירה, והיא מתבקשת להיכנס לדירה מדי פעם גם בשעות מאוחרות4.
ג. אם מומחים יקבעו שהמטופלים בדרגת הבנה ש"בושים לחטוא זה בפני זה" ויש יותר משני מטופלים, לנוהגים על-פי שיטת הרמ"א יש על מי לסמוך5 גם לעניין לינה בלילה.
נוסיף ונציין כי:
ד. לדעת פוסקים רבים, דיני ייחוד חלים גם על זקן מופלג או מי שאין לו כוח גברא6.
ה. דיני ייחוד חלים גם על בעלי מקצוע, כגון מטפלים או רופאים7.
______________________________________________________________________
1 איסור ייחוד הוא משום חשש למעשה עברה – רמב"ם (איסורי ביאה פרק כב הל' א) ושו"ע (אבה"ע סי' כב סע' א). לכן, אם יש פתח פתוח לרשות הרבים אין חוששין משום ייחוד – קידושין (פא ע"א), הרמב"ם (שם הל' יב) ושו"ע (שם סע' ט). פתח נעול אינו מציל מאיסור ייחוד, אך אם יש מפתח לבית בידי אדם כשר היכול להיכנס בכל עת לבית, דינו כפתח פתוח – שו"ת "אגרות משה" (אבה"ע ד סי' סה אות ד), שו"ת "דובב מישרים" (א סי' ה) ו"ההלכה במשפחה" (פרק טו סע' יז, בשם ה"חזון איש").
2 לכתחילה צריך יותר משומרת אחת, שכן כדי למנוע ייחוד צריך "נשים הרבה" – רמ"א (שו"ע אבה"ע סי' כב סע' ה), כלומר לפחות שלוש – "חלקת מחוקק" (שם ס"ק ח); ולדעת המחבר (שם ובסע' ו) ההיתר הוא רק ב"נשים הרבה ואנשים הרבה", ולא בכל מצב נחשבים המטופלים עצמם כ"אנשים הרבה", כדלקמן. מאידך גיסא, ייתכן שגורם ההפתעה מרתיע יותר; לכן לכתחילה יש להעדיף מצב שבו יש ליותר מאישה אחת מפתח לדירה, והן יכולות להיכנס בהפתעה.
3 יש מי שמתיר אם אחד משני המינים נעול בחדר בתוך הבית, והמין השני אינו יכול להיכנס לחדר הנעול – הגרי"ח זוננפלד בשו"ת "שלמת חיים" (סי' קנא), וכן משמע מ"שער הציון" (סי' רלט ס"ק יז); ועיין בהערה הבאה. ויש מי שסובר שרק אם האישה נועלת את עצמה בחדר מועיל ("חזון איש" (אבה"ע סי' לד ס"ק ב). כל זאת רק אם ברור שלא תיאלץ לצאת מחדרה, כגון שמצויים לה שם כל צרכיה – כן כתב ה"דברי סופרים" (סע' עד), ויש מי שאוסר בכל מקרה – ה"אגרות משה" (ד סי' סה אות יט). אפילו לשיטות המתירות ייחוד באופן זה, בנדון דידן לא נראה שיתירו, שהיות שהיא מטפלת בהם – יש חשש שתצטרך לצאת אליהם בלילה.
4 בשעות המאוחרות של הלילה, אפילו פתח פתוח לגמרי אינו מועיל – "כנסת הגדולה" (אבה"ע סי' כב הגה ט אות י), ה"חכמת אדם" (סי' קכו סע' ז), הקצוש"ע (סי' קנב סע' ה), ה"ברכי יוסף" (אבה"ע סי' כב אות י) ושו"ת "שבט הלוי" (ה סי' רג אות ה); אלא אם כן מבקשים מאדם כשר בעל מפתח להיכנס מדי פעם לדירה גם בשעות מאוחרות בלילה. נראה פשוט שגם מפתח בידי אדם כשר אינו מועיל בשעות מאוחרות של הלילה, כי אין דרכם של בני אדם להיות ערים באותן שעות, וכל שכן שאין דרכם ללכת אז לשכנים. ואפשר שיקבעו תורנות ביניהם, שבעל המפתח ייכנס מדי פעם לדירת השכן גם בשעות הלילה המאוחרות, כמו שכתב בשו"ת "ציץ אליעזר" (ו סי' מ פרק יח) להתיר "יוצא ונכנס" בייחוד כמו ביין נסך, ולמד כן מטעמו של ה"כסף משנה", כפי שהסבירו ה"בית שמואל" (שו"ע אבה"ע סי' כב ס"ק כב) להיתר מלמד נשוי ללמד תינוקות – משום שאשתו משמרתו, והיינו בצורת "יוצא ונכנס".
5 נחלקו הפוסקים אם אין איסור ייחוד באישה עם שני גברים כשרים ביום, ושלושה בלילה ויותר – הרי"ף והר"ן (קידושין פא ע"א), שו"ת הרשב"א (א סי' תקפז), הרא"ש (קידושין פרק ד סי' כא), הטור (אבה"ע סי' כב), הרמ"א (אבה"ע סי' כב סע' ה), ועיין גם בשו"ת "ציץ אליעזר" (ו סי' מ פרק ג); או שאפילו עם גברים הרבה קיים האיסור – הרמב"ם (איסורי ביאה פרק כב הל' ח), שו"ע (אבה"ע סי' כב סע' ה).
גם למתירים, טעם ההיתר של ג' גברי הוא משום בושה, שכל אחד יתבייש לחטוא בפני חברו. הטעם דבעינן ג' גברי בלילה ולא מספיק שניים הוא משום שאם אחד יירדם אין לשני בושה לחטוא. ואמנם ייתכן שגם שניים יירדמו, אך עדיין השלישי חושש שאחד מהם יתעורר פתאום. וצריך עיון אם גם בעלי תסמונת דאון בושים מחבריהם. על כן צריך לבחון כל מקרה לגופו, ולראות מהי רמת הפגיעה של כל אחד מהם, ואם אכן קיימת בושה לחטוא בפני חבריו – יעמוד היתר זה.
6 שו"ת "דברי מלכיאל" (ד סי' קב), ה"דבר הלכה" (הוספות לסי' ב) בשם ה"חזון איש", הגרש"ז אויערבך – הובאו דבריו ב"נשמת אברהם" (אבה"ע סי' כב ס"ק ב), הגרי"ש אלישיב – הובאו דבריו בשו"ת "ציץ אליעזר" (ז סי' מה אות ב), וטעמם משום לא פלוג. ועיין ב"אנציקלופדיה הלכתית רפואית" (ג ערך "יחוד" עמ' 59), שהביא דעות נוספות.
7 "ספר יחוד" (הלכותיו בקצרה, עמ' ה) בשם הגרי"א הענקין, בשם הגרי"מ אהרונסון (עמ' כב ועמ' כח) בשם הגר"ח שיינברג והגרי"ש אלישיב, הגרש"ז אויערבך – הובאו דבריו ב"נשמת אברהם" (שם ס"ק א), שו"ת "שבט הלוי" (ג סי' קפ וקפו) שו"ת "ציץ אליעזר" (ח סי' כז).
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך ללמוד גמרא?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

למה באנו לעולם הזה?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

איך מותר להכין קפה בשבת?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















