ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שבט תשס"ה
דיני ייחוד עם הלוקים בתסמונת דאון
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
64 - מוצר הומיאופטי
65 - דיני ייחוד עם הלוקים בתסמונת דאון
66 - מתקן הדחה אוטומטי
טען עוד
מהם דיני ייחוד במקרה הנ"ל? האם יש הבדל בין ארבעה, שלושה, שניים או גבר אחד בעניין הייחוד? יש לציין שכל החולים חיו במוסדות כל חייהם.
תשובה
א. מותר לבחורה לשהות במשך היום בדירה שכזאת גם אם היא נעולה, בתנאי שיש לחברתה הנמצאת במקום קרוב מפתח לדירה1 והיא רגילה להיכנס מדי פעם. רצוי שלעוד כמה חברות יהיה מפתח2.
ב. מותר לבחורה לדור וללון בדירה אחת עם ארבעה חולים בתסמונת דאון, כשמתקיימים התנאים הבאים:
1. חדרה יהיה נעול3.
2. יש לחברתה מפתח לדירה, והיא מתבקשת להיכנס לדירה מדי פעם גם בשעות מאוחרות4.
ג. אם מומחים יקבעו שהמטופלים בדרגת הבנה ש"בושים לחטוא זה בפני זה" ויש יותר משני מטופלים, לנוהגים על-פי שיטת הרמ"א יש על מי לסמוך5 גם לעניין לינה בלילה.
נוסיף ונציין כי:
ד. לדעת פוסקים רבים, דיני ייחוד חלים גם על זקן מופלג או מי שאין לו כוח גברא6.
ה. דיני ייחוד חלים גם על בעלי מקצוע, כגון מטפלים או רופאים7.
______________________________________________________________________
1 איסור ייחוד הוא משום חשש למעשה עברה – רמב"ם (איסורי ביאה פרק כב הל' א) ושו"ע (אבה"ע סי' כב סע' א). לכן, אם יש פתח פתוח לרשות הרבים אין חוששין משום ייחוד – קידושין (פא ע"א), הרמב"ם (שם הל' יב) ושו"ע (שם סע' ט). פתח נעול אינו מציל מאיסור ייחוד, אך אם יש מפתח לבית בידי אדם כשר היכול להיכנס בכל עת לבית, דינו כפתח פתוח – שו"ת "אגרות משה" (אבה"ע ד סי' סה אות ד), שו"ת "דובב מישרים" (א סי' ה) ו"ההלכה במשפחה" (פרק טו סע' יז, בשם ה"חזון איש").
2 לכתחילה צריך יותר משומרת אחת, שכן כדי למנוע ייחוד צריך "נשים הרבה" – רמ"א (שו"ע אבה"ע סי' כב סע' ה), כלומר לפחות שלוש – "חלקת מחוקק" (שם ס"ק ח); ולדעת המחבר (שם ובסע' ו) ההיתר הוא רק ב"נשים הרבה ואנשים הרבה", ולא בכל מצב נחשבים המטופלים עצמם כ"אנשים הרבה", כדלקמן. מאידך גיסא, ייתכן שגורם ההפתעה מרתיע יותר; לכן לכתחילה יש להעדיף מצב שבו יש ליותר מאישה אחת מפתח לדירה, והן יכולות להיכנס בהפתעה.
3 יש מי שמתיר אם אחד משני המינים נעול בחדר בתוך הבית, והמין השני אינו יכול להיכנס לחדר הנעול – הגרי"ח זוננפלד בשו"ת "שלמת חיים" (סי' קנא), וכן משמע מ"שער הציון" (סי' רלט ס"ק יז); ועיין בהערה הבאה. ויש מי שסובר שרק אם האישה נועלת את עצמה בחדר מועיל ("חזון איש" (אבה"ע סי' לד ס"ק ב). כל זאת רק אם ברור שלא תיאלץ לצאת מחדרה, כגון שמצויים לה שם כל צרכיה – כן כתב ה"דברי סופרים" (סע' עד), ויש מי שאוסר בכל מקרה – ה"אגרות משה" (ד סי' סה אות יט). אפילו לשיטות המתירות ייחוד באופן זה, בנדון דידן לא נראה שיתירו, שהיות שהיא מטפלת בהם – יש חשש שתצטרך לצאת אליהם בלילה.
4 בשעות המאוחרות של הלילה, אפילו פתח פתוח לגמרי אינו מועיל – "כנסת הגדולה" (אבה"ע סי' כב הגה ט אות י), ה"חכמת אדם" (סי' קכו סע' ז), הקצוש"ע (סי' קנב סע' ה), ה"ברכי יוסף" (אבה"ע סי' כב אות י) ושו"ת "שבט הלוי" (ה סי' רג אות ה); אלא אם כן מבקשים מאדם כשר בעל מפתח להיכנס מדי פעם לדירה גם בשעות מאוחרות בלילה. נראה פשוט שגם מפתח בידי אדם כשר אינו מועיל בשעות מאוחרות של הלילה, כי אין דרכם של בני אדם להיות ערים באותן שעות, וכל שכן שאין דרכם ללכת אז לשכנים. ואפשר שיקבעו תורנות ביניהם, שבעל המפתח ייכנס מדי פעם לדירת השכן גם בשעות הלילה המאוחרות, כמו שכתב בשו"ת "ציץ אליעזר" (ו סי' מ פרק יח) להתיר "יוצא ונכנס" בייחוד כמו ביין נסך, ולמד כן מטעמו של ה"כסף משנה", כפי שהסבירו ה"בית שמואל" (שו"ע אבה"ע סי' כב ס"ק כב) להיתר מלמד נשוי ללמד תינוקות – משום שאשתו משמרתו, והיינו בצורת "יוצא ונכנס".
5 נחלקו הפוסקים אם אין איסור ייחוד באישה עם שני גברים כשרים ביום, ושלושה בלילה ויותר – הרי"ף והר"ן (קידושין פא ע"א), שו"ת הרשב"א (א סי' תקפז), הרא"ש (קידושין פרק ד סי' כא), הטור (אבה"ע סי' כב), הרמ"א (אבה"ע סי' כב סע' ה), ועיין גם בשו"ת "ציץ אליעזר" (ו סי' מ פרק ג); או שאפילו עם גברים הרבה קיים האיסור – הרמב"ם (איסורי ביאה פרק כב הל' ח), שו"ע (אבה"ע סי' כב סע' ה).
גם למתירים, טעם ההיתר של ג' גברי הוא משום בושה, שכל אחד יתבייש לחטוא בפני חברו. הטעם דבעינן ג' גברי בלילה ולא מספיק שניים הוא משום שאם אחד יירדם אין לשני בושה לחטוא. ואמנם ייתכן שגם שניים יירדמו, אך עדיין השלישי חושש שאחד מהם יתעורר פתאום. וצריך עיון אם גם בעלי תסמונת דאון בושים מחבריהם. על כן צריך לבחון כל מקרה לגופו, ולראות מהי רמת הפגיעה של כל אחד מהם, ואם אכן קיימת בושה לחטוא בפני חבריו – יעמוד היתר זה.
6 שו"ת "דברי מלכיאל" (ד סי' קב), ה"דבר הלכה" (הוספות לסי' ב) בשם ה"חזון איש", הגרש"ז אויערבך – הובאו דבריו ב"נשמת אברהם" (אבה"ע סי' כב ס"ק ב), הגרי"ש אלישיב – הובאו דבריו בשו"ת "ציץ אליעזר" (ז סי' מה אות ב), וטעמם משום לא פלוג. ועיין ב"אנציקלופדיה הלכתית רפואית" (ג ערך "יחוד" עמ' 59), שהביא דעות נוספות.
7 "ספר יחוד" (הלכותיו בקצרה, עמ' ה) בשם הגרי"א הענקין, בשם הגרי"מ אהרונסון (עמ' כב ועמ' כח) בשם הגר"ח שיינברג והגרי"ש אלישיב, הגרש"ז אויערבך – הובאו דבריו ב"נשמת אברהם" (שם ס"ק א), שו"ת "שבט הלוי" (ג סי' קפ וקפו) שו"ת "ציץ אליעזר" (ח סי' כז).
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
