ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
{/.}
(קנו: במשנה עד קנז: סיום מסכת שבת)
חלק א – המשך מחלוקת ר"ש ור"י במוקצה
א. שינוי ייעוד בשבת
מחלוקת ר"ש ור"י לגבי דבר שראוי, אך ייעד אותו בכניסת שבת לדבר אחד והייעוד השתנה בשבת עצמה.
|
| ר"ש | ר"י |
| 1. חיתוך דלועים ונבלה שהתנבלה בשבת לכלבים | מותר | אסור |
| 2. פסיקת האמוראים | שמואל, רי"ח | עולא |
| 3. בהמה שמתה | זעירי – בהמה שמתה לא יזיזנה – דווקא בבהמת קודשים. | לוי בדק חשש טריפות רק ליד האשפה, כדי שאם זה טריפה לא יטלטלו לאשפה. |
| 4. מחצלות שיועדו לכיסוי סחורות | שמואל התיר | רב אסר |
| 5. קושיות על רי"ח מ"סתם משנה" | תשובת רי"ח הסופית - רי"ח כב"ה להלן. | קשה מסתם משנה: 1. אין מבקעים קורות שיועדו למסחר להסקה. 2. לא משתמשים בעצים שבמוקצה להסקה. 3. הבהמות המדבריות הם מוקצה ולא שוחטים אותם. תשובה – רי"ח כב"ה. |
| 6. עצמות וקליפות (קמג.) | ב"ה – לא מוקצה | ב"ש – מוקצה. |
ב. פסיקת ההלכה במוקצה
באופן כללי כר"ש,
אבל עדיין יש שמוקצה, כי:
1. גם ר"ש מודה למשל במוקצה מחמת חסרון כיס
(מסר הגדול – (קכג:), וכן לעיל לגבי העצים היקרים).
2. יש מוקצה שבו הלכה כר"י: (מחלוקת רב אחר ורבינא)
או – מוקצה מחמת מיאוס (נר ישן (מד.))
או – מוקצה מחמת איסור (נר שדלק בכניסת שבת – מיגו דאתקצאי).
חלק ב – עובדין דחול (נדרים ומדידה)
א. הפרה או שאילה על נדרים בשבת
A. האם גם בהפרה מותר רק לצורך השבת?
גורמים:
- 1.מצד אחד הניסוח חילק ביניהם,
מצד שני אולי החלוקה רק כי בהפרה לא צריך בי"ד ובשאלה צריך. - 2.בגירסה השנייה – אם יכול להפר רק עד הלילה אז ודאי שמפרים גם שלא לצורך מצווה.
למסקנה בברייתא – גם ההפרה רק לצורך מצווה.
B. האם מפר גם כשיכל לפני שבת? כן.
ב. אסור למדוד בשבת, מלבד לצורך מצווה
A. דוגמאות לצורך מצווה:
- 1.מדידת מטלית שנטמאה.
- 2.מדידת מקווה.
- 3.סיפור – מדדו את החור בגיגית לראות אם יש בו טפח.
[אגב מאותו סיפור גם למדנו שמותר:
- 1.לפקוק את החלון.
- 2.לקשור לכתחילה קשר שאינו של קיימא].
B. רבה בר רב הונא – אם סתם מודד בשביל הכיף מותר.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
