ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
בתקשורת מתפרסמות הצעות שונות לנופש בחג הפסח. אני נזכר כי לפני כמה שנים שמעתי אחרי פסח על משפחה דתית שנסעה לכל החג לרומניה. המחיר של חבילת הנופש לא היה יותר יקר מאשר בארץ וההכשר היה למהדרין ועל כן נסעה המשפחה לחוג את הפסח ברומניה. בחול המועד הם טיילו שם ולא הרגישו את האבסורד שבדבר. וכאשר נשאלו אותם אנשים, הכיצד? הם השיבו שהיה שם גם רב חשוב. כאשר שמעתי זאת השתוממתי. לא האמנתי למשמע אזני. משפחה דתית נוסעת לחוג את חג החירות בחו"ל? איך ייתכן? הרי זה ההיפך ממהות החג שכל עניינו התקדשות, התרוממות, עלייה בקודש. איך אפשר לעזוב את ארץ הקודש, ארץ ד', ולנסוע לארץ העמים אשר חכמים גזרו עליה טומאה, אשר דוד המלך אמר כאשר נאלץ להיות בחו"ל "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ד' לאמר לך עבוד אלהים אחרים" (שמואל-א כו, יט)? שואלת הגמרא: "וכי מי אמר לו לדוד 'לך עבוד אלהים אחרים'"? ומשיבה: "אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים", "שכל הדר בארץ-ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר: 'לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים' (ויקרא כה, לח)" (כתובות קי ע"ב).
צריך לדעת שרוב הדעות נוטות לאסור יציאה מהארץ לחו"ל לשם טיול, ולכל הדעות אין זו מידת חסידות (ראה שו"ע או"ח תקל"א, ד ומשנה ברורה שם ס"ק יד). הגמרא במסכת קידושין (לא ע"ב) מספרת שרב אסי שאל את רבי יוחנן: "מהו לצאת מארץ לחוצה-לארץ? אמר ליה: אסור!". שאל עוד רב אסי: "לקראת אמא, מהו? אמר ליה: איני יודע". כלומר אפילו לצאת על-מנת להקביל את פני אמו ולחזור לא התיר רבי יוחנן במפורש. ובמסכת גיטין (עו ע"ב) מתאר רב ספרא, שכשהיו נפרדים חכמי ארץ ישראל ובני חו"ל זה מזה, היו נפרדים בעכו, מפני שאסור לצאת מהארץ. פירוש הדבר, כלומר, למרות החשיבות של מצוות הלוויה, בני ארץ-ישראל ליוו את בני חוץ-לארץ שבאו ללמוד בארץ-ישראל, ואחר-כך היו חוזרים לבתיהם בחוץ-לארץ, רק עד גבול ארץ-ישראל ולא יותר. ואף-על-פי שהמלווים ליוו על-מנת לחזור, בכל זאת לא יצאו מגבולות ארץ-ישראל, כי לא רצו להיפרד מקדושת ארץ-ישראל אפילו לזמן קצר.
חג הפסח הוא חג יסוד האמונה, שהרי נאמר: "אנכי ד' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" (שמות כ, ב), בו אנו שבים ומחדשים את אמונתנו באבינו שבשמים. האם אפשר לחוג אותו בחו"ל בה האמונה נפגמת וכל הדר בה כאילו אין לו אלוה? היכן החוש הבריא של היהודי, החוש הטבעי הקשור לארץ מולדתו, לארץ ד', ארץ הקודש, ארץ האמונה?
בחג הפסח יהודי העולם באים לארץ ישראל
לנסוע לחג הפסח לחו"ל, זה להרוג את הנשמה של החג. לנסוע לחג הפסח לחו"ל, זה לחוג את החג בצורה החיצונית שלו בלי הרוח הפנימית היסודית של מהות החג. איך ייתכן? אדרבא, היה צריך לפתח בין היהודים הגרים בחו"ל את ההכרה שאף-על-פי שעדיין הם בחו"ל, בחג הפסח הם באים לארץ-ישראל. הרי התורה קבעה: "שלֹש פעמים בשנה יֵראה כל זכורך אל פני האדון ד'" (שמות כ יז), ו"שלֹש פעמים בשנה יֵראה כל זכורך את פני האדון ד' אלקי ישראל" (שמות לד, כג). היינו, שבזמן שבית המקדש היה קיים הייתה מצווה לעלות לרגל להֵראות בבית המקדש. כי כאמור, עניינו של החג הוא להתקדש, ולהתקרב אל ד'. והקִרבה היא במקום קדוש. ואף שעכשיו אין לנו בית מקדש, מכל מקום ארץ-ישראל מקודשת מכל הארצות גם בזמן-הזה. על-כן היה צריך לפתח בין היהודים הגרים בחו"ל את התודעה שאף על-פי שעדיין הם שם, בחג הפסח כולם באים לארץ-ישראל! בחג הפסח, כולם, כל מי שיכול, בא לארץ-ישראל לספוג את קדושת החג בארץ-ישראל, להתמלא באור של אמונה, לבוא לבקר בימי חול המועד בירושלים, לצפות אל מקום המקדש שהוא בקדושתו גם היום, ולכן אין אנו רשאים להיכנס למקום המקדש, כיוון שאין לנו דרך להיטהר. אבל יכולים אנו לצפות אליו מקרוב, ועצם הראייה של מקום המקדש מקדשת ומרוממת. ויש בזה זכר למקדש, זכר לעלייה לרגל. כי זו מהות החג - לעלות לירושלים, לעלות לבית-המקדש בזמן שבית-המקדש היה קיים. ואם אין בידינו לקיים את המצווה הזו כהלכתה היום בעווננו, עלינו לפחות לגלות את רצוננו לשוב לקיום המצווה הגדולה הזו.
איך קורה שאנשים שומרי מצוות עוזבים את ארץ-ישראל ונוסעים לחוץ-לארץ להיות שם בחג הפסח? אם בימי חול אין זו מידת חסידות לעזוב את הארץ לטיול, ולדעת רוב דעות ההלכה יש בעזיבת הארץ אפילו איסור, על אחת כמה וכמה לנסוע לימי חג החרות ולהיות בטומאת ארץ העמים! אין זה אלא פרי הגלות הארוכה שהרחיקה אותנו מהארץ, עד שאיבדנו את החוש הבריא הטבעי שלנו, ואין אנו יודעים להבחין בין המעלה של ארץ-ישראל לחסרון חוץ-לארץ. אין אנו מרגישים את הרוממות והחיוניות והאושר שאווירא דארץ ישראל ממלא את כל היושב בה בכל רגע ובכל שעה.
אבל ב"ה, אנו בשלב של חזרה לארץ-ישראל, ובעז"ה נלך ונרפא, ונחזור לבריאות הרוחנית, לדעת להבחין בין קודש לחול, בין טמא לטהור, בין ארץ-ישראל לחוץ-לארץ. על כן, הנני קורא מעומק לבי לכל השומע לי, לכל חרד בארץ-ישראל, אל נא יעלה בדעתכם לנסוע חס וחלילה לחו"ל לחג הפסח. בחג החירות מקומנו בארץ-ישראל! בחג החירות יש לעלות לירושלים, וככל שנכסוף לבניין ירושלים ונבטא זאת בפועל, נזכה לבניינה במהרה בימינו אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















