ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
בתקשורת מתפרסמות הצעות שונות לנופש בחג הפסח. אני נזכר כי לפני כמה שנים שמעתי אחרי פסח על משפחה דתית שנסעה לכל החג לרומניה. המחיר של חבילת הנופש לא היה יותר יקר מאשר בארץ וההכשר היה למהדרין ועל כן נסעה המשפחה לחוג את הפסח ברומניה. בחול המועד הם טיילו שם ולא הרגישו את האבסורד שבדבר. וכאשר נשאלו אותם אנשים, הכיצד? הם השיבו שהיה שם גם רב חשוב. כאשר שמעתי זאת השתוממתי. לא האמנתי למשמע אזני. משפחה דתית נוסעת לחוג את חג החירות בחו"ל? איך ייתכן? הרי זה ההיפך ממהות החג שכל עניינו התקדשות, התרוממות, עלייה בקודש. איך אפשר לעזוב את ארץ הקודש, ארץ ד', ולנסוע לארץ העמים אשר חכמים גזרו עליה טומאה, אשר דוד המלך אמר כאשר נאלץ להיות בחו"ל "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ד' לאמר לך עבוד אלהים אחרים" (שמואל-א כו, יט)? שואלת הגמרא: "וכי מי אמר לו לדוד 'לך עבוד אלהים אחרים'"? ומשיבה: "אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים", "שכל הדר בארץ-ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר: 'לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים' (ויקרא כה, לח)" (כתובות קי ע"ב).
צריך לדעת שרוב הדעות נוטות לאסור יציאה מהארץ לחו"ל לשם טיול, ולכל הדעות אין זו מידת חסידות (ראה שו"ע או"ח תקל"א, ד ומשנה ברורה שם ס"ק יד). הגמרא במסכת קידושין (לא ע"ב) מספרת שרב אסי שאל את רבי יוחנן: "מהו לצאת מארץ לחוצה-לארץ? אמר ליה: אסור!". שאל עוד רב אסי: "לקראת אמא, מהו? אמר ליה: איני יודע". כלומר אפילו לצאת על-מנת להקביל את פני אמו ולחזור לא התיר רבי יוחנן במפורש. ובמסכת גיטין (עו ע"ב) מתאר רב ספרא, שכשהיו נפרדים חכמי ארץ ישראל ובני חו"ל זה מזה, היו נפרדים בעכו, מפני שאסור לצאת מהארץ. פירוש הדבר, כלומר, למרות החשיבות של מצוות הלוויה, בני ארץ-ישראל ליוו את בני חוץ-לארץ שבאו ללמוד בארץ-ישראל, ואחר-כך היו חוזרים לבתיהם בחוץ-לארץ, רק עד גבול ארץ-ישראל ולא יותר. ואף-על-פי שהמלווים ליוו על-מנת לחזור, בכל זאת לא יצאו מגבולות ארץ-ישראל, כי לא רצו להיפרד מקדושת ארץ-ישראל אפילו לזמן קצר.
חג הפסח הוא חג יסוד האמונה, שהרי נאמר: "אנכי ד' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" (שמות כ, ב), בו אנו שבים ומחדשים את אמונתנו באבינו שבשמים. האם אפשר לחוג אותו בחו"ל בה האמונה נפגמת וכל הדר בה כאילו אין לו אלוה? היכן החוש הבריא של היהודי, החוש הטבעי הקשור לארץ מולדתו, לארץ ד', ארץ הקודש, ארץ האמונה?
בחג הפסח יהודי העולם באים לארץ ישראל
לנסוע לחג הפסח לחו"ל, זה להרוג את הנשמה של החג. לנסוע לחג הפסח לחו"ל, זה לחוג את החג בצורה החיצונית שלו בלי הרוח הפנימית היסודית של מהות החג. איך ייתכן? אדרבא, היה צריך לפתח בין היהודים הגרים בחו"ל את ההכרה שאף-על-פי שעדיין הם בחו"ל, בחג הפסח הם באים לארץ-ישראל. הרי התורה קבעה: "שלֹש פעמים בשנה יֵראה כל זכורך אל פני האדון ד'" (שמות כ יז), ו"שלֹש פעמים בשנה יֵראה כל זכורך את פני האדון ד' אלקי ישראל" (שמות לד, כג). היינו, שבזמן שבית המקדש היה קיים הייתה מצווה לעלות לרגל להֵראות בבית המקדש. כי כאמור, עניינו של החג הוא להתקדש, ולהתקרב אל ד'. והקִרבה היא במקום קדוש. ואף שעכשיו אין לנו בית מקדש, מכל מקום ארץ-ישראל מקודשת מכל הארצות גם בזמן-הזה. על-כן היה צריך לפתח בין היהודים הגרים בחו"ל את התודעה שאף על-פי שעדיין הם שם, בחג הפסח כולם באים לארץ-ישראל! בחג הפסח, כולם, כל מי שיכול, בא לארץ-ישראל לספוג את קדושת החג בארץ-ישראל, להתמלא באור של אמונה, לבוא לבקר בימי חול המועד בירושלים, לצפות אל מקום המקדש שהוא בקדושתו גם היום, ולכן אין אנו רשאים להיכנס למקום המקדש, כיוון שאין לנו דרך להיטהר. אבל יכולים אנו לצפות אליו מקרוב, ועצם הראייה של מקום המקדש מקדשת ומרוממת. ויש בזה זכר למקדש, זכר לעלייה לרגל. כי זו מהות החג - לעלות לירושלים, לעלות לבית-המקדש בזמן שבית-המקדש היה קיים. ואם אין בידינו לקיים את המצווה הזו כהלכתה היום בעווננו, עלינו לפחות לגלות את רצוננו לשוב לקיום המצווה הגדולה הזו.
איך קורה שאנשים שומרי מצוות עוזבים את ארץ-ישראל ונוסעים לחוץ-לארץ להיות שם בחג הפסח? אם בימי חול אין זו מידת חסידות לעזוב את הארץ לטיול, ולדעת רוב דעות ההלכה יש בעזיבת הארץ אפילו איסור, על אחת כמה וכמה לנסוע לימי חג החרות ולהיות בטומאת ארץ העמים! אין זה אלא פרי הגלות הארוכה שהרחיקה אותנו מהארץ, עד שאיבדנו את החוש הבריא הטבעי שלנו, ואין אנו יודעים להבחין בין המעלה של ארץ-ישראל לחסרון חוץ-לארץ. אין אנו מרגישים את הרוממות והחיוניות והאושר שאווירא דארץ ישראל ממלא את כל היושב בה בכל רגע ובכל שעה.
אבל ב"ה, אנו בשלב של חזרה לארץ-ישראל, ובעז"ה נלך ונרפא, ונחזור לבריאות הרוחנית, לדעת להבחין בין קודש לחול, בין טמא לטהור, בין ארץ-ישראל לחוץ-לארץ. על כן, הנני קורא מעומק לבי לכל השומע לי, לכל חרד בארץ-ישראל, אל נא יעלה בדעתכם לנסוע חס וחלילה לחו"ל לחג הפסח. בחג החירות מקומנו בארץ-ישראל! בחג החירות יש לעלות לירושלים, וככל שנכסוף לבניין ירושלים ונבטא זאת בפועל, נזכה לבניינה במהרה בימינו אמן.
משמעות המילים והדיבור שלנו
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה מברכים על מנה אחרונה?
אוצרות בלב הים
מה המשמעות הנחת תפילין?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
ענייני כשרות המצויים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
