ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
סיפור יציאת מצרים אינו רק מאורע שהיה לאבות אבותינו בעבר הרחוק, אלא זה מאורע שהשפעתו נמשכת על כל הדורות כולם, ועל כל יחיד ויחיד בכל דור ודור. שהרי יציאת מצרים היא מקור גדולתם של ישראל, מתוך בחירת ד' אותם לעמו. ממנה כל משמעותו של עמנו והיא התוותה לנו את הדרך שבה אנו הולכים ואת הגדלות של כל מעשינו. כשחכמים אומרים: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", כוונתם שכל אחד ואחד חייב להבין שכל מציאות עם-ישראל בנויה על יציאת מצרים וכל הנעשה אתנו וכל מה שאנו עושים נובע מיציאת מצרים.
דור יציאת מצרים היה דור של גאולה, דור של מהפכה. מהפכה אלוקית גלויה של יציאת מצרים וישראל שותפים לה כשנענו לצו ד'. כך כל דור צריך לראות את עצמו לא רק כממשיך בעלמא של הדורות הראשונים, לא רק כשומר על הקיים, אלא כאילו הוא יצא ממצרים, דור של חידוש, דור של מהפכה בהיותו שומע ומקבל את צו ד', "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", ו"המלמד תורה לעמו ישראל" ו"בת קול יוצאת בכל יום מהר חורב" (שמות רבה מא, ז). זהו הביאור המיוחד לדורנו באמירה: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
יציאת לחירות – בכל שנה!
מובן נוסף לדברי חכמים: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" הוא שכאשר אדם יושב בליל הסדר ומספר ביציאת מצרים לבניו, הרי הוא צריך לראות ולהרגיש שכאילו הוא מספר על מה שקרה לו בעצמו. וזאת מפני שביציאת מצרים לא הייתה רק השתחררות מעבדות חיצונית, אלא ביציאת מצרים יצאנו לחרות עולם. ביציאת מצרים נטעה בנו נשמה חדשה חופשית, בת חורין שטבועה בה התכונה האלוקית וכל נשמות ישראל שבכל הדורות יצאו ביציאת מצרים לחרות עולם. וכמו שאמרו חז"ל, שכל נשמות ישראל שבכל הדורות היו במעמד הר סיני, כן כל נשמות ישראל יצאו ממצרים לחרות עולם.
זאת ועוד. בכל שנה ושנה בליל התקדש חג הפסח, בליל הסדר, מתחדשת אותה הארה האלוקית שהייתה אז ביציאת מצרים. אמנם ההארה הזו עמוקה ופנימית מאוד, בלתי מורגשת בחושים הגלויים. השכל לא מזהה את ההופעה הפנימית הזו, הרגש לא חש בצורה מוחשית את הגודל המתגלה. רק אנשים מיוחדים בעלי כוחות רוחניים עמוקים היודעים להאזין לקול הנשמה הפנימית שבתוכם הם יודעים ומרגישים את ההתחדשות ההארה שהייתה אז ביציאת מצרים. לכן אמרו חכמים: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", כי אכן בתוך תוכו, בנשמתו הפנימית, מבזיקה הארה עליונה הפועלת עליו ומעלה אותו.
יש המשיבים מטעם זה על שאלת הראשונים: מדוע אין מברכים ברכת המצות על אמירת הגדה של פסח? שהרי כמו שיש ברכה לפני כל מצוה, כך הייתה צריכה להיות ברכה אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לספר ביציאת מצרים! אלא מפרשים, מפני שעיקר מצוה זו אינה הגדה בפה, אלא עיקרה הוא ההבנה וההרגשה והחוויה הפנימית. כלומר העיקר הוא מה שקורה בלב ועל דברים שבלב אין ברכה (גבורות ה' למהר"ל, פרק סב). אין סיפור ההגדה כשאר מצוות. הוא אינו כמצות תלמוד-תורה שאדם מקיים גם אם הוא לא מבין את מה שהוא קורא, וכן מצוות מקרא מגילה, אדם יוצא ידי חובתו גם אם אינו מבין את הכתוב בה, וכן אמירת הלל. מה שאין כן הגדה של פסח, עיקר המצווה להבין לדעת להרגיש לכוון להרגיש את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. ולכן אין ברכה על ההגדה. כי סיפור ההגדה צריך להיות ספונטני מתפרץ מעומק הלב חי. לא רק חוקה ומסגרת של אמירה, אלא תחושה מחודשת של הגאולה ויציאת מצרים של אז, כאילו היא עכשיו - זה עניינו של ליל הסדר.
בשבילי הייתה יציאת מצרים
כל אדם צריך לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים ויותר מכך, האדם צריך לחשוב שיציאת מצרים הייתה בעבורו, כי הוא דמות מיוחדת שעדיין לא הייתה בעולם והוא בא לעולם לתת פן מיוחד בעבודת ד'. והרי בשביל שעם-ישראל יעבוד את עבודת ד' הייתה יציאת מצרים. לכל דור יש את היעוד שלו, בכל דור חדש מתגלה יותר הערך של יציאת מצרים. מתגלה עד כמה ארוכה השפעתה של יציאת מצרים שנמשכת ונמשכת עוד ועוד. כל תוספת בעבודת ד' זו תוספת של חרות של יציאה משעבוד ומצמצום זו יציאת מצרים ממש. "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
