ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
סיפור יציאת מצרים אינו רק מאורע שהיה לאבות אבותינו בעבר הרחוק, אלא זה מאורע שהשפעתו נמשכת על כל הדורות כולם, ועל כל יחיד ויחיד בכל דור ודור. שהרי יציאת מצרים היא מקור גדולתם של ישראל, מתוך בחירת ד' אותם לעמו. ממנה כל משמעותו של עמנו והיא התוותה לנו את הדרך שבה אנו הולכים ואת הגדלות של כל מעשינו. כשחכמים אומרים: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", כוונתם שכל אחד ואחד חייב להבין שכל מציאות עם-ישראל בנויה על יציאת מצרים וכל הנעשה אתנו וכל מה שאנו עושים נובע מיציאת מצרים.
דור יציאת מצרים היה דור של גאולה, דור של מהפכה. מהפכה אלוקית גלויה של יציאת מצרים וישראל שותפים לה כשנענו לצו ד'. כך כל דור צריך לראות את עצמו לא רק כממשיך בעלמא של הדורות הראשונים, לא רק כשומר על הקיים, אלא כאילו הוא יצא ממצרים, דור של חידוש, דור של מהפכה בהיותו שומע ומקבל את צו ד', "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", ו"המלמד תורה לעמו ישראל" ו"בת קול יוצאת בכל יום מהר חורב" (שמות רבה מא, ז). זהו הביאור המיוחד לדורנו באמירה: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
יציאת לחירות – בכל שנה!
מובן נוסף לדברי חכמים: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" הוא שכאשר אדם יושב בליל הסדר ומספר ביציאת מצרים לבניו, הרי הוא צריך לראות ולהרגיש שכאילו הוא מספר על מה שקרה לו בעצמו. וזאת מפני שביציאת מצרים לא הייתה רק השתחררות מעבדות חיצונית, אלא ביציאת מצרים יצאנו לחרות עולם. ביציאת מצרים נטעה בנו נשמה חדשה חופשית, בת חורין שטבועה בה התכונה האלוקית וכל נשמות ישראל שבכל הדורות יצאו ביציאת מצרים לחרות עולם. וכמו שאמרו חז"ל, שכל נשמות ישראל שבכל הדורות היו במעמד הר סיני, כן כל נשמות ישראל יצאו ממצרים לחרות עולם.
זאת ועוד. בכל שנה ושנה בליל התקדש חג הפסח, בליל הסדר, מתחדשת אותה הארה האלוקית שהייתה אז ביציאת מצרים. אמנם ההארה הזו עמוקה ופנימית מאוד, בלתי מורגשת בחושים הגלויים. השכל לא מזהה את ההופעה הפנימית הזו, הרגש לא חש בצורה מוחשית את הגודל המתגלה. רק אנשים מיוחדים בעלי כוחות רוחניים עמוקים היודעים להאזין לקול הנשמה הפנימית שבתוכם הם יודעים ומרגישים את ההתחדשות ההארה שהייתה אז ביציאת מצרים. לכן אמרו חכמים: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", כי אכן בתוך תוכו, בנשמתו הפנימית, מבזיקה הארה עליונה הפועלת עליו ומעלה אותו.
יש המשיבים מטעם זה על שאלת הראשונים: מדוע אין מברכים ברכת המצות על אמירת הגדה של פסח? שהרי כמו שיש ברכה לפני כל מצוה, כך הייתה צריכה להיות ברכה אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לספר ביציאת מצרים! אלא מפרשים, מפני שעיקר מצוה זו אינה הגדה בפה, אלא עיקרה הוא ההבנה וההרגשה והחוויה הפנימית. כלומר העיקר הוא מה שקורה בלב ועל דברים שבלב אין ברכה (גבורות ה' למהר"ל, פרק סב). אין סיפור ההגדה כשאר מצוות. הוא אינו כמצות תלמוד-תורה שאדם מקיים גם אם הוא לא מבין את מה שהוא קורא, וכן מצוות מקרא מגילה, אדם יוצא ידי חובתו גם אם אינו מבין את הכתוב בה, וכן אמירת הלל. מה שאין כן הגדה של פסח, עיקר המצווה להבין לדעת להרגיש לכוון להרגיש את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. ולכן אין ברכה על ההגדה. כי סיפור ההגדה צריך להיות ספונטני מתפרץ מעומק הלב חי. לא רק חוקה ומסגרת של אמירה, אלא תחושה מחודשת של הגאולה ויציאת מצרים של אז, כאילו היא עכשיו - זה עניינו של ליל הסדר.
בשבילי הייתה יציאת מצרים
כל אדם צריך לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים ויותר מכך, האדם צריך לחשוב שיציאת מצרים הייתה בעבורו, כי הוא דמות מיוחדת שעדיין לא הייתה בעולם והוא בא לעולם לתת פן מיוחד בעבודת ד'. והרי בשביל שעם-ישראל יעבוד את עבודת ד' הייתה יציאת מצרים. לכל דור יש את היעוד שלו, בכל דור חדש מתגלה יותר הערך של יציאת מצרים. מתגלה עד כמה ארוכה השפעתה של יציאת מצרים שנמשכת ונמשכת עוד ועוד. כל תוספת בעבודת ד' זו תוספת של חרות של יציאה משעבוד ומצמצום זו יציאת מצרים ממש. "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
