{/.}

(ד. שליש עליון –ד: שליש תחתון)

א. למה בודקים בלילה?

הרי זמן איסור חמץ רק בחצות יום י"ד, שנבדוק שעה לפני כן.

ואם נאמר משום "זריזין מקדימים", אז מספיק בבוקר!

אמר ר"נ בר יצחק–

1. 1.בשעה שבני אדם מצויים בבתיהם.
2. 2.צריך נר, וממילא צריך לילה.

(למה צריך נר? מסברא – אור הנר יפה לבדיקה, מפסוק – ראה ז:).

[אביי – כיון שחשוב שיהיה בלילה, יזהר לא להתחיל בלימוד תורה לפני הבדיקה, שמא ישכח ויאלץ לבדוק ביום. בפוסקים – וכן שאר מלאכות שאסור להתחילם לפני המנחה כמו אכילה ורחיצה].

(ד. שליש תחתון)

ב. משכיר ושוכר

הקדמה – מהתורה מספיק ביטול

(רש"י – "תשביתו", תוס' – סברא – שאם מבטל זה הפקר ואינו עובר עליו).

חז"ל תיקנו בדיקה

            לרש"י – שלא יעבור על בל יראה וימצא, תוס' – שמא יאכל בטעות.

A. מי בודק?

אם החמץ של השוכר – ודאי שהוא בודק (החמץ שלו + ברשות שלו).

שאלו את רנבי"צ –אם כל החמץ של בעה"ב?

אם לא יבדקו – שניהם עוברים, בעה"ב משום שהחמץ שלו, והשוכר משום שהחמץ ברשותו (ונאריך בזה בדף ה:).

סברות–

לרש"י שזה דין בבל יראה, אז השוכר – כי הוא אחראי על מצוות הבית (ועובר גם על חמץ של יהודי אחר), או בעה"ב – או כי הוא אחראי על מצוות הבית, או כי החמץ שלו.

לתוס' (שזה שמא יאכל) – השוכר – שמא יאכל, בעה"ב –הדאגה היא שמא יאכל אך הוא אחראי על הבדיקה כי החמץ שלו או כי זה חובת הבית והבית שלו (וגם כי כבר התחייב אתמול בלילה).

1. 1.תא שמע –השוכר חייב במזוזה.

הנחות יסוד – גם חמץ וגם מזוזה זה חובת הבית, והשוכר אחראי על חובות הבית.

דחייה – מזוזה חובת הדר, וממילא אי אפשר ללמוד לחמץ.

1. 2.תנינא –

השכיר לפני י"ד – השוכר,
השכיר ביום י"ד – המשכיר.

B. האם חזקתו בדוק, כששכר ביום י"ד? (וכשאי אפשר לשאול את בעה"ב, כי אם נמצא חייבים לשאול גם כשיש חזקה)

1. 1.יש חזקה, שהרי אחרת למה האישה נאמנת שבעלה בדק.

והחידוש שאין צורך לשאול אותו, גם כשנמצא בעיר, אלא מספיק לשאול את האישה/קטן (תוס').

1. 2.אין חזקה,
   שהרי אחרת למה צריך את עדות האישה/קטן?
2. 3.יש חזקה,
   ואי אפשר ללמוד מכאן כלל, כי מדובר שברור שהבעל לא בדק,
   והחידוש שהאישה/קטן נאמנים לומר שהיא בדקה.

(ולמה נאמנים?
בפשטות בגמרא – כי זה דין דרבנן.
ומקשים הראשונים – הרי אישה נאמנת על כשרות וכד'.
תוס' – הבדיקה דורשת דקדוק מיוחד בזה נאמנת רק כי זה דרבנן.

בעל העיטור – אישה אכן נאמנת גם באיסורי תורה, ורק הקטן נאמן רק בדרבנן.)

C. השכיר בית בחזקת בדוק, ומצאו שאינו בדוק, האם זה מקח טעות?

ר"ן – השכיר סתם, וחזקתו בדוק, ומדובר שהמשכיר אינו כאן להשלים את הבדיקה ביום י"ד.

תוס' – השכיר ביום י"ג, ואמר לשוכר שבדק מוקדם.

אביי – אינו מקח טעות,

כי גם אם ידע אתמול שבאמת אינו בדוק, לא היה מבטל את העיסקה כי נוח לו לאדם לעשות מצווה בגופו ובממונו.