ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. לפרשת פנחס נקבעה הפטרה
שאותה השבת (תשמ"ה) לא נקרא.
הסיבה להחלפת ההפטרה והעילה,
מצויה ברמב"ם (פי"ג) מהלכות תפילה.
כדי להשלים את התשובה,
עיין בקריאת השבוע הבא.
שם התשובה טמונה -
מדוע הדבר קורה דווקא השנה.
ב. כעת, לאחר שידועה העובדה וברורה,
שהפטרת השבת לפנחס אינה קשורה,
בכל אופן, מצא קשר בינה לפרשה,
וזאת, בנושא המנוי וההקדשה!
ג. נחזור להפטרה שלא נקראה.
מדוע זו לפרשת פנחס נקבעה?
השווה בין מעשה גיבור ההפטרה,
למעשהו של גיבור הסדרה.
אם תשווה בין תגובת העם פה ושם,
יאירו דברי ספורנו, שבראש הפרשה רשם.
(דברים הנוגעים לחובת הציבור במחאה,
על כל עוון, פשע וחטאה רעה.
ואם מחובה זו נשמטים ולא עושים,
בעוון היחידים כולם נתפשים.)
ד. לפרק זה דמיון מרשים ונפלא,
לפרשה נוספת בספר שמות – ספר הגאולה.
אם תעיין בתנ"ך בהפטרת אותה הסדרה,
תופתע לגלות מהי שם ההפטרה!
ה. בקרבנות המועדות (מלבד סוכות),
ישנן שתי קבוצות קרבנות.
אחת - קבוצת הרגלים,
והשניה - הימים הנוראים.
והנה לכל קבוצה כזו מצטרפים,
מועדים אחרים נוספים.
אלו "מועדים" מצטרפים לרגלים,
ומה היום שקרבנו זהה לימים הנוראים?
ו. הידעת שהעונש על חטא המרגלים
לא כלל את ציבור הנשים?
הסיבה - בגלל הבדלי גישה,
וביחס אחר לארץ – של האשה!
המקור להבדל, בתלונת הבנות,
שמגלה שלארצן הן מאד נאמנות!
ז. בפרשת קורח נפגשנו בא-להי הרוחות,
וכנוי זה חוזר בפרשתנו זאת.
השווה את פרוש רש"י בשני המקומות,
ועמוד על הקשר בין הרעיונות.
ח. אם תשווה את מנין השבטים בפרשתנו,
למספרים המופיעים בפרק א' מספרנו,
תגלה שבט שירד בצורה נכרת,
והסיבה לכך ברש"י נזכרת.
ט. שעיר לחטאת בכל מועד הוקרב לכפרה,
אולם בתאריך אחד המילה חטאת חסרה.
מהו היום בו קיים החסרון,
והאם עולה בדעתך רעיון לפתרון?
י. המילה המסיימת את ברכות העמידה,
מופיעה אצלנו בראשית הסדרה.
אם היטב בספר תורה או בתנ"ך מדוייק תעיינו,
תמצאו שאת כתיבתה של אות אחת מעט שינו.
י"א. הכלל שבני-בנים הרי הם כבנים,
ידוע לנו ממקורות רבים ומגוונים.
ברשימת משפחות השבטים – בעיה,
שכלל זה מישב ופותר הקושיה.
הכוונה למשפחות מבנימין שאצלנו חסרות,
ואילו בס' בראשית ב"ויגש" הן מופיעות.
אם ברש"י תבדוק ותעיין,
תמצא שתשובה שונה השיב למתעניין.
י"ב. מצא בפרשתנו הזכרת מאורעות,
המסופרות בפרוטרוט בפרשות הבאות:
קרח, חוקת ובלק.
וישב, שמיני ושלח.
תשובות
א. כאשר שבת פנחס חלה לאחר י"ז בתמוז מפטירים ב'דברי ירמיהו' שהיא ההפטרה הראשונה של שלושת הפטרות הפורענות שקוראים לפני תשעה באב (כאשר שבת פנחס חלה לפני י"ז יהיו עוד שלוש שבתות אחרות עד תשעה באב ולכן מפטירים בהפטרה הרגילה בנבואת אליהו בסיני). 'נהגו כל ישראל להיות מפטירים קודם לתשעה באב בשלש שבתות בדברי תוכחה...' (רמב"ם ספר אהבה הלכות תפילה פרק י"ג הלכה י"ט).
ב. בפרשה מסופר על נתינת הכהונה לפנחס, ובהפטרה על הקדשת ירמיהו לנביא.
ג. בפרשה מסופר על קנאת פנחס לה' ובהפטרה על קנאת אליהו. אליהו אומר 'ויבקשו את נפשי לקחתה', ולמעשה פנחס העם מסכים ולא מוחה 'בקנאו את קנאתי בתוכם – שעשה נקמתי לעיני כולם, כדי שבראותם זה ולא ימחו יכופר על אשר לא מיחו בפושעים, ובזה השיב את חמתי מעליהם' (ספורנו כ"ה, י"א).
ד. גילוי כבוד ה' לאליהו במערה בהר סיני דומה מאוד למעמד משה בנקרת הצור בפרשת כי תשא (שמות ל"ג- ל"ד), רש"י במלכים שם כותב שנקרת הצור של משה היא אותה המערה של אליהו. הפטרת פרשת כי תשא היא מעמד אליהו בהר הכרמל.
ה. בכל המועדים (חוץ מסוכות) מקריבים איל אחד ושבעה כבשים לעולה ושעיר לחטאת. בפסח, שבועות וראשי חודשים מקריבים שני פרים לעולה. בראש השנה, יום הכיפורים ושמיני עצרת מקריבים פר אחד (ראה טבלה בדף PDF). בסוכות הכבשים והאילים כפולים (14, 2), הפרים מרובים (13-7) ושעיר חטאת אחד.
ו. בנות צלפחד באות למשה ודורשות לקבל נחלה בארץ.
ז. בפרשת קרח משה מתפלל להצלת העם 'א-ל א-לוהי הרוחות לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף' (ט"ז, כ"ב), ובפרשתנו משה מבקש שימונה מנהיג לעם ישראל 'יפקוד ה' א-לוהי הרוחות לכל בשר איש על העדה' (כ"ז, ט"ז). בשני המקומות רש"י מפרש שהקב"ה יודע את מחשבות כל אחד ואחד. בפרשת קרח משה מתפלל שיעניש רק את החוטאים ולא את כל העם שבאמת לא חטאו, ובפרשתנו משה מתפלל שימנה מנהיג שיודע לעמוד על דעתו של כל אחד ואחד.
ח. שבט שמעון במנין הראשון מנה 59,300 ובמנין השני 22,200 (חסרון של 37,100). רש"י מסיק מכך שכל עשרים וארבעה אלף המתים במגפה בשטים היו משמעון.
ט. בשבועות נאמר 'שעיר עזים אחד לכפר עליכם'.
י. 'לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום', האות ו' במילה שלום קטועה באמצעיתה ונקראת 'שלום קטיעא'.
י"א. בספר בראשית נאמר 'ובני בנימין בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מופים וחופים וארד' (בראשית מ"ו, כ"א). בפרשתנו מנויות רק משפחות בלע, אשבל, אחירם (-אחי), שפופם (-מופים) וחופים, ובני בלע ארד ונעמן. רש"י (לפס' י"ג) מביא מגמרא שמשפחות בנימין נהרגו ע"י בני לוי כשחזרו ישראל שמונה מסעות לאחר מות אהרן.
י"ב. קרח- 'הוא דתן ואבירם קרואי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן...', חקת- 'ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך', בלק- 'פנחס... בקנאו את קנאתי בתוכם', וישב- 'וימת ער ואונן בארץ כנען', שמיני- 'וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני ה', שלח- 'ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן... כי אמר ה' להם מות ימותו במדבר'.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














