ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. לפרשת פנחס נקבעה הפטרה
שאותה השבת (תשמ"ה) לא נקרא.
הסיבה להחלפת ההפטרה והעילה,
מצויה ברמב"ם (פי"ג) מהלכות תפילה.
כדי להשלים את התשובה,
עיין בקריאת השבוע הבא.
שם התשובה טמונה -
מדוע הדבר קורה דווקא השנה.
ב. כעת, לאחר שידועה העובדה וברורה,
שהפטרת השבת לפנחס אינה קשורה,
בכל אופן, מצא קשר בינה לפרשה,
וזאת, בנושא המנוי וההקדשה!
ג. נחזור להפטרה שלא נקראה.
מדוע זו לפרשת פנחס נקבעה?
השווה בין מעשה גיבור ההפטרה,
למעשהו של גיבור הסדרה.
אם תשווה בין תגובת העם פה ושם,
יאירו דברי ספורנו, שבראש הפרשה רשם.
(דברים הנוגעים לחובת הציבור במחאה,
על כל עוון, פשע וחטאה רעה.
ואם מחובה זו נשמטים ולא עושים,
בעוון היחידים כולם נתפשים.)
ד. לפרק זה דמיון מרשים ונפלא,
לפרשה נוספת בספר שמות – ספר הגאולה.
אם תעיין בתנ"ך בהפטרת אותה הסדרה,
תופתע לגלות מהי שם ההפטרה!
ה. בקרבנות המועדות (מלבד סוכות),
ישנן שתי קבוצות קרבנות.
אחת - קבוצת הרגלים,
והשניה - הימים הנוראים.
והנה לכל קבוצה כזו מצטרפים,
מועדים אחרים נוספים.
אלו "מועדים" מצטרפים לרגלים,
ומה היום שקרבנו זהה לימים הנוראים?
ו. הידעת שהעונש על חטא המרגלים
לא כלל את ציבור הנשים?
הסיבה - בגלל הבדלי גישה,
וביחס אחר לארץ – של האשה!
המקור להבדל, בתלונת הבנות,
שמגלה שלארצן הן מאד נאמנות!
ז. בפרשת קורח נפגשנו בא-להי הרוחות,
וכנוי זה חוזר בפרשתנו זאת.
השווה את פרוש רש"י בשני המקומות,
ועמוד על הקשר בין הרעיונות.
ח. אם תשווה את מנין השבטים בפרשתנו,
למספרים המופיעים בפרק א' מספרנו,
תגלה שבט שירד בצורה נכרת,
והסיבה לכך ברש"י נזכרת.
ט. שעיר לחטאת בכל מועד הוקרב לכפרה,
אולם בתאריך אחד המילה חטאת חסרה.
מהו היום בו קיים החסרון,
והאם עולה בדעתך רעיון לפתרון?
י. המילה המסיימת את ברכות העמידה,
מופיעה אצלנו בראשית הסדרה.
אם היטב בספר תורה או בתנ"ך מדוייק תעיינו,
תמצאו שאת כתיבתה של אות אחת מעט שינו.
י"א. הכלל שבני-בנים הרי הם כבנים,
ידוע לנו ממקורות רבים ומגוונים.
ברשימת משפחות השבטים – בעיה,
שכלל זה מישב ופותר הקושיה.
הכוונה למשפחות מבנימין שאצלנו חסרות,
ואילו בס' בראשית ב"ויגש" הן מופיעות.
אם ברש"י תבדוק ותעיין,
תמצא שתשובה שונה השיב למתעניין.
י"ב. מצא בפרשתנו הזכרת מאורעות,
המסופרות בפרוטרוט בפרשות הבאות:
קרח, חוקת ובלק.
וישב, שמיני ושלח.
תשובות
א. כאשר שבת פנחס חלה לאחר י"ז בתמוז מפטירים ב'דברי ירמיהו' שהיא ההפטרה הראשונה של שלושת הפטרות הפורענות שקוראים לפני תשעה באב (כאשר שבת פנחס חלה לפני י"ז יהיו עוד שלוש שבתות אחרות עד תשעה באב ולכן מפטירים בהפטרה הרגילה בנבואת אליהו בסיני). 'נהגו כל ישראל להיות מפטירים קודם לתשעה באב בשלש שבתות בדברי תוכחה...' (רמב"ם ספר אהבה הלכות תפילה פרק י"ג הלכה י"ט).
ב. בפרשה מסופר על נתינת הכהונה לפנחס, ובהפטרה על הקדשת ירמיהו לנביא.
ג. בפרשה מסופר על קנאת פנחס לה' ובהפטרה על קנאת אליהו. אליהו אומר 'ויבקשו את נפשי לקחתה', ולמעשה פנחס העם מסכים ולא מוחה 'בקנאו את קנאתי בתוכם – שעשה נקמתי לעיני כולם, כדי שבראותם זה ולא ימחו יכופר על אשר לא מיחו בפושעים, ובזה השיב את חמתי מעליהם' (ספורנו כ"ה, י"א).
ד. גילוי כבוד ה' לאליהו במערה בהר סיני דומה מאוד למעמד משה בנקרת הצור בפרשת כי תשא (שמות ל"ג- ל"ד), רש"י במלכים שם כותב שנקרת הצור של משה היא אותה המערה של אליהו. הפטרת פרשת כי תשא היא מעמד אליהו בהר הכרמל.
ה. בכל המועדים (חוץ מסוכות) מקריבים איל אחד ושבעה כבשים לעולה ושעיר לחטאת. בפסח, שבועות וראשי חודשים מקריבים שני פרים לעולה. בראש השנה, יום הכיפורים ושמיני עצרת מקריבים פר אחד (ראה טבלה בדף PDF). בסוכות הכבשים והאילים כפולים (14, 2), הפרים מרובים (13-7) ושעיר חטאת אחד.
ו. בנות צלפחד באות למשה ודורשות לקבל נחלה בארץ.
ז. בפרשת קרח משה מתפלל להצלת העם 'א-ל א-לוהי הרוחות לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף' (ט"ז, כ"ב), ובפרשתנו משה מבקש שימונה מנהיג לעם ישראל 'יפקוד ה' א-לוהי הרוחות לכל בשר איש על העדה' (כ"ז, ט"ז). בשני המקומות רש"י מפרש שהקב"ה יודע את מחשבות כל אחד ואחד. בפרשת קרח משה מתפלל שיעניש רק את החוטאים ולא את כל העם שבאמת לא חטאו, ובפרשתנו משה מתפלל שימנה מנהיג שיודע לעמוד על דעתו של כל אחד ואחד.
ח. שבט שמעון במנין הראשון מנה 59,300 ובמנין השני 22,200 (חסרון של 37,100). רש"י מסיק מכך שכל עשרים וארבעה אלף המתים במגפה בשטים היו משמעון.
ט. בשבועות נאמר 'שעיר עזים אחד לכפר עליכם'.
י. 'לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום', האות ו' במילה שלום קטועה באמצעיתה ונקראת 'שלום קטיעא'.
י"א. בספר בראשית נאמר 'ובני בנימין בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מופים וחופים וארד' (בראשית מ"ו, כ"א). בפרשתנו מנויות רק משפחות בלע, אשבל, אחירם (-אחי), שפופם (-מופים) וחופים, ובני בלע ארד ונעמן. רש"י (לפס' י"ג) מביא מגמרא שמשפחות בנימין נהרגו ע"י בני לוי כשחזרו ישראל שמונה מסעות לאחר מות אהרן.
י"ב. קרח- 'הוא דתן ואבירם קרואי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן...', חקת- 'ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך', בלק- 'פנחס... בקנאו את קנאתי בתוכם', וישב- 'וימת ער ואונן בארץ כנען', שמיני- 'וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני ה', שלח- 'ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן... כי אמר ה' להם מות ימותו במדבר'.
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה המשמעות הנחת תפילין?
לו הייתי רוטשילד
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
ארבע כוסות ושלוש מצות
זמן הדלקת נרות חנוכה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר לפנות למקובלים?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
