ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מורדרור בן אליהו ז"ל
ב. אֹפֶק הַהַבָּטָה• מִתְרַחֵב עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה. הַיְסוֹד הָרְצוֹנִי הָאִידֵאָלִי• מִתְאָרֵךְ וּמִתְפַּשֵּׁט, מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי תֵּבֵל• וְהוֹלֵךְ וּמַקִּיף עַד אַחֲרִית, עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. וּמִתּוֹךְ גָּדְלוֹ וְאָרְכּוֹ, רָחְבּוֹ, רוּמוֹ וְעָמְקוֹ•, שֶׁל מַבָּט חוֹדֵר זֶה, מִתְגַּלֶּה הַטּוֹב וְהַחֶסֶד הָאֱלֹהִי בַּאֲמִתָּתוֹ, וְהַחַיִּים הַפְּרָטִיִּים וְהַכְּלָלִיִּים הוֹלְכִים וּמִתְבַּסְּסִים עַל יְסוֹד הַיֹּשֶׁר הַגָּמוּר. הַפְּגִימוֹת, הַנִּרְאוֹת בְּסִדְרֵי הַחַיִּים, נַעֲשׂוֹת מֻכָּרוֹת בְּתוֹר קְמָטִים הַמִּתְיַשְּׁרִים וּמִתְפַּשְּׁטִים•, בְּגֹדֶל הַחַיִּים שֶׁל הָרָצוֹן הַטּוֹב, הַשּׁוֹטֵף כְּנָהָר גָּדוֹל מְאֹד לְמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת וּתְקוּפוֹת, שֶׁרַק גִּלּוּיֵי חַיִּים קִטְעִיִּים מִתְגַּלִּים בְּכָל דּוֹר מְיֻחָד וְהַשְׁלָמָתָם בָּאָה בְּמֵרוֹץ כָּל הַדּוֹרוֹת*, שֶׁהָרָצוֹן הַחוֹדֵר וְהַמַּקִּיף שֶׁל הַתְּשׁוּבָה מֵבִיא לְכֻלָּם חַיִּים, שָׁלוֹם וּבְרָכָה מְלֵאַת עֲדָנִים. בְּהִגָּלוֹתוֹ• מִתְגַּלֶּה, שֶׁהָאֹשֶׁר וְהָעֲלִיזָה הַצּוֹדֶקֶת קוֹבְעִים אֶת מְקוֹמָם מִתְּחִלָּתוֹ וּמֵעִקָּרוֹ, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה נִרְאֶה לְמִצְעָר•, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה מִן הַכִּעוּר בֶּעָבָר, - מִתְגַּלֶּה שֶׁרַק הוֹד וְגֹדֶל הוּא מָלֵא בְּתוֹר חֵלֶק מֵהַגְּדֻלָּה הָעֶלְיוֹנָה• שֶׁל הִתְקַדְּמוּת הַתְּשׁוּבָה.
רפואת העולם
ג. יְסוֹד הַתְּשׁוּבָה הֲרֵי הוּא מֵבִיא רְפוּאָה לָעוֹלָם כֻּלּוֹ מַמָּשׁ. זֶרֶם הָרָצוֹן גּוֹמֵר אֶת פְּעֻלָּתוֹ בְּתֹקֶף דַּוְקָא עַל יְדֵי צֵאתוֹ מֵהַלַּחַץ•. בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה מַמְשִׁיכִין בְּחֵילָא יַתִּירָא• אֶת עֹז הַחַיִּים מִמְּקוֹר הַטּוֹב. הַמַּעֲשִׂים וְהַבְּרוּאִים כֻּלָּם כְּלוּלִים בַּהֲוָיָתָם• עִם אֹמֶץ הָרָצוֹן הַמִּתְגַּלֵּם בָּאָדָם בְּזִיו תִּפְאַרְתּוֹ. נִדְחָפִים הֵם הַיְסוֹדוֹת, הַכֹּחוֹת וְהַתּוֹלָדוֹת• אֶל כָּל רוּחַ. מִי מֵשִׂים בָּהֶם אוֹר חַיִּים שִׁיטָה וָסֵדֶר, לְהַפְרִיחַ טוֹב, לָסוּר מִמּוֹקֵשׁ רַע? - הָרָצוֹן הַנַּעֲלֶה. עֹז הַמּוּסָר הַמֵּאִיר מֵהָאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁל מַעְלָה•. בְּגִלּוּי דַּעַת• שֶׁל גּוֹי קָדוֹשׁ, נַעֲשִׂים הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת• לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הַגָּבֹהַּ בַּמִּשְׁפָּט וְהַנִּקְדָּשׁ בִּצְדָקָה.
רפיון רצון
ד. רִפְיוֹן רָצוֹן•, הַבָּא מִתּוֹךְ הַשִּׁקּוּעַ הַתְּדִירִי בִּתְשׁוּבָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חֻלְשָׁה גּוּפָנִית וְנַפְשִׁית, שֶׁהִיא צְרִיכָה רְפוּאָה, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ בָּהּ גַּם כֵּן הַרְבֵּה מִן הָעֲדִינוּת וְהָאֲצִילוּת, הַמְזַכֶּכֶת אֶת הָרוּחַ, וְעַל כָּל פְּשָׁעֶיהָ תְּכַסֶּה אַהֲבָה•.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
22 - פרק ט' א'
23 - פרק ט' ב'- ד'
24 - פרק ט' ה'- ח'
טען עוד
___________________________
אֹפֶק הַהַבָּטָה - רוחב ההשקפה על המציאות. הַיְסוֹד הָרְצוֹנִי הָאִידֵאָלִי - המגמה האלוהית שבבריאה. מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי תֵּבֵל - קודם בריאת העולם. וּמִתּוֹךְ גָּדְלוֹ וכו' - בהסתכלות על המהלך הכולל ניכר הטוב האלוהי שחורז את המאורעות. קְמָטִים הַמִּתְיַשְּׁרִים וּמִתְפַּשְּׁטִים - הנמשל: פגימות המִתקנות על-ידי התשובה. בְּהִגָּלוֹתוֹ - של המבט הרחב והעמוק. לְמִצְעָר - ייסורים המצערים. חֵלֶק מֵהַגְּדֻלָּה הָעֶלְיוֹנָה - לקשיים ולנפילות יש תפקיד במהלך הכולל של התעלות המציאות. זֶרֶם הָרָצוֹן גּוֹמֵר אֶת פְּעֻלָּתוֹ בְּתֹקֶף וכו' - הרצון מתגבר כאשר אדם לחוץ ויש מניעות כנגדו, וממילא הוא מוכרח לפעול בעוצמה. בְּחֵילָא יַתִּירָא - בכוח רב. כְּלוּלִים בַּהֲוָיָתָם וכו' - כולם תלויים בהתעלות האדם. נִדְחָפִים הֵם וכו' - הכוחות שבאדם (ובעולם) נוטים מטבעם אל כל כיוון רוחני שמופיע בעולם. אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁל מַעְלָה - הנבואה, הדרכת התורה. בְּגִלּוּי דַּעַת - כפי התרוממות המחשבה הישראלית. נַעֲשִׂים הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת - כולם מכוונים למגמה אחת. רִפְיוֹן רָצוֹן - לעתים התשובה מביאה לידי ייאוש וחולשה. עַל כָּל פְּשָׁעֶיהָ תְּכַסֶּה אַהֲבָה - על אף החיסרון שנובע מהתשובה, היתרון שבה גובר.
ביאורים
התשובה משנה את נקודת מבטו של האדם. הוא רואה את היכולת הטמונה בו ולא נכנע למה שהוא רואה על פני השטח. הוא יודע שהרצון יכול לשנות מציאות. בפסקה הקודמת למדנו שנקודת מבט זו גורמת לאדם להסתכל כך כלפי עצמו וכן כלפי העולם כולו. כאן בפסקה ב הרב קוק מוסיף שאפשר להביט בצורה זו גם על ההיסטוריה. ההיסטוריה כולה מונעת על ידי רצונו של הקב"ה להביא את העולם לתשובה ולגאולה. אנו רואים במהלך ההיסטוריה עליות ומורדות, זמני פריחה ותקופות שמד ורדיפות. בעל התשובה מביט על ההיסטוריה במבט אציל. הוא יודע גם שתקופות קשות אינם פגמים מהותיים בהיסטוריה שלא ניתנים לתיקון, אלא הם כמו קמטים בבגד שניתן ליישרם. כל אירוע שנראה בעינינו עכשיו כרע - אם נביט עליו במבט כולל, כחלק ממהלך היסטורי, נראה שהוא גרם לטוב להופיע. כמו שאדם החוזר בתשובה רואה איך אירועים לא טובים שהתרחשו בחייו הובילו אותו למקום הטוב שבו הוא נמצא היום. לכן הרב קוק כותב בפסקה ג שהתשובה מביאה רפואה לעולם כולו. הקלקול והרוע נובעים מחוסר איזון בין הכוחות הנמצאים במציאות ומהעדפת ערך אחד על משנהו. כמו אדם שקיבל כאב בטן משום שאכל יתר על המידה ביחס לגופו. התשובה לא מתעסקת בסימפטומים של הקלקול, אלא עוסקת בטיפול בשורש. שורש הקלקול נובע מרצון שאינו מכוון למקום טוב. התשובה מכוונת את הרצון ומביאה אותו למקום גבוה ואלוהי, ואז ממילא הרוע והשחיתות ייעלמו כאשר לא יהיה רצון להזיק.
אך ייתכן שגם בעל התשובה יזדקק לרפואה[פסקה ד] . לפני שהוא התחיל את מסלול התשובה היו לו חלומות ורצונות. כעת, כשהוא בתהליך התשובה, אין הוא יכול לממשם מכיוון שהדבר נוגד את תהליך התשובה. נמצא שגם רצונו האישי של בעל התשובה נהיה רפוי וזקוק לרפואה. אך כאשר ישלים את תשובתו מאהבה, ורצונו יתאחד עם רצון ה', הוא יוכל לממש את רצונותיו בקדושה ובטהרה.
הרחבות
*המבט הנכון על החיים
גִּלּוּיֵי חַיִּים קִטְעִיִּים מִתְגַּלִּים בְּכָל דּוֹר מְיֻחָד וְהַשְׁלָמָתָם בָּאָה בְּמֵרוֹץ כָּל הַדּוֹרוֹת. לפעמים אנו תמהים על הדרך שבה מנהיג הקב"ה את עולמו. תמיהות אלו מתעוררות בין בדברים הקורים לנו באופן פרטי, ובין בדברים הקורים בכלל העולם. שאלות אלו נובעות מכך שאנו רואים רק 'קטעי חיים' - אנו מתבוננים על המציאות הנוכחית כעומדת בפני עצמה, ולא כחלק ממהלך שלם שהקב"ה מוביל. כאשר מסתכלים על 'מרוץ כל הדורות' מגלים שגם מה שנראה בעינינו כרע, הוא בעצם חלק מתהליך שלם שהוביל בסופו של דבר לטוב.
הגמרא אומרת [פסחים נ.] שבעולם הזה מברכים ברוך דיין האמת על בשורות רעות, ובעולם הבא על בשורות רעות מברכים הטוב והמטיב. הצל"ח מסביר שבעולם הזה מברכים ברוך דיין האמת כיוון שהאדם סבור שבאמת מה שקרה הוא רע. אך לעתיד לבוא יברך הטוב והמטיב כי הוא יראה למפרע איך הכול היה לטובה [פסחים שם].
שאלות לדיון
א. מדוע התשובה נמשלת רבות לרפואה?
ב. לפי דברי הרב קוק, כיצד ניתן להתעלות דווקא משעות משבר בחיים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
