ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ד. כָּל חֵטְא, אֲפִלּוּ הַקַּל שֶׁבַּחֲטָאִים, מַטְבִּיעַ בְּקֶרֶב הָאָדָם שִׂנְאָה לְאֵיזוֹ בְּרִיאָה•, וְעַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה חוֹזֶרֶת הָאַהֲבָה לְהָאִיר.
עולם הפירוד ועולם האחדות
ה. בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם חוֹטֵא הוּא בְּעָלְמָא דְּפֵרוּדָא•, וְאָז כָּל פְּרָט וּפְרָט עוֹמֵד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהָרַע הוּא רַע בִּפְנֵי עַצְמוֹ•, וְיֵשׁ לוֹ עֵרֶךְ רַע וּמַזִּיק. וּכְשֶׁהוּא שָׁב• מֵאַהֲבָה מִיָּד מִתְנוֹצֵץ עָלָיו אוֹר הַהֲוָיָה שֶׁל עָלְמָא דְּיִחוּדָא•, שֶׁהַכֹּל מִתְאַרְגֵּן בּוֹ לַחֲטִיבָה אַחַת, וּבַקִּשּׁוּר הַכְּלָלִי אֵין שׁוּם רַע כְּלָל•, כִּי הָרַע מִצְטָרֵף• אֶל הַטּוֹב לְתַבְּלוֹ• וּלְהָרִים עוֹד יוֹתֵר אֶת יִקְרַת עֶרְכּוֹ•. וּבָזֶה נַעֲשִׂים הַזְּדוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת מַמָּשׁ*.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
101 - אורות התשובה פרק י"ב א'-ג'
102 - אורות התשובה פרק י"ב ד'-ו'
103 - אורות התשובה פרק י"ב ז'-ח'
טען עוד
ו. אֵין לְשַעֵר אֶת הַנְּחִיצוּת שֶׁל הַתְּשׁוּבָה הַמַּעֲשִׂית•, בְּתִקּוּן הַמַּעֲשִׂים עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהַיֹּשֶׁר הַגָּמוּר, לְעִנְיַן כָּל הַמַּעֲלוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל עֲלִיַּת הַנְּשָׁמָה שֶׁל הַכְּלָל וְהַפְּרָט. הַתַּמְצִית הַמַּעֲשִׂית חוֹבֶקֶת הִיא בִּנְקֻדָּתָהּ הָאַחַת הַיּוֹתֵר קְטַנָּה הֲמוֹנֵי הֲמוֹנִים שֶׁל אִידֵאָלִים• וְהֶגְיוֹנוֹת רְחָבִים, הַמַּכְשִׁירִים אוֹתָהּ• בָּעוֹלָם וּבַחַיִּים. וּכְשֶׁהִיא נִפְגֶּמֶת• נִטָּל הַחֹסֶן שֶׁל כָּל הָאִידֵאָלִים הָרְחָבִים בִּמְלֹא עוֹלָם, שֶׁהֵם מְיֻחָשִׂים לָהּ אוֹתוֹ הַיַּחַשׂ שֶׁל הַמֶּרְחָב הָאֶתְרִי• בַּעַל מִילְיוֹנִים קֻבִּיקִים•, הַמִּתְלַחֲצִים בְּאָטוֹם גַּשְׁמִי אֶחָד לְחוֹלְלוֹ בְּצוּרָתוֹ הַגְּבִישִׁית.
ו*. כָּל הַחָכְמוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָן מַפְקִיעוֹת אֶת חוֹבַת הַתְּשׁוּבָה הַמַּעֲשִׂית, בְּמַמָּשׁ וּפֹעַל, אֶלָא שֶׁמְּאִירוֹת לְפָנֶיהָ אֶת הַדְּרָכִים. כָּל הַגַּדְלוּת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָהּ מְזִיזָה כָּל-דְּהוּ• מִתְּבִיעוֹת הַקַּטְנוּת, כְּמוֹ שֶׁאֵין שׁוּם גְּדֻלָּה שֶׁבָּעוֹלָם• פּוֹטֶרֶת וּמַפְקִיעָה שׁוּם תַּפְקִיד גּוּפָנִי, גַּם הַשָּׁפָל שֶׁבַּשְּׁפָלִים. אֶלָּא שֶׁהַגַּדְלוּת מַדְרִיכָה אֶת הָאָדָם, בִּהְיוֹתוֹ מְקַבֵּל אוֹתָהּ בְּטָהֳרָתָהּ, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁבַּקַּטְנוּת, בְּאֹפֶן שֶׁגַּם הֵם יִתְעַלּוּ וְיִהְיוּ עִנְיָנִים גְּדוֹלִים.
___________________________
שִׂנְאָה לְאֵיזוֹ בְּרִיאָה - גורם פגיעה ופירוד בין האדם למציאות, ופירוד יוצר שנאה. בְּעָלְמָא דְּפֵרוּדָא - עולם הפירוד. כָּל פְּרָט וּפְרָט עוֹמֵד בִּפְנֵי עַצְמוֹ וכו' - המבט שגרם לחטא הוא מבט התופס את העולם כנתון במאבק והתגוששות בין הטוב לרע. שָׁב - עושה תשובה. אוֹר הַהֲוָיָה שֶׁל עָלְמָא דְּיִחוּדָא - הכוח האלוהי האחדותי שביסוד הבריאה. אֵין שׁוּם רַע כְּלָל - לאחר התשובה, הרע שנעשה מסייע לטוב. הָרַע מִצְטָרֵף וכו' - למשל: כתוצאה מהחטא מתגברת באדם הסלידה מהרע וההערכה לטוב. לְתַבְּלוֹ - תבלין לטוב. הַנְּחִיצוּת וכו' - הנחיצות של התשובה המעשית לעליית הנשמה למעלות העליונות. הַתַּמְצִית הַמַּעֲשִׂית חוֹבֶקֶת... הֲמוֹנִים שֶׁל אִידֵאָלִים - כל פרט מעשי של התורה ושל היושר המוסרי כולל בתוכו תמצית של המוני אידיאלים [הערת הרב צבי יהודה קוק]. הַמַּכְשִׁירִים אוֹתָהּ - האידיאלים יוצאים לפועל בעולם בנקודה המעשית. וּכְשֶׁהִיא נִפְגֶּמֶת - קיום המצווה המעשית. שֶׁהֵם מְיֻחָשִׂים לָהּ אוֹתוֹ הַיַּחַשׂ שֶׁל הַמֶּרְחָב הָאֶתְרִי וכו' - היחס בין המעשה לאידיאלים הוא כיחס שבין האטום לחלקיקים המזעריים, ששוררים ביניהם לחצים וכוחות פיזיים שונים, והם מרכיבים את האטום. הַמֶּרְחָב הָאֶתְרִי – החומר האווירי הדקיק הממלא מרחבו של עולם [הערת הרב צבי יהודה]. קֻבִּיקִים - מידת כמות מסוימת. כָּל דְּהוּ - כלשהו, אפילו מעט. שׁוּם גְּדֻלָּה שֶׁבָּעוֹלָם - תפקיד מכובד.
ביאורים
במקום אחר מבאר הרב קוק שהאהבה האמיתית היחידה, ראויה רק לה'. זאת מאחר שמשמעות האהבה הוא רצון להדבקות ולהזדהות. וראוי לרצות להדבק בדבר השלם ולא בחסר, וכמובן שהשלם היחיד הוא ה'. לאחר שמבינים זאת, אנו מבינים שהמציאות כולה היא הבריאה של ה' והגילוי שלו, ואז מתמלאים באהבה אליה. כמו כן, הרב קוק מבאר במספר מקומות שהתשובה היא מהלך אדיר של המציאות כולה. כמובן שביסודו של הסבר זה מונחת ההבנה שכל העולם ראוי לפעול בהרמוניה אחת שלמה, כי הרי מקור ההרמוניה הוא בקב"ה ואליו היא שואפת לשוב. באופן טבעי אדם קולט בקרבו את מהותה של ההרמוניה הזו, ושואף למצוא בה את מקומו. המודל הבסיסי לכך הוא עולם הטבע, על אף שהאדם בשונה מהטבע עושה את הבחירות שלו מתוך מודעות. העולם עדיין לא הגיע למקום שבו ישנה הרמוניה, משום שעדיין יש תחרות, חיכוכים ומלחמות, ובחירותיהם של בני אדם עדיין אינן מושלמות. לא לחִנם אמר רבי עקיבא ש"ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה". הסכנה בדימוי לעולם הטבע היא ששאיפותיו של האדם יסתכמו בחומריות. חומריות אצל האדם יכולה להביאו לדרגה נמוכה יותר מבהמה. לעומת זאת, התשובה מעלה את האדם למקום שלא יסתור את החומריות, אלא יציב אותה ברמתו של האדם בהרמוניה המושלמת השואפת כלפי השמים. אדם שחוטא נמצא במצב של ריחוק מההרמוניה גם מבחינה מעשית וגם מבחינה תודעתית. הוא נמצא בעולם של פירוד. התיקון צריך להיות תודעתי – שכלי, רגשי וגם מעשי. מבחינה תודעתית יש להחזיר את האהבה לכול, ומבחינה מעשית יש להבין שאם הרעיון הגדול הזה לא יתגלה בפועל, בפרטי מעשים קטנים על-פי הדרכת התורה, אזי אין לו שום ערך. המעשה הקטן הוא קצה החוט, מהגילוי השלם של כל השרשרת הגדולה של גילוי ה' במציאות ועד הבחירה לעשות את ציווי ה' של אותו אדם ברגע אחד בלבד.
הרחבות
* הפיכת הרע לטוב
הָרַע מִצְטָרֵף אֶל הַטּוֹב לְתַבְּלוֹ... וּבָזֶה נַעֲשִׂים הַזְּדוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת מַמָּשׁ. הגמרא אומרת שהתורה משמשת תבלין ליצר הרע: "כך הקב"ה אמר להם לישראל – בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו" [קידושין ל:]. כמה מגדולי ישראל העירו, שבדברי הגמרא הללו לא נאמר שהתורה היא דרך לנצח את יצר הרע - אלא 'תבלין' ליצר הרע, כלומר דרך הדבקות בתורה יוכל האדם להפוך את מרירותו של יצר הרע ולהשתמש בה לדברים טובים ולקדושה. וכפי שביאר רבי צדוק הכהן מלובלין את עניין התשובה מאהבה: "ואהבה הוא שמהפך המר שהוא היצר והחשק שבאדם למתוק שמושכו לבית המדרש ולדברי תורה שבזה היצר רע - טוב מאוד... וזהו התורה תבלין ליצר לתבלו להיות טוב" [צדקת הצדיק אות רמב].
בדרך הפשט ניתן להסביר כמו שהסביר הרב אליהו דסלר , שאמנם התיקון השלם של העבֵרה ניכר רק בעולם הבא, ומבחינת האדם - בעולם הזה - רגע העבֵרה נותר רע כפי שהיה. אך אם עשה תשובה אחר כך, העבֵרה נעשית כלי לתשובה, כי היא זו שגרמה בסופו של דבר להתעלוּת של האדם [מכתב מאליהו, ח"ד עמ' 83].
שאלות לדיון
א. מה הקשר בין חטא לשנאת הבריאה?
ב. איך נדע להשתמש ברע, כתבלין הנועד לרומם את הטוב?
לעילוי נשמת אביטל יהודית בת הרב אייל ואיריס לבית חיון
לעילוי נשמת שרה אסתר בת יוסף מרדכי הי"ד
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
ארבע כוסות ושלוש מצות
למה משווים את העצים לצדיקים?
האם מותר לפנות למקובלים?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מותר להכין קפה בשבת?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד אמונה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
