בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • אורות התשובה
לחץ להקדשת שיעור זה
כה אלול תשע"ז

אורות התשובה פרק ט"ו א'-ב'

מהם יסודות התשובה? היום נתחיל את פרק ט"ו שבו נברר מהם יסודות התשובה. נלמד שיסוד התשובה הוא הכרת האמת, ושעל התרבות לעסוק בעידון הרצון ולא בתאוות גשמיות.

undefined

כה אלול תשע"ז
4 דק' קריאה
פֶּרֶק טו
יְסוֹדוֹת הַתְּשׁוּבָה לַפְּרָט וְלַכְּלָל

אור האמת
א. הַרְגָּשַׁת הָאֱמֶת הִיא יְסוֹד הַתְּשׁוּבָה. הַהַכָּרָה, שֶׁהָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְכָל הוֹפָעוֹתָיו הוּא רַק הַזְרָחָה• מִמַּעֲטֵה לְבוּשׁוֹ• שֶׁל אוֹר הָאֱמֶת הַמֻּחְלָטָה• הָאֱלֹהִית, מַשְׁרִישָׁה בַּלֵּב אַהֲבַת אֱמֶת בְּהִירָה, וְכָל הַבְטָאָה מְנַגֶּדֶת• לִיסוֹד הָאֱמֶת, בֵּין שֶׁהִיא בְּדִבּוּר בֵּין שֶׁהִיא בִּתְנוּעָה וּבְמַעֲשֶׂה, הֲרֵי הִיא נְטוּלָה מִן הָעוֹלָם, עֲבוּרָה מֵהַמְּצִיאוּת• וּמְסֻלָּקָה• מִן הַחַיִּים. וְהַבִּקֹּרֶת הָעַצְמִית•, כְּשֶׁהִיא חוֹדֶרֶת יָפֶה בְּתוֹכִיּוּתָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ וּמְבָרֶרֶת יָפֶה אֶת כָּל הַנַּעֲשֶׂה וְהֶהָגוּי•, הִיא מַעֲמֶקֶת אֶת הַחֲרָטָה עַל כָּל הֶעָדוּר• מֵאוֹר הָאֱמֶת שֶׁבְּהוֹפָעוֹת הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם, וּמַרְגִּישָׁה אֶת הַנִּוּוּל•, אֶת הַכִּעוּר וְאֶת הָאַפְסִיּוּת שֶׁלּוֹ. וְשָׁב הָאָדָם אָז בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה אֶל אוֹר הָאֱמֶת. וְתַלְמִיד חָכָם גַּם כֵּן מִבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר חַד פְּסוּקָא דְּרַחֲמֵי• בַּעֲלוֹתוֹ עַל עַרְשׂוֹ•, לְהַפְקִיד רוּחוֹ• לִמְקוֹר הָאֱמֶת, לְהַחֲלִיף כֹּחַ לַעֲבוֹדַת הָאֱמֶת בַּתּוֹרָה דִּכְתִיב בָּהּ אֱמֶת•, כְּגוֹן: "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי ד' אֵל אֱמֶת".

מטרת המדע היא עידון הרצון
ב. הַיַּשְׁרוּת הַטְּהוֹרָה אוֹמֶרֶת, שֶׁכָּל עֲמַל הַמַּדָּע צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מְכֻוָּן אֶל הַיְסוֹד הָאִידֵיאָלִי• לִתֵּן לָרָצוֹן הָאֱנוֹשִׁי אֶת הַפָּנִים• הַיּוֹתֵר טְהוֹרִים הָרְאוּיִים לוֹ*, לְעַדֵּן• אֶת הָרָצוֹן, לְאַמְּצוֹ•, לְקַדְּשׁוֹ, לְטַהֲרוֹ, לְהַרְגִּילוֹ בְּחִנּוּכִים שׁוֹנִים• שֶׁתִּהְיֶה שְׁאִיפָתוֹ תָּמִיד רוֹמֵמָה וְשַׂגִּיבָה•. יִתְעַסְּקוּ הַמַּדָּעִים• אֵיךְ לְהוֹצִיא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת כָּל הַפְּרָטִים, שֶׁהָרְצוֹנוֹת הַטּוֹבִים וְהַיְשָׁרִים הַשּׁוֹלְטִים בָּעוֹלָם שׁוֹאֲפִים אֲלֵיהֶם, וְהֵם הֵם כָּל צָרְכֵי הַחַיִּים הַהֲגוּנִים הַחָמְרִיִּים וְהָרוּחָנִים, אֲבָל מְרוֹם פִּסְגַּת• מַטְּרָתָם הַכְּלָלִית צָרִיךְ לִהְיוֹת עֲדִינוּתוֹ שֶׁל הָרָצוֹן עַצְמוֹ, בְּהִירוּתוֹ הַשִּׂכְלִית שֶׁל הָרָצוֹן וְהִתְאַדְּלִיּוּת עַצְמִיּוּתוֹ•.

סכנת המדע כממלא תאוות
וְאוֹי לָהּ לָאֱנוֹשִׁיּוּת כֻּלָּהּ כְּשֶׁהִיא סָרָה מִדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה, וְתַחַת לְיַסֵּד אֶת הַמֶּרְכָּז שֶׁל כָּל הַהַשְׁלָמוֹת עַל הַבָּסִיס שֶׁל עִלּוּי הָרָצוֹן, תַּנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן עַצְמוֹ בְּגַסּוּתוֹ, בְּלֹא עִבּוּד וְעִלּוּי, וְכָל עֲמָלָהּ יִהְיֶה רַק לְמַלֵּא אֶת הַתַּאֲווֹת הָרְצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵן זוֹרְמוֹת כְּנַחַל גָּפְרִית, וְכָל מִינֵי גֵּיהִנֹּם שׁוֹלְטִין בָּהֶן. אָז נוֹפֶלֶת הִיא הָאֱנוֹשִׁיּוּת בִּכְלָלוּתָהּ בְּרִשְׁתָּהּ הַנּוֹרָא וְהַמְכֹעָר שֶׁל זֻהֲמַת עֲבוֹדָה זָרָה•, אֲשֶׁר דָּם יִרְדְּפֶנָּה•, וּמִמַּעֲמַקִּים תִּקְרָא אֶל אֵל אֱלֹהֵי אֱמֶת, לָשׁוּב אֶל הַתְּכוּנָה• הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל יְסוֹד הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַכְּלָלִית לְעִלּוּי הָרָצוֹן. וְ"אָז תִּקְרָא וַד' יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי" כִּי "קָרוֹב ד' לְכֹל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת". וְזֶהוּ כָּל יְסוֹד הַתְּשׁוּבָה: הִתְעַלּוּת הָרָצוֹן וְהִשְׁתַּנּוּתוֹ לְטוֹבָה, לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר וּמֵעֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה•. "וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי"•, "שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל"•, "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ד' אֱלֹהֶיךָ".

___________________________

הָעוֹלָם כֻּלּוֹ... הוּא רַק הַזְרָחָה העולם כולו נברא מהארה. מִמַּעֲטֵה לְבוּשׁוֹ - לבוש חיצוני. הַמֻּחְלָטָה - המוחלטת. הַבְטָאָה מְנַגֶּדֶת - התבטאות המתנגדת. עֲבוּרָה מֵהַמְּצִיאוּת - במהותה היא דבר שיעבור וייעלם מן המציאות. מְסֻלָּקָה - מסולקת במהותה. הַבִּקֹּרֶת הָעַצְמִית - הביקורת, חשבון הנפש של האדם על עצמו. הֶהָגוּי - הדיבור והמחשבה של האדם. הֶעָדוּר - נעדר, חסר. הַנִּוּוּל - הקלקול. וְתַלְמִיד חָכָם וכו' - הגמרא אומרת [ברכות ה ע"א] לגבי קריאת שמע שעל המיטה שגם תלמיד חכם שתורתו מגינה עליו, צריך לומר פסוק אחד של רחמים כגון בידך אפקיד רוחי וגו' שעניינו לכוון עצמו מחדש אל האמת. עַרְשׂוֹ - מיטתו. לְהַפְקִיד רוּחוֹ - אדם מפקיד בכל ערב נשמתו ביד הקב"ה. תּוֹרָה דִּכְתִיב בָּהּ אֱמֶת - התורה נקראת אמת. הַיְסוֹד הָאִידֵיאָלִי היסוד הרוחני שבמציאות. הַפָּנִים - הצורה. לְעַדֵּן - להפוך את הרצון לעדין. לְאַמְּצוֹ - לחזקו. בְּחִנּוּכִים שׁוֹנִים - באמצעות דרכי חינוך שונים על מנת... שַׂגִּיבָה - חזקה. יִתְעַסְּקוּ הַמַּדָּעִים - תפקידם של המדעים העוסקים בפיתוח העולם ושכלולו. מְרוֹם פִּסְגַּת - השיא, גובה המטרה הכללית. וְהִתְאַדְּלִיּוּת עַצְמִיּוּתוֹ - עצמיות הרצון תהפוך להיות אידיאלית , מושלמת. זֻהֲמַת עֲבוֹדָה זָרָה בעבודה זרה אין את עילוי הרצון אל האלוהים כי אם שעבודו אל רצונות נמוכים. אֲשֶׁר דָּם יִרְדְּפֶנָּה - מביאה לידי שפיכות דמים. הַתְּכוּנָה - המידה, תכונת הנפש. מֵעֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה [הושע ב יז] עמק שהיה מושחת (מקולקל הרוס) יהפוך למקום טוב. תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי [הושע יא ז] למרות הצרות, עם ישראל תלויים ומסופקים אם לשוב אלי בתשובה. מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל - המורדת.

ביאורים
בפרק זה מברר הרב קוק מהם היסודות השונים העומדים בבסיס תהליך התשובה. בין היסודות מצביע הרב על בקשת האמת, עילוי הרצון, הכרת החטא ועוד. הפסקה הראשונה מלמדת אותנו על הקשר בין הכרת האמת לתשובה. השקר, כידוע, אין לו רגליים. משמעות הדבר היא שהשקר איננו מחזיק מעמד לאורך זמן. הוא יכול להתמיד למשך זמן מוגבל בלבד. האמת, לעומתו, יכולה להיעדר לפעמים למשך זמן מסוים, אך סופה שתתגלה. ההכרה שעולמנו מואר מאור האמת האלוהית, מולידה את הרצון לשוב בתשובה. ההנחה היא שכל סטייה מן האמת האלוהית היא רק 'צל חולף'. אין סיכוי שמהלך המתנגד לרצון ה' יחזיק מעמד לאורך זמן. לכן, מתעורר באדם רצון לשוב אל האמת ולדבוק בה', לשוב אל מה שנצחי וקבוע ולא אל העראי והחולף. תנועה פנימית זו היא תשובה מאהבה. המניע להזנחת החטא הוא ההבנה שהחטא איננו דבר בר קיימא, אלא סוג של אשליה שעתידה להתפוגג. בפסקה ב' הרב קוק מלמדנו מהו מרכז האישיות של האדם אשר ראוי להתייחסות מיוחדת. הרב מלמד, שהרצון הוא עיקר מרכז האישיות. כאשר הרצון האנושי עולה מעלה – אין קץ לטוב שנובע ממנו. לעומת זאת, אין מצב נורא יותר מאדם שרצונו שפל ועכור. בכך מצביע הרב על הנזק הנורא שמביאה תרבות שעיקר עיסוקה הוא במישור החיצוני (=טכנולוגי, תעשייתי וכדו') של החיים. תרבות זו מניחה את הרצון בגסותו הבהמית. במצב זה, היכולת רבה אך השימוש ביכולת זו מוביל אל תאוות שפלות ושאר רצונות נמוכים. לכן, חשוב לזכור שהתשובה היא קודם כל – עילוי הרצון. העלאת שאיפות החיים למקום עליון ומתוקן יותר.

הרחבות
*אמונה ומדע – השלמה הדדית
שֶׁכָּל עֲמַל הַמַּדָּע צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מְכֻוָּן אֶל הַיְסוֹד הָאִידֵיאָלִי לִתֵּן לָרָצוֹן הָאֱנוֹשִׁי אֶת הַפָּנִים הַיּוֹתֵר טְהוֹרִים הָרְאוּיִים לוֹ. בפסקה זו הרב קוק מסביר להיכן צריך המדע לכוון את כוחותיו. הסתכלות חיובית זו על עבודת המדע מוצאת ביטוי במקום אחר: "האמונה נותנת את המגמה של היש, והמדע את הדרכים איך מכירים ותופסים אותה. אם יתעצל האדם בהישרת הדרכים, תתעלם ממנו המגמה, ואם יחדל להיות עורג אל המגמה, יאבדו כל הדרכים את ערכם, וסופם להתעוות. הצד המדעי שבאמונה הוא תמיד בערך של דרך למגמה, והצד האמוני שבמדע הוא הערך המגמתי של הדרך" [שמונה קבצים, קובץ א תקעט]. לפי דברי הרב קוק, האמונה מעניקה לאדם את ההבנה שלעולם יש משמעות והוא מתקדם לכיוון מטרה מסוימת, והמדע מעניק לאדם את הכלים שיעזרו לו להבין משמעות זו.
כיוון דומה מופיע ב'אורות האמונה', שם הרב קוק מסביר ש"הבקורת המדעית הקרה, והאמונה הפיוטית הנלהבה" יוצרים יחד את רוח האדם. מחד גיסא, אמונה לוהטת ותשוקה לקודש, ומאידך גיסא, כלי מחקר קרים לניתוח והבנת המציאות האלוהית.

שאלות לדיון
א. 'הרגשת האמת היא יסוד התשובה" – איזו משמעות יכולה להיות לדברים אלו בחיים שלנו?
ב. מדוע האמת קשורה במיוחד לשעת השינה?

לעילוי נשמת צבי בן ר' שמריהו הי"ד
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il