ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
התשובה בתורה מופיעה בהקשר של שיבת ישראל לארצו אחרי הגלות: "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ.וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ" (דברים ל, א-ד).
שיבת ישראל לארצו היא יסוד התשובה העליונה, מתוכה עם ישראל ישוב אל ה' ואחר כך ישוב העולם כולו אל ה'. יסוד זה עולה ממשנתו של הרב במקומות רבים: "הַתְּשׁוּבָה אֶל הַטֶּבַע הַיִּשְׂרְאֵלִי, הַהוֹלֶכֶת וּמְפַעֶמֶת בְּהִתְעוֹרְרוּת הַתְּחִיָּה הַלְּאֻמִּית וְתִקְווֹתֶיהָ, אַךְ הִיא תָּבִיא אֶת הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה, הָאֲחוּזָה בְּחָכְמַת יִשְׂרָאֵל הַמְצֻמְצֶמֶת וּקְשׁוּרָה גַּם יַחַד בְּחָכְמַת אֱלֹהִים חַיִּים הָעֶלְיוֹנָה, שׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר לַתּוֹרָה בְּכָל מִלּוּאֶיהָ, שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל-פֶּה... עַל כֵּן מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר יוּכַל לְתָאֵר כַּמָּה גָּדוֹל הוּא אוֹצַר הַחַיִּים, תִּקּוּן הָעוֹלָם, הַצָּלַת הַנְּשָׁמוֹת, כָּל הָאשֶׁר הַגָּדוֹל וְכָל הֲדַר הַתְּשׁוּבָה, הַגָּנוּז בִּתְחִיַּת הָאֻמָּה, הַהוֹלֶכֶת וּמִתְגַּלֶּמֶת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל." (אורות התחייה סז). בתהליך התשובה של ישראל לארצו גנוזים כל תהליכי התשובה של העולם כולו, של הפרט ושל הכלל.
הצופה בתהליך שיבת עם ישראל לארצו, אינו רואה בגלוי שהוא טומן בתוכו תהליך של תשובה, ולעיתים נראה שהמגמה הפוכה. הרב באורות התחייה (מד) מתאר תופעה זו: "מְקֻבָּלִים אָנוּ, שֶׁמְּרִידָה רוּחָנִית תִּהְיֶה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּבְיִשְׂרָאֵל, בַּפֶּרֶק שֶׁהַתְחָלַת תְּחִיַּת הָאֻמָּה תִּתְעוֹרֵר לָבוֹא. הַשַּׁלְוָה הַגַּשְׁמִית שֶׁתָּבוֹא לְחֵלֶק מֵהָאֻמָּה, אֲשֶׁר יְדַמּוּ שֶׁכְּבָר בָּאוּ לְמַטְּרָתָם כֻּלָּהּ, תַּקְטִין אֶת הַנְּשָׁמָה, וְיָבוֹאוּ יָמִים אֲשֶׁר תּאמַר אֵין בָּהֶם חֵפֶץ. הַשְּׁאִיפָה לְאִידֵאָלִים נִשָּׂאִים וּקְדוֹשִׁים תֶּחְדַּל, וּמִמֵּילָא יֵרֵד הָרוּחַ וְיִשְׁקַע". בעקבות החזרה מהגלות, עם ישראל יעסוק בצורה אינטנסיבית בנושאים מעשיים ויגיע בהם להישגים. הנושאים הרוחניים יזנחו, והרוחניות תרד ותשקע, אין אידיאלים ואין יעדים רוחניים. מציאות זו לא תחזיק מעמד לאורך ימים ושנים: "עַד אֲשֶׁר יָבוֹא סַעַר וְיַהֲפךְ מַהְפֵּכָה, וְיֵרָאֶה אָז בַּעֲלִיל כִּי חֹסֶן יִשְׂרָאֵל הוּא בְּקדֶשׁ עוֹלָמִים, בְּאוֹר ד' וּבְתוֹרָתוֹ, בְּחֵשֶׁק הָאוֹרָה הָרוּחָנִית, שֶׁהִיא הַגְּבוּרָה הַגְּמוּרָה הַמְנַצַּחַת אֶת כָּל הָעוֹלָמִים וְכָל כּחוֹתֵיהֶם". תגיע מהפכה רוחנית, שתגלה שהיסוד היציב של ישראל מגיע מתוך חיבור אל הקדושה היכולה לנצח את כל הכוחות הקיימים במציאות.
נשאלת השאלה האם עד שתגיע המהפכה שהרב מדבר עליה, האם עלינו להמתין מהצד כיוון שהמציאות מורכבת, והרוחניות בישראל אינה גלויה או שמא עלינו להתחבר לכלל ישראל מתוך אמונה שלמה שהיסוד הרוחני טמון בתוכו?
לרב יש תשובה ברורה לשאלה זו: "ואם יבא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה, ואל דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוין שום דבר לאמתתה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו, ועצת ד' אשר יעץ, להחל אור גאולה, מעולפת במטמוני מסתרים, כמו שאנו רואים בעינינו, ומוקפת בהמון נגעים של עניי הדעת סובלי חלאים רוחנים, - ודאי לא יועילו כל חשבונות, העולים בלב אדם שמחשבותיו הבל, נגד עצת ד' העליונה אשר דבר טוב על ישראל, לכונן אור גאולה ודרך חיים לשאר עמו, העתידים להיות כולם שבי פשע" (אגרות הראי"ה ב' שעח).
התשובה בזמן הזה מבוססת על "דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה", מי שיבנה תהליך תשובה מנותק ממהלך זה: "לא יוכל לכוין שום דבר לאמתתה של תורת אמת". לכל דור יש התכונה המיוחדת לו. הגאולה מגיעה בתהליך גלוי,המובל על ידי "עניי הדעת סובלי חלאים רוחנים", זה תהליך אלוקי שבסופו העם כולו: "עתידים להיות כולם שבי פשע". במישור הפרטי ייתכן תהליך של תשובה הנראה מנותק מהמהלך הכללי של שיבת ציון, אבל התשובה הכללית- הלאומית חייבת להיות מבוססת על האירועים ההיסטוריים הכבירים, שאנו חווים.
כשהרב הגדיר את מהותו של חודש אלול הוא כתב: "הכנה לתשובה הכללית היא קול שופר, המאסף לכל המחנות" (מאמרי הראי"ה ב' עמ' תק). השופר אוסף את כל מחנות ישראל, האחדות היא המצע עליו יבנה תהליך התשובה הכללי.
כיצד מגיעים לאחדות למרות חילוקי דעות רבים? על כך עונה הרב:
"מִדַּת שִׂנְאַת חִנָּם גַּם הִיא צְרִיכָה לְהִתְעַלּוֹת, לֹא תְּעַכֵּב אֶת הַתְּשׁוּבָה וְאֶת הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה מִכְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל. צְרִיכִין לְפַתֵּחַ אוֹרוֹת גְּדוֹלִים לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, שֶׁגַּם מִפֵּרוּדֵי הַדֵּעוֹת יוֹצֵאת טוֹבָה כְּלָלִית. מִתּוֹךְ כָּךְ אֵין הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת, הַדְּבֵקוֹת כִּפְסֹלֶת בְּתוֹךְ הָאכֶל שֶׁל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, מִתְחַבְּרוֹת בְּיַחַד, וּבִפְנִימִיּוּת הַלֵּב הַקֶּשֶׁר גָּדוֹל וְעָצוּם, וְנִמְצָא שֶׁצַּד הַטּוֹב מִתְאַחֵד וְהַצַּד הָרַע מִתְפַּזֵּר, וְיִתְפָּרְדוּ כָּל פּעֲלֵי אָוֶן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגַּם בַּצַּד הַטּוֹב יֵשׁ שֶׁעַל-יְדֵי הַפֵּרוּדִים מִתְגַּוֵּן כָּל טוּב פְּרָטִי בְּגָוֶן מְיֻחָד, וְאֵין גָּוָן הַשָּׁרוּי בְּאַחֵר דּוֹחֵק אוֹתוֹ לְטַשְׁטֵשׁ אֶת צוּרָתוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ מִתְעַשֶּׁרֶת כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל בְּרִבּוּי אוֹרוֹת, וְהָרִבּוּי הַזֶּה עַצְמוֹ הוּא יִגְרם אֶת הַשָּׁלוֹם הַיּוֹתֵר גָּדוֹל וְיוֹתֵר פְּנִימִי". (אורות ישראל ד' ו).
מחלוקת עלולה להביא לשנאת חנם, מאידך ניתן לקיים מחלוקת ולהבין עד כמה ריבוי הדעות מגלה מציאות שלמה שיש בה גוונים שונים, כשמכירים בכך שריבוי הדעות אינו שלילי, ניתן להסיר את שנאת החנם, ואז מתגלה השלום.
בחודש אלול הקודם לראש השנה אנו חייבים להתחבר אל התקופה הגדולה בה אנו חיים, ולמצוא את הדרכים הנכונות כיצד נוכל להתאחד, ומתוך כך בראש השנה הבעל"ט, נוכל לקבל הזרמת כוחות חדשים מן השמים שיובילו אותנו לתשובה שלמה לכלל ולפרט גם יחד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
