ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
אם זה נכון, יש בהחלט הצדקה לשאול למה לטרוח ולתכנן את העתיד ולמלא את לוח השנה באירועים שיתרחשו רק בעוד חודשים. האין זה מעשה של יוהרה שאין למעלה ממנו, ואולי אפילו מעשה חסר כל תוחלת? עם זאת, למרות ההבנה הזאת שמשותפת לכל בני האדם, הטבע שלנו דורש מאתנו לתכנן את העתיד ולקבוע מועד לאירועים ולפרויקטים זמן רב לפני שהם קורמים עור וגידים ומתרחשים.
כולנו מודעים מטבענו לכך שהחיים אינם מרוץ קצר אלא מרתון, ולכן מצריכים תכנון, הכנות וחזון לטווח הרחוק. לכן אנחנו אוזרים אומץ וביטחון עצמי וממלאים בתוכניות את הלוח של השנה הבאה. בעשותנו כן, אנחנו מתגברים על כל הספקות וחוסר הוודאות שתמיד מלווים אותנו.
המורים שלי בישיבה לימדו אותי לפני שנים רבות שאדם צריך תמיד להיות עסוק במעשים ובפרויקטים חשובים, מפני שאז יש סיכוי טוב יותר שמשמים יעניקו לו את הזמן ואת היכולת להשלים את הדברים עד תומם.
אנחנו מכירים את העובדה המרשימה שאנשים שנחושים בדעתם לחיות כדי לחגוג אירוע משפחתי מסוים או להגיע למטרה מסוימת מצליחים לגייס את הכוחות הדרושים כדי להגיע לאותו אירוע או להשיג את אותה המטרה למרות שהסיכויים הגשמיים הרגילים הם לרעתם. תכנון העתיד עוזר לנו להבטיח שאכן יהיה עתיד שאותו נוכל לחוות!
החיבור והאהבה שלנו לנכדים שלנו (ולרבים מאתנו שזכו לכך, לנינים שלנו) נובעים מהביטחון שלנו בעתיד. הנחישות שלנו להביא דורות עתידיים לעולם חסר ודאות היא כשלעצמה חיזוק של האמונה והביטחון בהשגחה העליונה.
המדרש מלמד אותנו שבנקודת שפל בחיי העם היהודי, בעבדות מצרים, הייתה בקרב בני ישראל מגמה להפסיק להתרבות. למה להוליד עוד עובדים אומללים לפרעה? למרות זאת, שכנעה מרים, אחות משה ואהרון, את הוריה להתעלם מהמדיניות ההגיונית הזאת לכאורה, וכך בא לעולם משה, מושיעם של ישראל והמורה הגדול של האנושות כולה.
כל הסיפור של עם ישראל הוא סיפור של מבט קדימה. מדינת ישראל נבנתה על בסיס היכולת של היהודים שחיו באזורים שונים, אך שונאים, של העולם לשאת עיניים לעתיד, אל תקופה ומקום שבו תהיה ליהודים ישות לאומית משלהם ומידה רבה של שליטה בגורלם. במקרה הטוב, זאת הייתה תקווה לא סבירה, אפילו חלום באספמיא, אבל תסתכלו עלינו עכשיו. מבט אל העתיד הוא אחד המפתחות ליצירת עתיד.
נראה שעם השנה הבאה מגיעות גם בעיות גדולות. מה יהיו התוצאות בסוריה ובמצרים ובשאר שכנותינו בעולם הערבי האלים והבלתי יציב? מה יקרה בכלכלה ובסוגיות החברתיות שמפלגות כל כך את העם פה בישראל? מה יהיה עם גיוס החרדים? כיצד תתפקד הרבנות הראשית בישראל והנהגתה החדשה? ומעל הכול, עדיין מרחפת עלינו הסכנה הגדולה של העניין האיראני.
אז מה אנחנו יכולים לומר עכשיו על העתיד של שנת תשע"ד? מי יודע? ובכל זאת, אני מרגיש שמחובתי למלא את לוח השנה שלי באירועים ולהיות בטוח שזאת תהיה שנה טובה לכולם, למרות כל הבעיות שעדיין מטרידות אותנו. יהודים תמיד נשאו עיניים לימים טובים יותר, והיכולת הזאת אפשרה לנו להוסיף להתקיים ואפילו לשגשג גם בתקופות קשות.
ראש השנה הוא זמן של מורא ומשפט, אך זה גם זמן לשאת עיניים לעתיד. השנה הקודמת חלפה, ואנחנו התמודדנו עם כל אתגריה. כעת עלינו להתמודד עם האתגרים של השנה החדשה בקור-רוח ובביטחון, מפני שהעתיד שלנו טומן בחובו אינספור אפשרויות וברכות. שנה טובה ושמחה לכולם!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















