ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מדוע מחלוקת שהיא לשם שמיים "סופה להתקיים"? לכאורה, מוטב היה לומר: "סופה להיפתר"! ר' עובדיה מברטנורא אכן טען שזו כוונת המשנה. לדעתו, בביטוי "סופה להתקיים" הכוונה היא שתכלית המחלוקת תתקיים, כלומר: שתתברר האמת, ויתגלה איזו דעה צודקת ואיזו דעה שגויה. אך דומה שאין זה פשט המשנה.
פרופ' ע"צ מלמד פירש שכוונת המשנה לומר שכל חבורה שנתחברה לשם שמיים סופה להתקיים (מחלוקת = מחלקה, קבוצה), כעין המשנה "כל כנסייה שהיא לשם שמיים סופה להתקיים" (אבות פרק ד' משנה י"א). וכן פירש גם רב נתן אב הישיבה בפירושו למשנה. אך גם זה אינו הפירוש המקובל.
רבי שמואל די אוזידא, מתלמידי האר"י, הציע בספרו 'מדרש שמואל' הסבר אחר למשנה (בשם ספר 'לב אבות'). לדבריו, אין דרך לברר את האמת בלי מחלוקת. אחד מלקחי מלחמת יום הכיפורים היה להקים במערכת המודיעין גוף שתפקידו להגיש בכל שנה הערכת מודיעין הפוכה לזו הרשמית, מעין 'איפכא מסתברא'. צה"ל גילה שכאשר יש קונצנזוס ואין ויכוח - הטעות מצויה. רק הוויכוח מוציא את האמת לאור. ה'מדרש שמואל' הסביר את המשנה כך: אנו מזכירים במשניות את כל הדעות החולקות, אף שההלכה נפסקה רק כאחת מהן. זאת משום שגם הקבוצה שדעתה נדחתה תרמה לבירור האמת, על ידי הוויכוח לשם שמיים. תפישה דומה עולה מהסיפור על ריש לקיש ובר-פלוגתתו רבי יוחנן (בבא מציעא פד).
אפשר להציע גם פירוש נוסף למשנה: מחלוקת לשם שמיים סופה להתקיים - כי בדרך כלל העמדה הסופית אינה מכריעה באופן חד-צדדי לכיוון זה או זה. אם שתי הדעות החולקות הן לשם שמיים, בדרך כלל יש בכל אחת מהן גרעין של אמת, והמסקנה הסופית צריכה להתחשב בשתיהן.
ללמוד מהלל ושמאי
שנים רבות אני מלמד על מחלוקות לשם שמיים, על החשיבות של סובלנות, פלורליזם וויכוח מַפְרה. ותמיד לבי נוקפני: קל לדבר, קשה לעשות. קל לנו לדבר בשבחם של בית הלל ובית שמאי; קשה מאוד לתרגם את זה למציאות שלנו. הרי חז"ל לימדונו: "לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי" (יבמות פרק א' משנה ד'). אך אצלנו - לא יעלה על הדעת שבחור מהר המור יֵצא עם בחורה ממדרשת ברוריה.
גם אני מן האשמים במצב הזה. יש בינינו צדיקים אמיתיים, הקוראים להדגיש את המאחד ולא את המפריד. אני חושב שעומדת בפנינו משימה קשה עוד יותר: להדגיש את התועלת שיש גם במה שמפריד בינינו. קל מאוד לישא מבטנו למרחוק ולומר שהמחלוקת בין ריה"ל לבין הרמב"ם היא לשם שמיים, כאשר בשני הצדדים יש הרבה אמת. קשה הרבה יותר להודות שכך המצב גם בנוגע למחלוקות הפנימיות שלנו היום.
לכבוד פרשת קורח, אני רוצה להודות שלמדתי הרבה מבעלי המחלוקת שלי בתוך הציבור הדתי-לאומי, שיש הקוראים להם חרד"לים והם מעדיפים להיקרא תורניים. כשאני מתבונן בעומק נפשי אני יודע, שלולא המחלוקת עימם היתה נפגעת עבודת ה' שלי.
אני מאמין בחברה מעורבת צנועה. אך לולא קריאת התיגר המתמדת של בעלי מחלוקתי, אולי לא הייתי נותן דעתי על כך שלפעמים טוב וראוי ונכון גם להפריד בין המינים. אני מאמין בפתיחות כלפי העולם החיצוני וכלפי תרבות העמים. אך לולא הטיעונים המנומקים שלהם כנגד התרבות הזו, אולי לא הייתי נזהר מספיק מן החלקים הירודים והמקולקלים שבה, ואולי לא הייתי יודע לסנן אותם ולדחותם. יש לי אהדה גדולה לציונות הדתית הקלאסית. אך לולא הביקורת המתמידה שבני פלוגתתי מעבירים על המודל הרוחני הזה, אולי הייתי מדחיק את חסרונותיו הלא-מעטים.
הנצי"ב, בהקדמתו לספר בראשית, גינה בתוקף חלק מהצדיקים של ימי בית שני: "מפני שנאת חינם שבליבם חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס". גם אנחנו - משני צידי
המחלוקת - לוקים במחלה הרוחנית הזאת. למה לדבר בלשון רבים? גם אני לוקה בפגם הזה. הלוואי שנזכה, הלוואי שאזכה, להיגמל ממנו.
מתוך העיתון בשבע
הרב חיים נבון
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד אקולוגיה ויהדות- היחס הנכון לשמירה על איכות הסביבה
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
