ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מדוע מחלוקת שהיא לשם שמיים "סופה להתקיים"? לכאורה, מוטב היה לומר: "סופה להיפתר"! ר' עובדיה מברטנורא אכן טען שזו כוונת המשנה. לדעתו, בביטוי "סופה להתקיים" הכוונה היא שתכלית המחלוקת תתקיים, כלומר: שתתברר האמת, ויתגלה איזו דעה צודקת ואיזו דעה שגויה. אך דומה שאין זה פשט המשנה.
פרופ' ע"צ מלמד פירש שכוונת המשנה לומר שכל חבורה שנתחברה לשם שמיים סופה להתקיים (מחלוקת = מחלקה, קבוצה), כעין המשנה "כל כנסייה שהיא לשם שמיים סופה להתקיים" (אבות פרק ד' משנה י"א). וכן פירש גם רב נתן אב הישיבה בפירושו למשנה. אך גם זה אינו הפירוש המקובל.
רבי שמואל די אוזידא, מתלמידי האר"י, הציע בספרו 'מדרש שמואל' הסבר אחר למשנה (בשם ספר 'לב אבות'). לדבריו, אין דרך לברר את האמת בלי מחלוקת. אחד מלקחי מלחמת יום הכיפורים היה להקים במערכת המודיעין גוף שתפקידו להגיש בכל שנה הערכת מודיעין הפוכה לזו הרשמית, מעין 'איפכא מסתברא'. צה"ל גילה שכאשר יש קונצנזוס ואין ויכוח - הטעות מצויה. רק הוויכוח מוציא את האמת לאור. ה'מדרש שמואל' הסביר את המשנה כך: אנו מזכירים במשניות את כל הדעות החולקות, אף שההלכה נפסקה רק כאחת מהן. זאת משום שגם הקבוצה שדעתה נדחתה תרמה לבירור האמת, על ידי הוויכוח לשם שמיים. תפישה דומה עולה מהסיפור על ריש לקיש ובר-פלוגתתו רבי יוחנן (בבא מציעא פד).
אפשר להציע גם פירוש נוסף למשנה: מחלוקת לשם שמיים סופה להתקיים - כי בדרך כלל העמדה הסופית אינה מכריעה באופן חד-צדדי לכיוון זה או זה. אם שתי הדעות החולקות הן לשם שמיים, בדרך כלל יש בכל אחת מהן גרעין של אמת, והמסקנה הסופית צריכה להתחשב בשתיהן.
ללמוד מהלל ושמאי
שנים רבות אני מלמד על מחלוקות לשם שמיים, על החשיבות של סובלנות, פלורליזם וויכוח מַפְרה. ותמיד לבי נוקפני: קל לדבר, קשה לעשות. קל לנו לדבר בשבחם של בית הלל ובית שמאי; קשה מאוד לתרגם את זה למציאות שלנו. הרי חז"ל לימדונו: "לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי" (יבמות פרק א' משנה ד'). אך אצלנו - לא יעלה על הדעת שבחור מהר המור יֵצא עם בחורה ממדרשת ברוריה.
גם אני מן האשמים במצב הזה. יש בינינו צדיקים אמיתיים, הקוראים להדגיש את המאחד ולא את המפריד. אני חושב שעומדת בפנינו משימה קשה עוד יותר: להדגיש את התועלת שיש גם במה שמפריד בינינו. קל מאוד לישא מבטנו למרחוק ולומר שהמחלוקת בין ריה"ל לבין הרמב"ם היא לשם שמיים, כאשר בשני הצדדים יש הרבה אמת. קשה הרבה יותר להודות שכך המצב גם בנוגע למחלוקות הפנימיות שלנו היום.
לכבוד פרשת קורח, אני רוצה להודות שלמדתי הרבה מבעלי המחלוקת שלי בתוך הציבור הדתי-לאומי, שיש הקוראים להם חרד"לים והם מעדיפים להיקרא תורניים. כשאני מתבונן בעומק נפשי אני יודע, שלולא המחלוקת עימם היתה נפגעת עבודת ה' שלי.
אני מאמין בחברה מעורבת צנועה. אך לולא קריאת התיגר המתמדת של בעלי מחלוקתי, אולי לא הייתי נותן דעתי על כך שלפעמים טוב וראוי ונכון גם להפריד בין המינים. אני מאמין בפתיחות כלפי העולם החיצוני וכלפי תרבות העמים. אך לולא הטיעונים המנומקים שלהם כנגד התרבות הזו, אולי לא הייתי נזהר מספיק מן החלקים הירודים והמקולקלים שבה, ואולי לא הייתי יודע לסנן אותם ולדחותם. יש לי אהדה גדולה לציונות הדתית הקלאסית. אך לולא הביקורת המתמידה שבני פלוגתתי מעבירים על המודל הרוחני הזה, אולי הייתי מדחיק את חסרונותיו הלא-מעטים.
הנצי"ב, בהקדמתו לספר בראשית, גינה בתוקף חלק מהצדיקים של ימי בית שני: "מפני שנאת חינם שבליבם חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס". גם אנחנו - משני צידי
המחלוקת - לוקים במחלה הרוחנית הזאת. למה לדבר בלשון רבים? גם אני לוקה בפגם הזה. הלוואי שנזכה, הלוואי שאזכה, להיגמל ממנו.
מתוך העיתון בשבע
הרב חיים נבון

לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד אקולוגיה ויהדות- היחס הנכון לשמירה על איכות הסביבה
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













