ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל
מטרתו של מרן הראי"ה קוק במסע הרבנים שיזם למושבות החדשות בארץ-ישראל, שבחלקן נוסדו על-ידי חלוצי העלייה השנייה, שלא היו שומרי תורה ומצוות, הייתה לעורר לקירוב לבבות בין היישוב הישן והיישוב החדש, ולהחזיר את החלוצים עד כמה שאפשר למסורת ישראל סבא, בנושאי חינוך הילדים, כשרות, שמירת השבת ועוד. עם היותו מיצר על מצבם הדתי הירוד של החלוצים, סבור היה הרב כי הם חלק מתהליך הגאולה, וכי המצב לא יתוקן על-ידי נירגנות, ולא על-ידי חרמות ונידויים, אלא על-ידי הוקרת פועלם של החלוצים למען בניין הארץ ותקומת האומה בארצה, מתוך אהבת אמת. סבור היה הרב, כפי שהתבטא בסיכום מסע המושבות, כי "חלק מהחלוצים הצעירים שבו לארץ-ישראל ליסוד הלאומי שלנו, אבל עדיין לא שבו ליסוד הדתי, אולם אי אפשר להפריד בין שני יסודות אלה שהם אחד, והאהבה היא השיטה הנכונה לאיחודם". לשיטתו של הרב, ככל שאתה חש ריחוק מן האדם כן יקשה עליך להשפיע עליו, ולכן יש לגלות כלפי החלוצים רגשות אהבה, ולנהוג עימם בדרכי שלום, ומוטב להיכשל באהבת חינם מאשר להיכשל בשינאת חינם.
בדרך זו, נקט הרב למעשה מייד עם עלייתו לארץ-ישראל. כבר למחרת הגעתו לנמל יפו בכ"ח אייר תשס"ד, ביום השבת, נשא הרב את דרשתו הראשונה בארץ-ישראל, ובה דיבר על מהות השלום וחיוניותו לליכוד העם היהודי בארצו. כעבור שלושה שבועות בלבד, נפטר מייסד התנועה הציונית, הד"ר בנימין זאב הרצל, והרב התבקש להספידו. הוא החליט להיענות לבקשה, ולמרות ההתנגדות מצד חוגי הקנאים, נשא את ה"הספד בירושלים". הרב מצא לנכון להצדיק את הופעתו זו, באיגרת מיוחדת שכתב, ובה דיבר, בין היתר, על הצורך החיוני בהידברות, רֵעות, ויחסי סובלנות עם הציבור שאינו שומר תורה ומצוות. הוא גם דיבר על כך, שאי-היענות לבקשה לשאת דברים לזכרו של הרצל, עלול לגרום לביזוי הציבור ומנהיגיו, מה שעלול לסכל כל סיכוי להשפעה חיובית של תורת ישראל על אנשי היישוב החדש. מסע המושבות, שאותו יזם הרב בשנת תרע"ד, לא היה אלא חוליה נוספת במסע הארוך שבו החל הרב בכ"ח אייר תרס"ד, עת דרכה כף רגלו לראשונה על אדמת הקודש, מסע שתכליתו אהבה וקירוב לבבות, לא מתוך התנשאות ופטרונות, אלא מתוך הכרת ערכם של החלוצים, וכדבריו: "לא באנו להשפיע, רוצים אנו להיות מושפעים מגודל מסירות הנפש שלכם עבור אדמת הקודש".
במסע המושבות, ובדברים שאמר הרב וכתב עוד קודם לכן, כאמור, קבע הרב את המיתווה הנכון והראוי ליחס שבו יש לנהוג כלפי אחינו בני ישראל, גם אם אינם מדקדקים בשמירת כל מצוות. זו השפעתו הגדולה של מסע המושבות, לדורנו ולדורות. המשימה של קירוב רחוקים אינה חד-פעמית, אלא היא הולכת ונמשכת, וכלשונו של הרב: "כי עבודתנו בכולה על אדמת הקודש הלא היא עבודה היסטורית שאינה נמדדת במידת השעה והשנה, כי אם עבודת עולם ותקנת דורים". הפעילות המבורכת הנעשית בזמננו לקירוב רחוקים בדרכי נועם ובדרכי שלום, מתוך אהבת הבריות ויחס כבוד לכל אדם, במסגרות רבות מאוד שאי אפשר לפורטן כי רבות הן, היא הגשמת חזונו של מרן הראי"ה קוק, והמשכו של המסע שבו החל הרב לפני 100 שנים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
