ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המכות האלה מייצגות לא רק את הנזק החומרי שנגרם למצרים אלא גם, וזה חשוב לא פחות, את הלחצים הפסיכולוגיים השונים שהופעלו על פרעה ועל המצרים.
מכת הארבה הרסה את הכלכלה של מצרים, או את מה שנותר ממנה אחרי שבע המכות הקודמות. לאסון כלכלי יש תמיד השלכות מרחיקות לכת. לעתים התוצאות שלו בטווח הרחוק חיוביות מאוד, כמו ההתאוששות של ארצות הברית מהשפל הכלכלי הגדול, ולעתים הן שליליות מאוד, כמו עליית הנאציזם בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, דבר שלא היה יכול להתרחש אלמלא המשבר הכלכלי שפקד את רפובליקת ויימר.
כאן המשבר הכלכלי שבא בעקבות מגיפת הארבה מוריד את מצרים אל ברכיה, ולכן רק העקשנות הבלתי הגיונית של פרעה מאפשרת את המשך הדרמה. המכה הבאה היא חושך, מכה שמשפיעה על הפרט. האנשים היו כלואים בבתיהם בלי שום יכולת, סומים באפלה שלא הייתה כדוגמתה בחוויה האנושית. המכה הזאת אילצה את האזרח המצרי להתמודד עם המעורבות שלו בשעבוד של בני ישראל.
בשביל אנשים רבים להיות לבד, רק עם עצמם, זה סוג של מכה. זאת חוויה שדוחפת את האדם להכיר בעובדה שהוא בן תמותה ולהעריך מחדש את דרכו בחיים. לא תמיד זאת חוויה נעימה. רוב הזמן היא מייסרת וכואבת מאוד.
המכה האחרונה במצרים, מכת בכורות, לבד מהכאב והאסון האישי שיש בה, אמרה משהו על האופי של החברה המצרית באופן כללי. שום חברה לא יכולה להתקיים בלי ילדים, ועל אחת כמה וכמה בכורים, שתמיד מיועדים לתפוס את מקום הוריהם ולהמשיך את העבודה של הדור הקודם. כולנו רוצים לחיות לנצח, ומאחר שאין אפשרות לעשות זאת באופן פיזי, אנחנו רוצים שזה יקרה לפחות באופן רוחני, רגשי ופסיכולוגי.
המכה שהרגה את בכורי מצרים הרגה את התקוות האלה לחיי נצח, תקוות שתפסו מקום מרכזי מאוד בתרבות המצרית. הקברים של הפרעונים תמיד היו מלאים במזון ובחפצים שלפי אמונתם יעזרו למתים להתקיים בעולם הבא. על אף שזה ביטוי פרימיטיבי לתקווה לחיי נצח, יש בזה עדות חזקה על הלך הרוח המצרי בשאלת הנצחיות.
כשהקב"ה הרג את כל בכורי מצרים, הוא בעצם השמיע לכל החברה המצרית את פעמון המוות שמצפה לכולם בעתיד הנראה לעין. הלחץ הפסיכולוגי הזה - שהוא אחד הפירושים לפסוק "כי אין בית אשר אין שם מת" - הוא זה שאילץ את פרעה ואת עמו להכיר בכך שהשעבוד של בני ישראל איננו צודק ולהיכנע סוף סוף לתביעות של משה הבא בשם אלוקי ישראל.
יש לזכור שכל הלחצים הפסיכולוגיים האלה, על אף שהם לא מופיעים בחברה שלנו כמכות גשמיות ממש, עדיין נוכחים בחיינו ומשפיעים על קיומנו. הטראומה של החיים נמשכת לעד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
