ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בכך שהוא מתאר את עצמו כך, הקב"ה מבטיח לנו שיש תכלית לחיינו ולמעשים שלנו. הוא רוצה שנתקדש בכל רגע בחיינו, בכל מעשינו ושנלמד את העולם את דרכיו ואת ערכיו. ההקדשה שלו, המסירות שלו אלינו, נסתרת לעתים ולא תמיד ברורה לנו, אך היא מתמשכת ונצחית.
גם ההקדשה וההתמסרות שלנו אליו ולתורתו צריכה להיות בעלת אותו אופי, מתמשכת ונצחית. במובן זה קדושה איננה רק צדיקות ואדיקות, גם אם זאת תכונה נאצלת, אלא גם התמדה ונחישות ואפילו עקשנות, אם תרצו. העם קשה העורף הוא גם עם קדוש ומסור. תחושת הנאמנות החזקה הזאת והנחישות הזאת ברוח ובמעשה היא באמת אחת מתכונות היסוד של היהדות וההיסטוריה היהודית.
אין זה מקרה שהפרשה הזאת בתורה מכילה מספר גדול מאוד של מצוות, מפני שמסירות ונאמנות יכולות להיתרגם להתנהגות רק על ידי שגרה, פולחנים ומעשים. זאת הסיבה שהמשנה עצמה אומרת "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות". רק במשטר כזה של מעשים יכולים בני האדם לפתח נאמנות, תכלית ומחויבות איתנה לרעיונות ולערכים.
כולנו חיים בתוך הרגלים, ופיתוח הרגלים טובים מאפשר לנו להפוך לאנשים טובים. הרגלים טובים דורשים תרגול וחזרה, נחישות ומשמעת. אין קיצור דרך אל הקדושה או המסירות ואין אמונה קלה או דת נוחה. לכן בחיי היומיום היהודי מכותר מכל צדדיו במצוות האל.
כל דבר בחיים יכול להפוך לקדוש ולהיות מוקדש לעבודת האל. אין שום דבר בחיים שהוא באמת אך ורק חולין, נטול קדושה. הגישה של האדם כלפי האירועים והמעשים ותחושת הקדושה והמסירות שמלווה את מעשיו הן אלה שמגדירות את הקדושה ואת ההקדשה של כל מעשה ושל כל פן בקיום שלנו. שפע המצוות נועד להשיג את התכלית הקדושה הזאת ולהעניק משמעות נצחית לחיינו כפרטים וכחברה. מכאן נובע הציווי של הקב"ה שנהיה עם קדוש ומסור.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?















