ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
יש כאלה שהחג עבורם הוא יום חופש, נופש, יום מנוחה, יום פנוי לבילויים, הם ילכו לבלות את היום הזה ברחצה בים, או בפיקניק באחת החורשות. יום זה יעבור בלי להשאיר אצלם רושם מיוחד.
ויש כאלה שחג השבועות, יום מתן-התורה, הוא להם יום של התרוממות רוחנית, יום של לימוד תורה, יום של רענון הזיכרון של מעמד הר-סיני. ליום זה מתכוננים ומצפים מחג-הפסח. סופרים ספירת-העומר ומתקדמים בכל יום לקראת היום הגדול - יום מתן-תורה. ביום זה ירבו בלימוד התורה ובשמחת החג ובהלל ובהודאה, והוא ישאיר בליבם של אלו רושם עמוק לימים הבאים.
והלב שואל, מתי יבוא היום שעמינו כולו ישוב לחוג את החג הזה באופן שלם, מלא, בהתרוממות ושמחה? הלב שואל וגם מאמין שכל העם ישוב לאמונתו. עם ישראל עם גדול הוא, אינו מסתפק בשאיפות קטנות. הוא צמא לגדולה, הוא אינו יכול להסתפק בשאיפות ואידיאלים אנושיים. הוא צמא לגדולה, הוא צמא לאלוקים. רק בתורה האלקית הוא ימצא את מבוקשו. רק בה הוא יוכל לרוות את הצימאון הנשמתי שלו.
אם בעבר היה רושם, שאלו שהתרחקו מהתורה, מאמצים להם דרך אחרת, אידיאלים אחרים - אלטרנטיביים, היום המצב אינו כזה. האידיאלים האחרים פשטו את הרגל, איבדו את ערכם, ואותם שהאמינו בהם, מאוכזבים מהם.
לפני כמה שנים, התקיימה סדרה של מפגשים בין אנשי אמונה מההתנחלויות לבין חברי קיבוצים חילוניים מאזור בית-שאן, מפגשים שמטרתם היתה להכיר אלו את אלו, ולהציג אלו בפני אלו את דעותיהם. סוכם שבמפגש הראשון תציג קבוצה אחת את דעותיה ובמפגש השני הקבוצה השנייה, וכן חוזר חלילה. הגישה של כולם היתה כנה, מתוך רצון אמיתי לשמוע ולהכיר, ומתוך נכונות ללמוד אלו מאלו את מעלותיהם.
כעבור פגישות מועטות, התברר שלאנשי הקיבוצים לא הייתה דרך שהם רוצים להציג. והם ביקשו לשמוע את דרך האמונה, להכיר, לשאול. בין חברי הקיבוצים היו מורים ואנשי חינוך.
כן, זוהי המציאות - אין לעם ישראל דרך אחרת. הרחוקים מאמונה מודים שהם במשבר אידיאולוגי. הם אומרים: הדרך שניסינו ללכת בה, איננה מושכת עוד. רעיונות השיתוף והשוויון של הקיבוץ - סר חינם מעליהם. הם אומרים בכנות: עלינו לבחון את דרכינו, במה טעינו, מה צריך לתקן.
יש מאמינים שהחיפושים האלו יובילו בסופו של דבר את כולם לדרך האמונה, כי בלי שאיפה שמטפסת ועולה לגובה עליון על-אנושי, אי-אפשר. אמנם חיפושי-הדרך, הלבטים הרציניים, הביקורת, יביאו לתפיסה עמוקה יותר של אמונה, לאמונה טהורה, לאמונה זכה ובהירה, ויתברר למפרע שהכל היה לטובה. יתברר שהמשברים הרוחניים היו לטובה.
לקראת חג-השבועות חג מתן-תורה, זה הזמן להתחדשות. לחדש את הברית בין ישראל לד'. חג השבועות יכול להיות חג של קבלת התורה מחדש לכולנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















