ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
רמת הגולן. חטיבה. פלוגת אלון. אלון בסופה. סיימנו טירונות ובית ספר לשריון, והגענו לצמ"פ. בצמ"פ יש צדדים קשים יותר אף מן הטירונות. שעות שינה מינימליות, עבודה מאומצת וקשה.
לפתע, באמצע היום, מודיעים לנו המפקדים: מצמצמים את הפעילות השגרתית, ועובדים על נקיון הפלוגה וסביבותיה. שלושה ימים של עבודה קשה, מסוג אחר, הבסיס צריך להיראות מצוחצח. כלשון המפקדים: "נקי ברמת הבְּדַל", "מבריק כמו מראה". וכל כך למה? מדוע הלחץ סביב הניקיון? בעוד שלושה ימים יבוא המח"ט לביקור.
מי שלא היה בצבא, לא מבין את המשמעות של מח"ט עבור טירונים. חייל יכול לדבר עם המפקד הישיר שלו, אולם הוא לא יכול לדבר עם המ"מ (מפקד מחלקה) אלא אם כן ביקש זימון מיוחד. ובודאי שאיננו יכול לדבר עם הסמ"פ ולא עם המ"פ, ולא עם הסמג"ד, ולא עם המג"ד, ולא עם הסמח"ט, ובודאי שאף אחד איננו מעלה על דעתו לדבר עם המח"ט.
כל הפלוגה עובדת יומם וליל. שעות השינה שלנו התקצרו. מנקים את הפלוגה, צובעים, משפצים ומתקנים את כל האביזרים השבורים, שחיכו זמן רב לכך שסוף סוף יתקנו אותם.
עוברים להם שלושה ימים. סוף סוף הגיע הרגע. כולנו רואים את הג'יפ מרובה האנטנות של המח"ט. כולם מוכנים ומקבלים את המח"ט ב"הקשב". אחרי שלושה ימים של הכנות, ציפינו למפגש ארוך ומשמעותי. אך לשוא. חמש דקות של שיחה קצרה, והמח"ט עזב.
התחושה הייתה מוזרה. רק שנים אחר כך יכולתי להסביר לעצמי. התחושה המיוחדת של "כבוד המח"ט", לא באה בעיקרה לידי ביטוי בביקור שלו. תחושה זו באה לידי ביטוי בשלושת ימי ההכנה. הביקור הקצר קיבל משמעות מיוחדת, בגלל ההכנה המוקדמת.
מתכוננים
שלושת ימי הגבלה. הכנה למתן תורה. העם מתכונן ומתקדש.
בליל הסדר אנו אומרים "אילו קירבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו". כיצד ייתכן הדבר? אמנם ברור שהכוונה היא שדיינו להודות, אך ברור שהיינו עצובים מאוד, אם לא היינו מקבלים בסופו של דבר את התורה. אולם ממשפט זה בהגדה ניתן להבין: יש משמעות אדירה להכנה. בלי הכנה אין מתן תורה! ואולי, בהכנה יש משהו שעשוי להיות בעל השפעה גבוהה יותר אפילו מן המעמד בעצמו.
בכל שנה אנו מקבלים מחדש את התורה. אנו עומדים בבית הכנסת, שומעים את עשרת הדיברות, וחשים כיצד מתרחשת לה קבלת התורה מחדש.
האם אנחנו באמת מוכנים לקבלת התורה? האם ערכנו את ההכנה הראויה? האם ההתנהגות האנושית שלנו ראויה? האם יש בתוכנו אמירה פנימית רצינית, לקבל את כל מצוות התורה?
האם אנו באמת רוצים לקבל את התורה? האם אנו באמת רוצים שהקב"ה ימלוך עלינו, או שמא נוח לנו שה' יהיה המלך, אך אנחנו נוכל לעשות כל מה שאנחנו רוצים? האם אנחנו באמת מוכנים להשתנות? האם אנחנו באמת מוכנים לקבל על עצמנו התנהגות ראויה, בין אדם לחברו ובין אדם למקום, תפילה וברכות, כשרות וצניעות, שבת ועניני מוסר ומסחר נכונים?
כדי לקבל תורה, ננסה כולנו להתכונן. ללמוד לפני שבועות, וללמוד בליל שבועות, להרהר בנקודה מיוחדת שאותה אנחנו מתכוונים לקבל על עצמנו בעקבות מתן תורה המתחדש. בע"ה שנזכה להיות ראויים, טהורים וקדושים, מוכנים לקבל תורה, מוכנים לקיום מצוות מלא, מוכנים לדבקות מיוחדת בקב"ה; ושבע"ה נצליח להתחבר לתורה מתוך שמחה ואהבה.
אנחנו קודש למענך
מה המשמעות הנחת תפילין?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
סינון פסולת בשבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך נראית נקמה יהודית?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
