ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יא. במשנה – יא: 9-)
פסול תעשה ולא מן העשוי
הקדמה -
"חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים" (דברים טז)
1. צריך שיעשה את הסוכה (עיקרה – הסכך), ולא שתיעשה מעצמה, לכן אם חופר בערימת שחת – פסול.
2. צריך שעיקר העשייה יהיה זה שמכשיר אותה, ולא שתוכשר רק אחר כך, לכן למשל לא יעשה קודם את הסכך ורק אחר כך את הדפנות (נפרט לגבי זה בדף טז.).
הנושא שלנו– אם שם סכך מחובר, ואחר כך קצץ–
א. המחלוקת:
רב הונא – זו מחלוקת רב ושמואל –
שמואל – פסול, כי הנחת הסכך היא עיקר העשייה, והקציצה הכשירה רק אחר כך.
רב – כשר, כי "קציצתן זוהי עשייתן".
המקור של רב הונא שרב מכשיר –
כשם שבציצית –הכניס חוט אחד ארוך לציצית ואז פסק (חתך) – כשר ("פסיקתן זוהי עשייתן").
ב. לגבי משנתנו –במשנה כתוב שיכול לקצוץ וזה כשר,
לשמואל – צריך לנענע.
לרב –לא צריך לנענע.
ג. קשה על שמואל מדבריו בציצית –
בציצית אמר שאם הטיל חוט ארוך לשתי כנפיים – כשר.
לכאורה מדובר שהטיל וקשר[1] ואז פסק, וכשר.
תשובה– מדובר שפסק לפני שקשר,
והחידוש שלא צריך להכניס לכל כנף בפני עצמה.
(יא: 1+)
ד. קושיות על רב מברייתות –
- 1.לגבי סוכה –"תעשה ולא מן העשוי", מכאן שאם הניח סכך מחובר פסול, ומשמע שפסול גם אם אח"כ קצץ.
תשובה –אמנם קצץ אך לא לגמרי -
אז הסכך עצמו כשר, אבל לא נחשב עשייה גם לרב ולכן פסול (תוס').
- 2.תלה את הציצית ולא פסק – פסול.
לכאורה הכוונה שפסול לעולם – גם אם יפסוק.
דחייה – פסול רק עד שיפסוק.[2]
- 3.כנ"ל, רק שהפעם מפורש שפסול גם אחרי שפסק!
קשיא (אך עוד רגע הגמרא תנסה לומר שזו מחלוקת תנאים).
ה. לימא כתנאי –
אם ליקט את ענבי ההדס ביו"ט אחרי שאגד –
ר' שמעון בר יהוצדק – פסול
צירוף של 3 הנחות יסוד:
- 1.גם בלולב יש עשייה (לולב צריך אגד).
- 2.גם בלולב יש תעשה ולא מן העשוי (לומדים "מה מצינו" מסוכה).
- 3.קציצתן אינה עשייתן ולכן פסול (כמו שמואל).
רבנן – כשר.
על איזה מהנחות היסוד הם חולקים?
- 1.בהו"א– על הנחה 3, כלומר שסוברים כרב שקציצתן זוהי עשייתן.
דחייה, שניהם מסכימים לשמואל, וחולקים על אחת מההנחות האחרות:
- 2.אין דין של תעשה ולא מן העשוי (לא לומדים מסוכה).
- 3.אין "עשייה" (לולב לא צריך אגד).
אגב –
ו. המחלוקת האם לולב צריך אגד –
ר"י –צריך ("ולקחתם לכם" – "ולקחתם אגודת אזוב")
רבנן - אין חובה (לא קיבלו את הגז"ש הזו במסורת) אך יש מצווה לכתחילה מדין זה א-לי ואנוהו".

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













