ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(מו: 4- יד מח. במשנה)
חלק א - שמיני עצרת בחו"ל (ספק שביעי)
בתפילה – מזכירים שמיני עצרת,
בסוכה –
| רב – כשביעי | רי"ח – כשמיני | ראיית רב יוסף לרי"ח | |
| א"ד 1 – לפי כולם יושבים בסוכה | יושבים ומברכים | יושבים ולא מברכים | רב הונא בר ביזנא וגדולי הדור הגיעו לסוכה בשמיני עצרת וישבו ולא ברכו |
| א"ד 2 - | יושבים ולא מברכים | לא יושבים כלל | רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת לא ישב כלל |
סברות –
לא לברך –
- לא מברכים על ספק מצווה
- שלא יהיה תרתי דסתרי עם מה שמציין את שמיני עצרת בתפילה.
- שלא יבוא לזלזל בקדושת יו"ט.
- לא לזלזל בקדושת יו"ט
- שלא יראה כבל תוסיף.
- A.חלוק בניסוח – (מז. 11-)
- רנבי"צ – ביום השמיני לא כתוב "וביום השמיני" אלא "ביום השמיני".
- רב אשי – "מנחתם ונסכיהם... במספרם כמשפט" במקום "כמשפטם" שכתוב בשביעי.
לא לשבת –
(מז. שליש עליון)
חלק ב – האם אומרים שהחיינו בשמיני עצרת?
א. הדעות -
רב ששת – לא אומרים (סוף מז:)
רי"ח ור"נ – אומרים (בניגוד לשביעי של פסח), כי זה רגל בפני עצמו.
ב. למה לומר שזה רגל בפני עצמו -
- B.חלוק בדינים –
(מז. שליש תחתון)
קשה על העיקרון של חלוקה בדינים – הרי גם שביעי של ספח חלוק מהחג הראשון שאין בו מצוות מצה?
תשובה – בפסח גם ביום הראשון אין + בכל חול המועד אין.
באלו דינים יש חלוקה -
ר' לוי ב"ח –
- אין חיוב סוכה
- אין חיוב לולב
- לרבנן (בניגוד לר"י) – אין ניסוך המים.
- רב פפא - חלוק בקרבנות (פר 1 במקום 13-7, אייל 1 במקום 2, 7 כבשים במקום 14).
- בברייתא א(מח. 8-) –
שיר - שהשיר שלו לא קשור למתנות עניים ולוים (בניגוד למזמורי סוכות),
קרבן – כנ"ל,
(ברכה – נראה בהמשך,
לינה – נראה בהמשך).
- בברייתא ב(מח. 1+) – פז"ר קש"ב (הדגשנו את מה שנוסף על מה שכבר אמרנו).
פיס(שמפייסים בקרבנות כמו בשאר החגים)
(זמן – שהחיינו – מכאן ראיה שהברייתא כרי"ח ור"נ)
רגל – בפני עצמו (שלא יושבים בסוכה),
קרבן – כנ"ל,
שירה – כנ"ל,
ברכה בפני עצמה בברכת המזון ותפילה
חשוב להדגיש – בעצם העובדות הנ"ל כולם מסכימים, אך השאלה היא האם זה רגל בפני עצמו עד כדי כך שיהיה חיוב שהחיינו חדש.
ג. ראיות מהברייתות לטובת רי"ח ור"נ שאומרים שהחיינו –
- ברייתא ב - מפורש ששמיני עצרת רגל בפני עצמו לעניין פז"ר קש"ב (ז – זמן).
- ברייתא א - ר"י אומר לרבנן ששמ"ע רגל בפני עצמו גם ב"ברכה" (ורבנן מסכימים לעצם העובדה) -
בהו"א – שהחיינו, דחייה – הזכרת שמ"ע בתפילה וברכת המזון.
הערות על ברייתא א:
- אמנם כתוב שם בפורש שזה רגל בפני עצמו, אך זה לא מספיק כדי להכריע שגם אומרים שהחיינו.
- אמנם זה רק ר"י, אך הראשונים אומרים שכם רבנן שם מסכימים.
- 3.[ניסיון ראיה לדחייה -
הברייתא אומרת שבברכה יש חיוב, כמו שיש בשבעת ימי סוכות.
אם מדובר בברכת המזון ותפילה – מובן.
אך אם מדובר בשהחיינו – הרי אומרים רק ביום הראשון? תשובה – אם לא אמר בראשון, ויש לו כוס יין, אומר באחד משאר הימים].
- מצוות לינה - באותה ברייתא גם אמר שבשמיני עצרת יש לינה (ברייתא א, בגמרא מז: 8+).
קשה - בברייתא אחרת – לומד שאין לינה בפסח שני, כי אין אחריו ששה ימים, אז לכאורה זה גם נכון לשמיני עצרת.
תשובה – הוא אמר את זה רק לפסח שני (כי הנושא שם זה פסח).
הראיה שבשבועות גם יש לינה לר"י (שהרי המשנה אומרת שיש לינה, ואותה משנה גם אומרת שבביכורים יש תנופה, וזאת שיטת ר"י).
דחיית הראיה – אולי אותה משנה ראב"י, שגם אומר שיש תנופה.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












