ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יא. במשנה – יא: 9-)
פסול תעשה ולא מן העשוי
הקדמה -
"חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים" (דברים טז)
1. צריך שיעשה את הסוכה (עיקרה – הסכך), ולא שתיעשה מעצמה, לכן אם חופר בערימת שחת – פסול.
2. צריך שעיקר העשייה יהיה זה שמכשיר אותה, ולא שתוכשר רק אחר כך, לכן למשל לא יעשה קודם את הסכך ורק אחר כך את הדפנות (נפרט לגבי זה בדף טז.).
הנושא שלנו– אם שם סכך מחובר, ואחר כך קצץ–
א. המחלוקת:
רב הונא – זו מחלוקת רב ושמואל –
שמואל – פסול, כי הנחת הסכך היא עיקר העשייה, והקציצה הכשירה רק אחר כך.
רב – כשר, כי "קציצתן זוהי עשייתן".
המקור של רב הונא שרב מכשיר –
כשם שבציצית –הכניס חוט אחד ארוך לציצית ואז פסק (חתך) – כשר ("פסיקתן זוהי עשייתן").
ב. לגבי משנתנו –במשנה כתוב שיכול לקצוץ וזה כשר,
לשמואל – צריך לנענע.
לרב –לא צריך לנענע.
ג. קשה על שמואל מדבריו בציצית –
בציצית אמר שאם הטיל חוט ארוך לשתי כנפיים – כשר.
לכאורה מדובר שהטיל וקשר[1] ואז פסק, וכשר.
תשובה– מדובר שפסק לפני שקשר,
והחידוש שלא צריך להכניס לכל כנף בפני עצמה.
(יא: 1+)
ד. קושיות על רב מברייתות –
- 1.לגבי סוכה –"תעשה ולא מן העשוי", מכאן שאם הניח סכך מחובר פסול, ומשמע שפסול גם אם אח"כ קצץ.
תשובה –אמנם קצץ אך לא לגמרי -
אז הסכך עצמו כשר, אבל לא נחשב עשייה גם לרב ולכן פסול (תוס').
- 2.תלה את הציצית ולא פסק – פסול.
לכאורה הכוונה שפסול לעולם – גם אם יפסוק.
דחייה – פסול רק עד שיפסוק.[2]
- 3.כנ"ל, רק שהפעם מפורש שפסול גם אחרי שפסק!
קשיא (אך עוד רגע הגמרא תנסה לומר שזו מחלוקת תנאים).
ה. לימא כתנאי –
אם ליקט את ענבי ההדס ביו"ט אחרי שאגד –
ר' שמעון בר יהוצדק – פסול
צירוף של 3 הנחות יסוד:
- 1.גם בלולב יש עשייה (לולב צריך אגד).
- 2.גם בלולב יש תעשה ולא מן העשוי (לומדים "מה מצינו" מסוכה).
- 3.קציצתן אינה עשייתן ולכן פסול (כמו שמואל).
רבנן – כשר.
על איזה מהנחות היסוד הם חולקים?
- 1.בהו"א– על הנחה 3, כלומר שסוברים כרב שקציצתן זוהי עשייתן.
דחייה, שניהם מסכימים לשמואל, וחולקים על אחת מההנחות האחרות:
- 2.אין דין של תעשה ולא מן העשוי (לא לומדים מסוכה).
- 3.אין "עשייה" (לולב לא צריך אגד).
אגב –
ו. המחלוקת האם לולב צריך אגד –
ר"י –צריך ("ולקחתם לכם" – "ולקחתם אגודת אזוב")
רבנן - אין חובה (לא קיבלו את הגז"ש הזו במסורת) אך יש מצווה לכתחילה מדין זה א-לי ואנוהו".

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












