ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אֲבָל הֶתֵּר אֵלּוּ שְׁתֵּי הַקֻּשְׁיוֹת הוּא דָּבָר אֶחָד: שֶׁמִּדַּרְכֵי ה' יִתְבָּרַךְ הוּא לְהָבִיא עֵצוֹת מֵרָחוֹק לְהַפִּיל שׂוֹנְאָיו בְּדִינוֹ וְלָקַחַת נִקְמָתוֹ מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (ישעיה כה א-ב): "ה' אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן, כִּי שַׂמְתָּ מֵעִיר לַגָּל" וגו', רוֹצֶה לוֹמַר: שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מֵבִיא עֵצוֹת מֵרָחוֹק לְהִנָּקֵם מִצָּרָיו וּלְהָבִיא פְּלָאָיו עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא רוֹצֶה. וַה' יִתְבָּרַךְ כִּוֵּן וְרָצָה לָדוּן כָּל הַמִּצְרִיִּים בַּיָּם • בַּדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ* עַל יִשְׂרָאֵל (סוטה יא א), כְּמַאֲמַר יִתְרוֹ (שמות יח יא): "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם", וְרָצָה לַהֲבִיאָם בְּעִנְיָן שֶׁהֵם בְּעַצְמָם וּבִבְחִירָתָם יִכָּנְסוּ בַּמַּיִם וְיָמוּתוּ שָׁם, וְאִלּוּ הוֹדִיעַ מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הָעִנְיָן בִּתְחִלָּה שֶׁהִגִּיעַ קִיצָם לְהִגָּאֵל, אֵין סָפֵק שֶׁהָיָה מַסְכִּים בְּכָךְ מִתֹּקֶף הַמַּכּוֹת וְלֹא הָיָה רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם עוֹד, כִּי לָמָּה יִרְדְּפֵם אַחֲרֵי שֶׁעוֹדָם בִּרְשׁוּתוֹ פְּטָרָם וְשִׁלְּחָם מֵאִתּוֹ, [לָכֵן] לֹא רָצָה ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיֹּאמַר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הָעִנְיָן כַּאֲשֶׁר הוּא, אֲבָל שֶׁיֹּאמַר שֶׁהֵם הוֹלְכִים לִזְבֹּחַ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר יַגִּידוּ לוֹ אַחַר כָּךְ (שמות יד ה) "כִּי בָרַח הָעָם" יַחְשֹׁב פַּרְעֹה מַה שֶּׁחָשַׁב, וְהוּא שֶׁחָשַׁב בֶּאֱמֶת וְכֵן הָיָה רָאוּי אֵלָיו לַחְשֹׁב, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה מֹשֶׁה לֹא בָּא מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ, אֲבָל נַעֲשָׂה בְּעָקְבָּה* וּבִרְמִיָּה, כִּי לוּלֵא כֵן, לָמָּה יִגְנֹב לְבָבוֹ לֵאמֹר שֶׁאֵינָם הוֹלְכִים רַק לִזְבֹּחַ. וּלְזֹאת הַסִּבָּה בְּעַצְמָהּ צִוָּה (שם יא ב): "וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ", שֶׁעִם הֱיוֹת שֶׁמָּמוֹנָם הָיָה מֻתָּר אֲלֵיהֶם וְהָיוּ יְכוֹלִים לְקַחְתּוֹ בְּיָד רָמָה, צִוָּה שֶׁיָּבוֹאוּ בְּעָקְבָּה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּרָאֶה זֶה לְיִשְׂרָאֵל דָּבָר זָר, וְהוּא אָמְרוֹ (שם): "דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם", וְיָדוּעַ הוּא (ברכות ט א), שֶׁ"אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה", וְהוּא כְּאוֹמֵר: יְדַעֲתִים אַנְשֵׁי חַיִל וְלֹא יַחְפְּצוּ בְּמִרְמוֹת וָתוֹךְ*, עִם כָּל זֶה תְּחַלֶּה פְנֵיהֶם* בִּשְׁמִי שֶׁיַּעֲשׂוּ כָּכָה וְלֹא יִשְׁאֲלוּ לָמָּה. וְכַאֲשֶׁר הֻגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם וּלְעַמּוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בּוֹרְחִים, אֵין סָפֵק שֶׁחֲשָׁדוּם בְּאַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה, כִּי אִם לֹא, לָמָּה יִתְנַכְּלוּ אֲלֵיהֶם בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְכָל זֶה הֱנִיעָם בְּלִי סָפֵק לְרָדְפָם, שֶׁאִלּוּ אָמַר מֹשֶׁה תְּחִלָּה שֶׁיְּשַׁלְּחֵם וְלֹא יִרְדְּפֵם עוֹד וְשֶׁיִּתְּנוּ לָהֶם שְׂכָרָם גַּם כֵּן, אֵין סָפֵק שֶׁאַחַר כָּךְ לֹא הָיוּ זָזִים מִמְּקוֹמָם.
___________________________________
זָדוּ – זממו, הרשיעו. בְּעָקְבָּה – בסתר, בגניבה. וָתוֹךְ – שקר נסתר. תְּחַלֶּה פְנֵיהֶם – תבקש.
ביאורים
לפעמים אנו מרגישים שיש לנו פתרונות טובים לכל מיני בעיות שקיימות בעולם. אם היו שואלים אותנו היינו 'ממליצים' להקב"ה לחסל את שונאינו, לתת לאנשים יראי שמים אמיתיים להנהיג את העם, ועוד שלל עצות. אולם הקב"ה לא תמיד מקבל את העצות שלנו. למרות שלעיתים הן נראות לנו טובות וחכמות מאוד, הוא בוחר לפעמים ללכת בדרכים אחרות. אנו מאמינים שאפילו שדרכי הבורא לפעמים ארוכות ומייגעות יותר, הן הדרכים הנכונות והטובות ביותר גם אם איננו מבינים מדוע.
כפי שלמדנו בעבר, יציאת מצרים התנהלה בדרך שנראית מוזרה– משה דורש מפרעה ללכת רק דרך שלושת ימים ולזבוח לה', ולא אומר לו שרוצה לשחרר את ישראל מעול מצרים . התמיהה גוברת, כאשר רואים שגם בני ישראל נתבקשו להטעות את המצרים ולשאול מהם כלים. ואכן, גם בני ישראל עצמם לא רצו לפעול בדרך של עורמה, דרך שאינה מתאימה ליושרם הטבעי, ועל כן מצווה ה' למשה לפנות אליהם בסגנון של בקשה, ולבקש שיפעלו בניגוד לרצונם והבנתם.
כדי להבין זאת עלינו לשוב למה שפתחנו בו. כמו שראינו לגבי הדורות שלנו, גם במצרים ניתן היה 'לייעץ' לקב"ה איך לפתור הכול בקלות. הקב"ה היה יכול להודיע לפרעה שהגיע הזמן לגאול את עם ישראל ולשחררם ממצרים לַנֶצח, ובזה לגרום לכך שלא תהיה כל התנגדות מצידו של פרעה, שהרי פרעה יפחד ללכת נגד דברי ה' המפורשים, ולא יוכל לעשות כלום כנגד ישראל. אולם הקב"ה רוצה לפעמים שהעולם יתנהל בצורה אחרת. הוא בחר בכך שבני ישראל יאמרו לפרעה שהם הולכים רק לזמן מועט, כדי שפרעה יחשוב שכל עניין היציאה ממצרים הוא רעיון של משה ולא דבר שבא כציוויו של ה', וממילא הוא יוכל לרדוף אחרי ישראל ולנצחם. הקב"ה רצה שהמצרים ירדפו אחרי עם ישראל מעצמם, והם אלה שיגרמו לעצמם להיכנס לים ולהיענש על רשעותם.
הרחבות
•דין מידה כנגד מידה
וַה' יִתְבָּרַךְ כִּוֵּן וְרָצָה לָדוּן כָּל הַמִּצְרִיִּים בַּיָּם. הר"ן מבאר שישנה חשיבות עליונה לכך שנקמת ה' מהמצרים הייתה דווקא באופן הזה של הטבעתם במים, מידה כנגד מידה, אולם הוא לא ביאר כאן מדוע שמו של הקב"ה מתקדש דווקא באופן הזה? הרמב"ן מבאר שעל עצם השעבוד לא הגיע עונש למצרים, שהרי גזֵרת ה' הייתה שישעבדו את ישראל, אך על מה שזממו לעוקרם מהעולם, כמו בגזֵרת השלכת הילדים ליאור, בא עונשם החמור ועל כן לקו במים. כלומר שכאן לא מתגלָה רק גבורת ה' אלא גם עדינות ההבחנה במשפט האלוהי, שהעונש בא בדיוק על הנקודה בה היה החטא ושה' רואה ללבב. (בכך עונה הרמב"ן על שאלת הראשונים מדוע באמת נענשו המצרים כשהשעבוד נגזר מאת ה') [שמות יח, א].
רבי יצחק קארו מבאר כי בענישה מידה כנגד מידה מתגלה כי כוחו של הקב"ה אינו רק בחלק אחד מחלקי הטבע, כמו אלוהי העמים אשר חלק להם ה' כוחות פרטיים, אלא במידה שבה יפעלו הגויים מכח אלוהיהם לפי מחשבתם, בה גם יענה להם הקב"ה, ואם כן, באמת גדול הוא מכל האלהים [תולדות יצחק שמות יח, א].
שאלות לדיון
לשם מה הייתה נצרכת כל התסבוכת הזו? האם לא הייתה דרך קצת יותר יצירתית לגרום לפרעה לרדוף אחרי ישראל?
לאור האמור, האם משה שיקר לפרעה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
