ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אֲבָל הֶתֵּר אֵלּוּ שְׁתֵּי הַקֻּשְׁיוֹת הוּא דָּבָר אֶחָד: שֶׁמִּדַּרְכֵי ה' יִתְבָּרַךְ הוּא לְהָבִיא עֵצוֹת מֵרָחוֹק לְהַפִּיל שׂוֹנְאָיו בְּדִינוֹ וְלָקַחַת נִקְמָתוֹ מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (ישעיה כה א-ב): "ה' אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן, כִּי שַׂמְתָּ מֵעִיר לַגָּל" וגו', רוֹצֶה לוֹמַר: שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מֵבִיא עֵצוֹת מֵרָחוֹק לְהִנָּקֵם מִצָּרָיו וּלְהָבִיא פְּלָאָיו עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא רוֹצֶה. וַה' יִתְבָּרַךְ כִּוֵּן וְרָצָה לָדוּן כָּל הַמִּצְרִיִּים בַּיָּם • בַּדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ* עַל יִשְׂרָאֵל (סוטה יא א), כְּמַאֲמַר יִתְרוֹ (שמות יח יא): "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם", וְרָצָה לַהֲבִיאָם בְּעִנְיָן שֶׁהֵם בְּעַצְמָם וּבִבְחִירָתָם יִכָּנְסוּ בַּמַּיִם וְיָמוּתוּ שָׁם, וְאִלּוּ הוֹדִיעַ מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הָעִנְיָן בִּתְחִלָּה שֶׁהִגִּיעַ קִיצָם לְהִגָּאֵל, אֵין סָפֵק שֶׁהָיָה מַסְכִּים בְּכָךְ מִתֹּקֶף הַמַּכּוֹת וְלֹא הָיָה רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם עוֹד, כִּי לָמָּה יִרְדְּפֵם אַחֲרֵי שֶׁעוֹדָם בִּרְשׁוּתוֹ פְּטָרָם וְשִׁלְּחָם מֵאִתּוֹ, [לָכֵן] לֹא רָצָה ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיֹּאמַר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הָעִנְיָן כַּאֲשֶׁר הוּא, אֲבָל שֶׁיֹּאמַר שֶׁהֵם הוֹלְכִים לִזְבֹּחַ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר יַגִּידוּ לוֹ אַחַר כָּךְ (שמות יד ה) "כִּי בָרַח הָעָם" יַחְשֹׁב פַּרְעֹה מַה שֶּׁחָשַׁב, וְהוּא שֶׁחָשַׁב בֶּאֱמֶת וְכֵן הָיָה רָאוּי אֵלָיו לַחְשֹׁב, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה מֹשֶׁה לֹא בָּא מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ, אֲבָל נַעֲשָׂה בְּעָקְבָּה* וּבִרְמִיָּה, כִּי לוּלֵא כֵן, לָמָּה יִגְנֹב לְבָבוֹ לֵאמֹר שֶׁאֵינָם הוֹלְכִים רַק לִזְבֹּחַ. וּלְזֹאת הַסִּבָּה בְּעַצְמָהּ צִוָּה (שם יא ב): "וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ", שֶׁעִם הֱיוֹת שֶׁמָּמוֹנָם הָיָה מֻתָּר אֲלֵיהֶם וְהָיוּ יְכוֹלִים לְקַחְתּוֹ בְּיָד רָמָה, צִוָּה שֶׁיָּבוֹאוּ בְּעָקְבָּה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּרָאֶה זֶה לְיִשְׂרָאֵל דָּבָר זָר, וְהוּא אָמְרוֹ (שם): "דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם", וְיָדוּעַ הוּא (ברכות ט א), שֶׁ"אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה", וְהוּא כְּאוֹמֵר: יְדַעֲתִים אַנְשֵׁי חַיִל וְלֹא יַחְפְּצוּ בְּמִרְמוֹת וָתוֹךְ*, עִם כָּל זֶה תְּחַלֶּה פְנֵיהֶם* בִּשְׁמִי שֶׁיַּעֲשׂוּ כָּכָה וְלֹא יִשְׁאֲלוּ לָמָּה. וְכַאֲשֶׁר הֻגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם וּלְעַמּוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בּוֹרְחִים, אֵין סָפֵק שֶׁחֲשָׁדוּם בְּאַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה, כִּי אִם לֹא, לָמָּה יִתְנַכְּלוּ אֲלֵיהֶם בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְכָל זֶה הֱנִיעָם בְּלִי סָפֵק לְרָדְפָם, שֶׁאִלּוּ אָמַר מֹשֶׁה תְּחִלָּה שֶׁיְּשַׁלְּחֵם וְלֹא יִרְדְּפֵם עוֹד וְשֶׁיִּתְּנוּ לָהֶם שְׂכָרָם גַּם כֵּן, אֵין סָפֵק שֶׁאַחַר כָּךְ לֹא הָיוּ זָזִים מִמְּקוֹמָם.
___________________________________
זָדוּ – זממו, הרשיעו. בְּעָקְבָּה – בסתר, בגניבה. וָתוֹךְ – שקר נסתר. תְּחַלֶּה פְנֵיהֶם – תבקש.
ביאורים
לפעמים אנו מרגישים שיש לנו פתרונות טובים לכל מיני בעיות שקיימות בעולם. אם היו שואלים אותנו היינו 'ממליצים' להקב"ה לחסל את שונאינו, לתת לאנשים יראי שמים אמיתיים להנהיג את העם, ועוד שלל עצות. אולם הקב"ה לא תמיד מקבל את העצות שלנו. למרות שלעיתים הן נראות לנו טובות וחכמות מאוד, הוא בוחר לפעמים ללכת בדרכים אחרות. אנו מאמינים שאפילו שדרכי הבורא לפעמים ארוכות ומייגעות יותר, הן הדרכים הנכונות והטובות ביותר גם אם איננו מבינים מדוע.
כפי שלמדנו בעבר, יציאת מצרים התנהלה בדרך שנראית מוזרה– משה דורש מפרעה ללכת רק דרך שלושת ימים ולזבוח לה', ולא אומר לו שרוצה לשחרר את ישראל מעול מצרים . התמיהה גוברת, כאשר רואים שגם בני ישראל נתבקשו להטעות את המצרים ולשאול מהם כלים. ואכן, גם בני ישראל עצמם לא רצו לפעול בדרך של עורמה, דרך שאינה מתאימה ליושרם הטבעי, ועל כן מצווה ה' למשה לפנות אליהם בסגנון של בקשה, ולבקש שיפעלו בניגוד לרצונם והבנתם.
כדי להבין זאת עלינו לשוב למה שפתחנו בו. כמו שראינו לגבי הדורות שלנו, גם במצרים ניתן היה 'לייעץ' לקב"ה איך לפתור הכול בקלות. הקב"ה היה יכול להודיע לפרעה שהגיע הזמן לגאול את עם ישראל ולשחררם ממצרים לַנֶצח, ובזה לגרום לכך שלא תהיה כל התנגדות מצידו של פרעה, שהרי פרעה יפחד ללכת נגד דברי ה' המפורשים, ולא יוכל לעשות כלום כנגד ישראל. אולם הקב"ה רוצה לפעמים שהעולם יתנהל בצורה אחרת. הוא בחר בכך שבני ישראל יאמרו לפרעה שהם הולכים רק לזמן מועט, כדי שפרעה יחשוב שכל עניין היציאה ממצרים הוא רעיון של משה ולא דבר שבא כציוויו של ה', וממילא הוא יוכל לרדוף אחרי ישראל ולנצחם. הקב"ה רצה שהמצרים ירדפו אחרי עם ישראל מעצמם, והם אלה שיגרמו לעצמם להיכנס לים ולהיענש על רשעותם.
הרחבות
•דין מידה כנגד מידה
וַה' יִתְבָּרַךְ כִּוֵּן וְרָצָה לָדוּן כָּל הַמִּצְרִיִּים בַּיָּם. הר"ן מבאר שישנה חשיבות עליונה לכך שנקמת ה' מהמצרים הייתה דווקא באופן הזה של הטבעתם במים, מידה כנגד מידה, אולם הוא לא ביאר כאן מדוע שמו של הקב"ה מתקדש דווקא באופן הזה? הרמב"ן מבאר שעל עצם השעבוד לא הגיע עונש למצרים, שהרי גזֵרת ה' הייתה שישעבדו את ישראל, אך על מה שזממו לעוקרם מהעולם, כמו בגזֵרת השלכת הילדים ליאור, בא עונשם החמור ועל כן לקו במים. כלומר שכאן לא מתגלָה רק גבורת ה' אלא גם עדינות ההבחנה במשפט האלוהי, שהעונש בא בדיוק על הנקודה בה היה החטא ושה' רואה ללבב. (בכך עונה הרמב"ן על שאלת הראשונים מדוע באמת נענשו המצרים כשהשעבוד נגזר מאת ה') [שמות יח, א].
רבי יצחק קארו מבאר כי בענישה מידה כנגד מידה מתגלה כי כוחו של הקב"ה אינו רק בחלק אחד מחלקי הטבע, כמו אלוהי העמים אשר חלק להם ה' כוחות פרטיים, אלא במידה שבה יפעלו הגויים מכח אלוהיהם לפי מחשבתם, בה גם יענה להם הקב"ה, ואם כן, באמת גדול הוא מכל האלהים [תולדות יצחק שמות יח, א].
שאלות לדיון
לשם מה הייתה נצרכת כל התסבוכת הזו? האם לא הייתה דרך קצת יותר יצירתית לגרום לפרעה לרדוף אחרי ישראל?
לאור האמור, האם משה שיקר לפרעה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
אנחנו קודש למענך
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
