ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אֲבָל הֶתֵּר אֵלּוּ שְׁתֵּי הַקֻּשְׁיוֹת הוּא דָּבָר אֶחָד: שֶׁמִּדַּרְכֵי ה' יִתְבָּרַךְ הוּא לְהָבִיא עֵצוֹת מֵרָחוֹק לְהַפִּיל שׂוֹנְאָיו בְּדִינוֹ וְלָקַחַת נִקְמָתוֹ מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (ישעיה כה א-ב): "ה' אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן, כִּי שַׂמְתָּ מֵעִיר לַגָּל" וגו', רוֹצֶה לוֹמַר: שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מֵבִיא עֵצוֹת מֵרָחוֹק לְהִנָּקֵם מִצָּרָיו וּלְהָבִיא פְּלָאָיו עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא רוֹצֶה. וַה' יִתְבָּרַךְ כִּוֵּן וְרָצָה לָדוּן כָּל הַמִּצְרִיִּים בַּיָּם • בַּדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ* עַל יִשְׂרָאֵל (סוטה יא א), כְּמַאֲמַר יִתְרוֹ (שמות יח יא): "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם", וְרָצָה לַהֲבִיאָם בְּעִנְיָן שֶׁהֵם בְּעַצְמָם וּבִבְחִירָתָם יִכָּנְסוּ בַּמַּיִם וְיָמוּתוּ שָׁם, וְאִלּוּ הוֹדִיעַ מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הָעִנְיָן בִּתְחִלָּה שֶׁהִגִּיעַ קִיצָם לְהִגָּאֵל, אֵין סָפֵק שֶׁהָיָה מַסְכִּים בְּכָךְ מִתֹּקֶף הַמַּכּוֹת וְלֹא הָיָה רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם עוֹד, כִּי לָמָּה יִרְדְּפֵם אַחֲרֵי שֶׁעוֹדָם בִּרְשׁוּתוֹ פְּטָרָם וְשִׁלְּחָם מֵאִתּוֹ, [לָכֵן] לֹא רָצָה ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיֹּאמַר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הָעִנְיָן כַּאֲשֶׁר הוּא, אֲבָל שֶׁיֹּאמַר שֶׁהֵם הוֹלְכִים לִזְבֹּחַ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר יַגִּידוּ לוֹ אַחַר כָּךְ (שמות יד ה) "כִּי בָרַח הָעָם" יַחְשֹׁב פַּרְעֹה מַה שֶּׁחָשַׁב, וְהוּא שֶׁחָשַׁב בֶּאֱמֶת וְכֵן הָיָה רָאוּי אֵלָיו לַחְשֹׁב, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה מֹשֶׁה לֹא בָּא מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ, אֲבָל נַעֲשָׂה בְּעָקְבָּה* וּבִרְמִיָּה, כִּי לוּלֵא כֵן, לָמָּה יִגְנֹב לְבָבוֹ לֵאמֹר שֶׁאֵינָם הוֹלְכִים רַק לִזְבֹּחַ. וּלְזֹאת הַסִּבָּה בְּעַצְמָהּ צִוָּה (שם יא ב): "וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ", שֶׁעִם הֱיוֹת שֶׁמָּמוֹנָם הָיָה מֻתָּר אֲלֵיהֶם וְהָיוּ יְכוֹלִים לְקַחְתּוֹ בְּיָד רָמָה, צִוָּה שֶׁיָּבוֹאוּ בְּעָקְבָּה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּרָאֶה זֶה לְיִשְׂרָאֵל דָּבָר זָר, וְהוּא אָמְרוֹ (שם): "דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם", וְיָדוּעַ הוּא (ברכות ט א), שֶׁ"אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה", וְהוּא כְּאוֹמֵר: יְדַעֲתִים אַנְשֵׁי חַיִל וְלֹא יַחְפְּצוּ בְּמִרְמוֹת וָתוֹךְ*, עִם כָּל זֶה תְּחַלֶּה פְנֵיהֶם* בִּשְׁמִי שֶׁיַּעֲשׂוּ כָּכָה וְלֹא יִשְׁאֲלוּ לָמָּה. וְכַאֲשֶׁר הֻגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם וּלְעַמּוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בּוֹרְחִים, אֵין סָפֵק שֶׁחֲשָׁדוּם בְּאַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה, כִּי אִם לֹא, לָמָּה יִתְנַכְּלוּ אֲלֵיהֶם בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְכָל זֶה הֱנִיעָם בְּלִי סָפֵק לְרָדְפָם, שֶׁאִלּוּ אָמַר מֹשֶׁה תְּחִלָּה שֶׁיְּשַׁלְּחֵם וְלֹא יִרְדְּפֵם עוֹד וְשֶׁיִּתְּנוּ לָהֶם שְׂכָרָם גַּם כֵּן, אֵין סָפֵק שֶׁאַחַר כָּךְ לֹא הָיוּ זָזִים מִמְּקוֹמָם.
___________________________________
זָדוּ – זממו, הרשיעו. בְּעָקְבָּה – בסתר, בגניבה. וָתוֹךְ – שקר נסתר. תְּחַלֶּה פְנֵיהֶם – תבקש.
ביאורים
לפעמים אנו מרגישים שיש לנו פתרונות טובים לכל מיני בעיות שקיימות בעולם. אם היו שואלים אותנו היינו 'ממליצים' להקב"ה לחסל את שונאינו, לתת לאנשים יראי שמים אמיתיים להנהיג את העם, ועוד שלל עצות. אולם הקב"ה לא תמיד מקבל את העצות שלנו. למרות שלעיתים הן נראות לנו טובות וחכמות מאוד, הוא בוחר לפעמים ללכת בדרכים אחרות. אנו מאמינים שאפילו שדרכי הבורא לפעמים ארוכות ומייגעות יותר, הן הדרכים הנכונות והטובות ביותר גם אם איננו מבינים מדוע.
כפי שלמדנו בעבר, יציאת מצרים התנהלה בדרך שנראית מוזרה– משה דורש מפרעה ללכת רק דרך שלושת ימים ולזבוח לה', ולא אומר לו שרוצה לשחרר את ישראל מעול מצרים . התמיהה גוברת, כאשר רואים שגם בני ישראל נתבקשו להטעות את המצרים ולשאול מהם כלים. ואכן, גם בני ישראל עצמם לא רצו לפעול בדרך של עורמה, דרך שאינה מתאימה ליושרם הטבעי, ועל כן מצווה ה' למשה לפנות אליהם בסגנון של בקשה, ולבקש שיפעלו בניגוד לרצונם והבנתם.
כדי להבין זאת עלינו לשוב למה שפתחנו בו. כמו שראינו לגבי הדורות שלנו, גם במצרים ניתן היה 'לייעץ' לקב"ה איך לפתור הכול בקלות. הקב"ה היה יכול להודיע לפרעה שהגיע הזמן לגאול את עם ישראל ולשחררם ממצרים לַנֶצח, ובזה לגרום לכך שלא תהיה כל התנגדות מצידו של פרעה, שהרי פרעה יפחד ללכת נגד דברי ה' המפורשים, ולא יוכל לעשות כלום כנגד ישראל. אולם הקב"ה רוצה לפעמים שהעולם יתנהל בצורה אחרת. הוא בחר בכך שבני ישראל יאמרו לפרעה שהם הולכים רק לזמן מועט, כדי שפרעה יחשוב שכל עניין היציאה ממצרים הוא רעיון של משה ולא דבר שבא כציוויו של ה', וממילא הוא יוכל לרדוף אחרי ישראל ולנצחם. הקב"ה רצה שהמצרים ירדפו אחרי עם ישראל מעצמם, והם אלה שיגרמו לעצמם להיכנס לים ולהיענש על רשעותם.
הרחבות
•דין מידה כנגד מידה
וַה' יִתְבָּרַךְ כִּוֵּן וְרָצָה לָדוּן כָּל הַמִּצְרִיִּים בַּיָּם. הר"ן מבאר שישנה חשיבות עליונה לכך שנקמת ה' מהמצרים הייתה דווקא באופן הזה של הטבעתם במים, מידה כנגד מידה, אולם הוא לא ביאר כאן מדוע שמו של הקב"ה מתקדש דווקא באופן הזה? הרמב"ן מבאר שעל עצם השעבוד לא הגיע עונש למצרים, שהרי גזֵרת ה' הייתה שישעבדו את ישראל, אך על מה שזממו לעוקרם מהעולם, כמו בגזֵרת השלכת הילדים ליאור, בא עונשם החמור ועל כן לקו במים. כלומר שכאן לא מתגלָה רק גבורת ה' אלא גם עדינות ההבחנה במשפט האלוהי, שהעונש בא בדיוק על הנקודה בה היה החטא ושה' רואה ללבב. (בכך עונה הרמב"ן על שאלת הראשונים מדוע באמת נענשו המצרים כשהשעבוד נגזר מאת ה') [שמות יח, א].
רבי יצחק קארו מבאר כי בענישה מידה כנגד מידה מתגלה כי כוחו של הקב"ה אינו רק בחלק אחד מחלקי הטבע, כמו אלוהי העמים אשר חלק להם ה' כוחות פרטיים, אלא במידה שבה יפעלו הגויים מכח אלוהיהם לפי מחשבתם, בה גם יענה להם הקב"ה, ואם כן, באמת גדול הוא מכל האלהים [תולדות יצחק שמות יח, א].
שאלות לדיון
לשם מה הייתה נצרכת כל התסבוכת הזו? האם לא הייתה דרך קצת יותר יצירתית לגרום לפרעה לרדוף אחרי ישראל?
לאור האמור, האם משה שיקר לפרעה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
