הבחירה היא לכל הדורות, לכן אין בכוח דורות בודדים לבטל את הבחירה
וּבִשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה ג, ב): רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו (שמות ג, ז-ח). יוֹדֵעַ אֲנִי כַּמָּה עֲתִידִים לְהַכְאִיבֵנִי, כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר וגו' (תהלים עח, מ), וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינִי נִמְנָע מִלְּגָאֳלָן. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: הַדָּבָר הַזֶּה 1 שָׁפַט עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִבְטַחְתָּ אֶת מֹשֶׁה בֵּין עוֹשִׂים רְצוֹנְךָ וּבֵין אֵין עוֹשִׂים רְצוֹנְךָ אַתָּה גּוֹאֲלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ג, י): וַתְּהִי עָלָיו* רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל. לְכָךְ כְּתִיב: כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו, עַד כָּאן. וְרוֹצֶה לוֹמַר, כִּי בְּוַדַּאי הַבְּרִית שֶׁכָּרַת עִם אַבְרָהָם לֹא סָר, שֶׁהֲרֵי לֹא נָתַן גְּבוּל וְקֵץ לַבְּרִית הַזֶּה, רַק אָמַר (בראשית יז, יט): לִבְרִית עוֹלָם. וְאַחַר שֶׁכֵּן הוּא, לָמָּה יִהְיֶה בָּטֵל הַבְּרִית בִּשְׁבִיל דּוֹר אֶחָד אוֹ שְׁתַּיִם שֶׁחָטְאוּ, וְיִהְיֶה בָּטֵל הַבְּרִית מִזֶּרַע אַבְרָהָם שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלְדוּ! לָכֵן אָמַר בְּפָרָשַׁת אַתֶּם נִצָּבִים (דברים כט, יג-יד): וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וגו'. וּמֵעַתָּה אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּכְרֹת בְּרִית עִם אֲשֶׁר לֹא נוֹלְדוּ עֲדַיִן, וְאֵינָם בָּעוֹלָם? אֲבָל הַדָּבָר בָּרוּר, לְפִי שֶׁכָּרַת בְּרִית עִם אַבְרָהָם מִצַּד שֶׁהוּא הַתְחָלַת הָאֻמָּה בִּכְלָל, וְכֵן בְּיִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר שֶׁאֵין כּוֹרֵת בְּרִית עִמָּהֶם מִצַּד שֶׁהֵם פְּרָטִים, אֶלָּא רַק מִצַּד הָאֻמָּה, דְּהַיְנוּ 2 שֵׁם יִשְׂרָאֵל. 3 וְדָבָר זֶה כּוֹלֵל אוֹתָם שֶׁהֵם עַתָּה לְפָנָיו, וְכֵן אוֹתָם שֶׁנּוֹלְדוּ אַחַר כָּךְ, שֶׁכֻּלָּם שֵׁם אֻמָּה יִשְׂרְאֵלִית עֲלֵיהֶם. וּמֵאַחַר שֶׁכֵּן הוּא, אֵיךְ יִתָּכֵן לוֹמַר כִּי הַפְּרָטִים אֲשֶׁר חָטְאוּ יְבַטְּלוּ הַבְּרִית אֲשֶׁר הָיָה חָל עַל הָאֻמָּה הַכְּלָלִית, לֹא מִצַּד אֲשֶׁר הֵם אֵלּוּ בִּפְרָט, רַק מִצַּד הַכְּלָל בִּלְבַד!

סיכום: בחירת ישראל היא בחירת הכלל. למעשים יש השפעה על עוצמת החיבור ולא על עצם הבחירה
וְהִתְבָּאֵר לְךָ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר לָקַח יִשְׂרָאֵל אֵלָיו, לֹא הָיָה הַסִּבָּה בִּשְׁבִיל צִדְקַת יִשְׂרָאֵל וּמַעֲשֵׂיהֶם, רַק בְּחִירָה כְּלָלִית. וְדָבָר זֶה מְבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, וּבָאוּ עַל זֶה דִּבְרֵי חֲכָמִים הַנֶּאֱמָנִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וּלְכָךְ לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר בְּסוּר הַסִּבָּה, שֶׁהוּא צִדְקַת יִשְׂרָאֵל, 4 יָסוּר הַמְסוֹבָב - מַה שֶּׁלָּקַח אוֹתָם לְעַם אֵלָיו. וְאַף שֶׁהָיָה גּוֹרֵם מַעֲשֵׂיהֶם לְטוֹב אוֹ לְרַע שֶׁיּוֹסִיף הַדְּבֵקוּת אוֹ יִגְרַע, וְדָבָר זֶה בְּוַדַּאי הָיָה 5 לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה, כִּי אָז יוֹסִיף אוֹ יִגְרַע, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם עֶצֶם הַבְּחִירָה לֹא הָיָה בִּשְׁבִיל שׁוּם מַעֲשֶׂה כְּלָל.
________________________________

נצח ישראל למהר"ל (120)

בשביל הנשמה

add_alert

72 - פרק י"א חלק י"ב

73 - פרק י"א חלק י"ג

74 - פרק י"א חלק י"ד

טען עוד

אמרו חכמים בשמות רבה, ראה ראיתי את עני עמי וארד להצילו כי ידעתי את מכאוביו. יודע אני כמה עתידים להכאיב לי, כמה ימרו במדבר וכו' ואף על פי כן איני נמנע מלגאלם. אמר רבי שמואל בן נחמן, דבר זה 1 טען עתינאל בן קנז לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, הבטחת למשה בין עושים רצונך ובין אין עושים רצונך אתה גואלם, שנאמר: ותהי עליו רוח אלוקים וישפוט את ישראל. לכן נאמר: כי ידעתי את מכאוביו, ואף על פי כן אני גואלם. רצונם לומר, כי הברית שכרת הקב"ה עם אברהם היא ברית נצחית שלא תבוטל, שכן לא הגביל הקב"ה ברית זו בזמן או בתנאי, אלא אמר: לברית עולם. מכיוון שכך, מדוע בגלל דור או שנים שחטאו, תתבטל הברית מהדורות הבאים, שעדין לא באו לעולם?! לכן נאמר בפרשת נצבים: ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת כי את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה עמנו היום. לכאורה הדברים תמוהים, איך אפשר לכרות ברית עם מי שעדין לא נולד ואינו בעולם? אולם הדברים ברורים, הברית שכרת הקב"ה עם אברהם אינה ברית פרטית, אלא ברית עם כלל האומה, ונכרתה הברית עם אברהם מפני שהוא ראשית האומה. וכך גם ביחס לברית עם ישראל, אומרת התורה, שהברית אינה עם דור זה שהם פרטים, אלא עם כלל האומה, 2 שהם עם ישראל. לכן 3 ברית זו כוללת את מי שישנו כאן, ואף את מי שאינו כאן ועתיד להיוולד, שכולם שם ישראל עליהם. לאור זאת, איך יתכן לומר, שפרטים שחטאו, יבטלו את הברית שנכרתה עם כלל האומה.
מכל האמור התבאר לך, שאין הסיבה שבחר הקב"ה בישראל ולקח אותם לו לעם, מעשיהם הטובים וצדקותם, אלא זו בחירה בכלל ישראל. דבר זה מבואר בכמה מקומות, וכן בארו חכמים בדבריהם הנאמנים בכמה מקומות. לכן אי אפשר לומר שבהתבטל סיבת הבחירה, צדקת ישראל, 4 תסור התוצאה, שלקחם אליו. אמנם יש השפעה למעשיהם הטובים או הרעים לתוספת קרבה או הפכה, דבר זה בודאי 5 תלוי במעשיהם. אבל אין לדברים אלו השפעה על עצם הבחירה, שאינה תלויה כלל במעשיהם.
[ עָלָיו – עתניאל בן קנז.]


ביאורים
עד כאן ביאר המהר"ל שהקב"ה לא בחר בעם ישראל בגלל מעשיהם הטובים. ממילא, כאשר עם ישראל חוטא אין זו סיבה לכך שה' ימאס בישראל ויבחר באומה אחרת, חלילה, מכיוון שהסיבה שבגללה בחר בהם לא התבטלה. המהר"ל מחדש דבר נוסף. הקב"ה ידע שעם ישראל יחטא בעתיד, ולמרות זאת בחר בהם ורצה לגאלם! החידוש הזה מתברר מדברי הפסוק: 'רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו' (שמות ג, ז-ח). ישנו כפל בפסוק. הקב"ה אומר שהוא ראה את מצבם הקשה של ישראל, את עוניים, ולכן הוא יורד להצילם. אם-כן, מדוע הקב"ה מוסיף ואומר: 'כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו', הרי זה מיותר?! המדרש מבאר שאין משמעות הפסוק שה' יודע את כאביהם של ישראל, שהרי זה כבר נאמר, אלא אלה המכאובים שעם ישראל יגרום, כביכול, לקב"ה ! אומר הקב"ה: אני הולך לגאול את ישראל אף-על-פי שאני יודע שהם הולכים להכאיב לי! שהם הולכים לחטוא ולמרוד בי!
אך המדרש מחדש דבר נוסף. הקב"ה גואל את ישראל לא רק בידיעה שבעתיד יחטאו, אלא אפילו אם עכשיו הם חוטאים הוא גואל אותם! עתניאל בן קנז, השופט הראשון של עם ישראל, הופיע כאשר עם ישראל חטא והקב"ה שלח להם את כושן רשעתיים לשעבדם. עם ישראל זועק אל הקב"ה, אך אינו עושה תשובה. למרות זאת, עתניאל בן קנז עומד מול הקב"ה וטוען שעליו להושיע את ישראל, כיוון שהבטיח למשה רבינו לגאול את ישראל גם אם לא יחזרו למוטב.
הברית שהקב"ה כרת עם אברהם אבינו ועם בניו היא ברית נצחית, ברית עולם, כנאמר בפסוק. ולכן לא ייתכן שאם דור אחד יחטא, הקב"ה יבטל את הברית. מאחר שאז הדור הבא שיוולד יהיה ללא ברית עם הקב"ה וזהו ביטול הברית שכרת הקב"ה עם אברהם, ברית עולם, שתקפה לכל הדורות שיוולדו!
השאלה היא איך ברית כזו יכולה לתפוס? איך ייתכן לכרות ברית עם אנשים שאינם נמצאים בשעת כריתת הברית? כאשר כורתים ברית עם אנשים פרטיים, אי אפשר לחייבם אם לא היו במעמד חתימת החוזה, וכן הם לא זכאים לזכויות שניתנות באותו חוזה. אך כאשר ההסכם הוא עם חברה, הוא יכול לחייב גם את מי שאינו נמצא כאן. כל מי שמצטרף לחברה לאחר ההסכם מחויב לאותו הסכם שהיה בעבר עם בעלי החברה ומקימיה. כך הברית של הקב"ה עם אברהם אבינו, לא הייתה איתו כאדם פרטי אלא כמנהיג האומה ולכן כל הדורות העתידיים שיצאו ממנו מחויבים לאותה הברית, וכלולים בהבטחת הקב"ה שהם יהיו העם הנבחר. ולכן גם אם אנשים מסוימים מעם ישראל יחטאו הם לא יבטלו את ההתקשרות שיש בין עם ישראל כולו לדורותיו לבין הקב"ה. מובן שככל שעם ישראל יעבוד את ה' הוא יזכה לקרבת ה' יותר גדולה, אך עצם הקשר לקב"ה והבחירה בנו כעם ה' אינה מותנית בכך.

הרחבות
* נקודה טובה
הַדָּבָר הַזֶּה שָׁפַט עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. על-פי דברי המהר"ל שלפנינו, ניתן לבאר באור חדש את חובת לימוד הזכות על האחר. בניגוד למה שניתן להבין במבט שטחי, לימוד זכות אינו 'המצאה' שנועדה לפרש את המציאות בצורה יצירתית-אופטימית. לימוד זכות הוא העיון בפנימיות הדבר, ומציאת הטוב שיש בו, כפי שכתב רבי נחמן מברסלב : ""ועוד מעט ואין רשע, והתבוננת על מקומו ואיננו" [תהילים לז, י] היינו שהפסוק מזהיר לדון את הכל לכף זכות, ואף על פי שאתה רואה שהוא רשע גמור, אף על פי כן צריך אתה לחפש, ולבקש למצוא בו מעט טוב, ששם אינו רשע. וזהו ’ועוד מעט ואין רשע’, שצריך אתה לבקש בו עוד מעט טוב שיש בו עדיין, ששם אינו רשע. כי אף על פי שהוא רשע, איך אפשר שאין בו מעט טוב עדיין, כי איך אפשר שלא עשה איזה מצוה או דבר טוב מימיו. ועל ידי זה שאתה מוצא בו עוד מעט טוב ששם אינו רשע, ואתה דן אותו לכף זכות – על ידי זה אתה מעלה אותו באמת מכף חובה לכף זכות, עד שישוב בתשובה על ידי זה" [ליקוטי מוהר"ן קמא, רפב].