(טו. שליש יד טו: 1-)

חלק א - המשך אתרוג – השלב שקובע לגבי שביעית

הקדמה: 1. בשביעית – פטור ממעשר וחייב בביעור. 2. בדף הקודם ראינו שלגבי שביעית לפי חנטה.

רבה ורב המנונא -

הסבר –

רב המנונא – לפי החנטה.

רבה -

1. רבה הסתפק, ולכן (ריטב"א) -

במעשר (דרבנן) – פטר,

ביעור (דאורייתא) – חייב.

דחייה – למה פטר בביעור ב6>7?

1. שניהם לפי החנטה.

לגבי מעשר ב6>7 –

עקרונית אמור להיות חייב,

אבל רבה פוטר כי אמנם של 6, אבל בפועל כולם ממשמשים באתרוג בשביעית וזה הפקר בע"כ.

קשה ר"ש בברייתא -

תשובה –
ר"ש אכן דורש חנטה + לקיטה.

אך רבה ורב המנונא סוברים שרק חנטה.

ואכן זו מחלוקת תנאים –

            אבטולמוס – חנטה.

רבני אושא – לקיטה (בניגוד למה שראינו בדף הקודם שלגבי שביעית לכו"ע לפי חנטה).

ר"ש כאמור - לגבי מעשר ושביעית – חנטה + לקיטה (לא רק באתרוג).

(טו: 9+)

חלק ב – באילן לפי חנטה או לקיטה?

ברייתא –

רבנן – חנטה.

ר' נחמיה - אם עושה כמה בריכות – חנטה, בריכה אחת (תמרים וחרובים) – לקיטה.

סברות–

                רבנן – הולכים לפי עיקר הגידול שמושפע מהגשם (כאמור בדף הקודם),

ר' נחמיה - עקרונית צריך לפי לקיטה, אלא שבדברים שבהם הלקיטה לא אחידה
חוששים שיערב חדש וישן, ולכן הולכים לפי משהו מוקדם יותר – חנטה (כמו שבקטניות הלכו לפי השרשה בדף יג).

רי"ח – נהגו העם בחרובים לפי לקיטה (תוס' – ובכל אלו שנלקטים כאחד)

קשה(ממשנה בשביעית) – בנות שוח (תאנים לבנות שנלקטים כאחד) – קדושת שביעית לפי חנטה,

ורי"ח שתק.

ר' אבא הכהן - למה שתק?

1. כי לא היתה לו תשובה,
2. שתק כי אכן הקושיה אינה קושיה.

תשובות אפשריות:

1. אכן זו מחלוקת תנאים, ורי"ח כר' נחמיה נגד רבנן.

דחייה – למה רי"ח פוסק כיחיד?!

1. אכן להלכה – חנטה, רי"ח רק אמר מה נהגו העם.

דחייה – למה לא מתקן את מעשיהם?!

1. במעשר דרבנן – לקיטה, בשביעית דאורייתא – חנטה.