ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(טז: 5- עד יח. 10-)
א. הדין אחרי המיתה
הקדמה - תוס' וריטב"א – יש שני דינים –
דין ראשון – רק לנפש - מיד אחרי המיתה, שם יכול ללכת לגיהינום לתקופה מסוימת כדי לכפר עליו.
דין שני – אחרי הדין הראשון, גם לגוף לפני תחיית המתים – בודקים מי ראוי לתחיית המתים ומי יישלח לגיהינום לעולם (שוב, הפעם בגוף ונפש).
הברייתא היא לגבי הדין השני.
ברייתא עם ביאור הגמרא (הברייתא עד אמצע עמוד ב),
צדיקים גמורים – נחתמים לעוה"ב.
רשעים גמורים –
בחטאים רגילים -
בברייתא – לגיהנום ואז לעוה"ב (ראשונים – לתקופה של י"ב חודש או פחות ואז לעוה"ב).
בחטאים מיוחדים (לכאורה זה כבר בדין הראשון אחרי המיתה) –
- פושעים בגופם (יהודי שלא מניח תפילין, גוי ויהודי שעובר איסורי עריות) – 12 חודשים בגיהנום ואז נשמתם נשרפת.
"וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה..." (מלאכי ג, כא).
- מינים, מוסרים, אפיקורסים, שנתנו חיתיתם בארץ חיים (פרנס שמטיל אימה על הציבור שלא לשמה (והוא גם לא זוכה לבן ת"ח)) – נידונים בגיהינום לעולם.
"וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר" (ישעיהו סו, כד).
בינוניים –
ב"ש – יורדים לזמן קצר לגיהינום ואז לעוה"ב
"וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף" (זכריה יג, ט).
ב"ה – תלוי בסוג החטא -
- ברייתא - בחטאים רגילים - לעוה"ב בלי גיהינום ("ורב חסד" – מטה כלפי חסד).
- כשיש להם חטאים שהם "פושעי ישראל בגופם" – כמו ב"ש.
עוד על הבינוניים –
- רי"צ – פניהם דומים לשולי קדירה (יז. באמצע, מיד אחרי הברייתא).
- תהילים קטז –
אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְקֹוָק אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי... אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא... דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ".
ודרש רבא -
- כנסת ישראל אהובה כשמשמיעה תחנוניה,
- אע"פ שדלה במעשים – ה' מושיעה.
- לפי ב"ה - איך ה' מטה לחסד את המאזניים?
מיכה ז, יח-יט (פסוקי ה"תשליך") -
מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ...
יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם.
- ר"א – כובש (מוריד) את כף הזכויות.
- רי"ס בר חנינא – מעלה את כף העוונות.
- תנא דבי רי"ש – "מעביר ראשון ראשון" (אך רק בבינוני).
(יז. 6-)
ב. מדרשים אגב הנ"ל על דינו של הקב"ה –
א. פסוקי התשליך במיכה –
רבא – כל המעביר על מידותיו ("וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע") מעבירין לו על כל פשעיו (נֹשֵׂא עָוֹן)
- סיפור – רב הונא בריה דרב יהושע חלש והגיע לבי"ד של מעלה והחזירוהו כי היה מעביר על מידותיו.
- "נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ" – לא לכולם אלא רק למי שמשים עצמו כשיריים (שמעביר על מידותיו לשמה).
ב. י"ג מידות רחמים (אגב "ורב חסד") –
- 1.תחילה דין ובסוף חסד (פנ"י – ראש השנה ויו"כ) –
- a."ורב חסד ואמת".
- b."צַדִּיק יְקֹוָק בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו" (תהלים קמה).
- c."וּלְךָ אֲדֹנָי חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" (תהלים סב).
- 2."ויעבור ה' על פניו ויקרא" – כביכול עבר לפני התיבה כשליח ציבור ולימד את משה איך להתפלל את י"ג מידות הרחמים, ושאם יעשו כך ימחל להם.
- 3.ה' ה' – מרחם עליו לפני (אפילו שיודע שיחטא (רא"ש)) ואחרי החטא.
- 4.ברית כרותה לי"ג מידות שאינן חוזרות ריקן (שני פסוקים אחריהם מוזכר ברית – "וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת...").
- אם לא שב לפני יו"כ – לא מוחלים לו.
- סימני הנו"ן ההפוכים – למעט שה' מציל רק לפני גזר הדין.
(יז: באמצע)
ג. רי"ח – תשובה יכולה להציל גם אחרי גזר הדין
מקור - הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה... וָשָׁב וְרָפָא לוֹ (ישעיהו ו).
קושיות:
תשובה – שם זה ביחיד.
- אשר לא ישא פנים – ר"ע – אחרי גזר הדין.
- ה' לא משנה את גזר הדין, ולכן אם גזר מעט גשם ועשו תשובה – מביא את מעט הגשם בצורה יעילה.
תשובה ל3 הקושיות: ביחיד לא, בציבור כן.
קושיות מציבור:
תשובה – שם ה' יכול "להסתדר" גם בלי לקרוע את גזר הדין, אך שכלא יכול – קורע.
- 5.(יח. רבע עליון) "כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק" (ירמיהו ב).
תשובה – זה בגזר דין עם שבועה
ראית רב –
"אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דברים ד) – גם אחרי גזר הדין.
מחלוקת תנאים (אפילו ביחיד) – (יח. 2+)
איך אדם אחד ניצל ואחר לא?
ר"א – כי זה אחרי גזר הדין
רי"צ – יפה צעקה לאדם גם לאחר גזר דין, וזה שלא ניצל זה כת"ק שתפילתו לא שלימה.
ולפי זה ר' יוחנן דיבר גם על יחיד!
ד. השלמות –
- גם גזר דין עם שבועה (כמו בית עלי), אמנם אי אפשר לבטל, אך אפשר לשפר את המצב על ידי תורה וחסד.
- מתי ה' קרוב אלינו?
מצד אחד - "אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דברים ד) – בציבור.
אך מצד שני – "דִּרְשׁוּ יְקֹוָק בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיהו נה) – ביחיד,
ומתי – בעשרת ימי תשובה (ראיה מנבל הכרמלי שמת אחרי 10 ימים).

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














