ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
אֲבָל סְקִירָה* שֶׁל טָעוּת הִיא זוֹ. כִּי אִם בֶּאֱמֶת* הָיָה הָרוּחַ וְהָרַעְיוֹן מַקִּיף אֶת הַכֹּל* לֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּאוֹתוֹ הַהֶבְדֵּל הַמַּעֲשִׂי* כְּלָל, וְגַם לֹא הָיָה מוֹעִיל וּמִתְקַיֵּם.
אֲבָל תֹּכֶן דָּבָר הוּא, שֶׁהַיְסוֹד הַנַּפְשִׁי*, שֶׁהָרַעְיוֹן הוּא בָּנוּי עָלָיו, שֶׁעַל יְסוֹד אוֹתוֹ הָרַעְיוֹן כָּל הָאֶרֶג* הַגָּדוֹל שֶׁל הַחֻקָּה הַמַּעֲשִׂית* מִתְפַּשֵּׁט, זֶה הַיְסוֹד הוּא הָעֶצֶם הַנִּשְׁמָתִי*, שֶׁהוּא מְצַבְיֵן* אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתוֹר חֲטִיבָה מְיֻחֶדֶת, חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם. מנשמת ישראל נובעת דרך חיים ייחודית
וּמֵהַהַבְדָּלָה הַזֹּאת* נוֹבְעוֹת הֵן כָּל הַהַבְדָּלוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת.
וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהָאַחֲרוֹנוֹת נִפְגָּמוֹת* אֵינָן יְכוֹלוֹת לְהַגִּיעַ אֶת פְּגָמֵיהֶן בַּיְסוֹד הָעֶלְיוֹן, שֶׁהִיא הַחֲטִיבָה הַנַּפְשִׁית, שֶׁהַהַבְדָּלוֹת כֻּלָּן יוֹנְקוֹת מִמֶּנָּה. וּלְעוֹלָם* יִשָּׁאֵר הֶבְדֵּל גָּמוּר בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים•, כְּדֵי לְבַסֵּס עַל-יְדֵי הַהַבְדָּלָה אֶת הַתֹּכֶן הַחֹל* וְאֶת הַתֹּכֶן הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הָעוֹלָם בְּתִקּוּנוֹ הַמְרֻשָּׁם*.
(אורות ישראל ה, ז)
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
1 - חינוך חלק י"ח
2 - חינוך חלק י"ז
3 - לימוד שבועי באמונה כט תמוז - ו אב תשעז
טען עוד
יָכוֹל – עלול לטעות ולחשוב. הוּא מִתְבַּלֵּט וכו' – עיקר ההבדל הוא שישראל מקיימים מצוות בפועל. לְהָרַעְיוֹן וכו' – המחשבה וההתעמקות בענייני אמונה שייכת ומתאימה גם לגויים. סְקִירָה – הסתכלות מחשבתית. אִם בֶּאֱמֶת וכו' – הצד המעשי מבטא ומגלה את הצד הפנימי, ולכן אם יש הבדל בין ישראל לאומות בצד המעשי ודאי הצד המחשבתי אף הוא שונה בתכלית. מַקִּיף אֶת הַכֹּל – שווה בכלל האנושות. הַהֶבְדֵּל הַמַּעֲשִׂי – שבקיום המצוות. הַיְסוֹד הַנַּפְשִׁי – הטבע הסגולי של ישראל מתאים לרוחם האמונית. אֶרֶג – דבר המורכב מפרטים רבים היוצרים עניין אחד. הַחֻקָּה הַמַּעֲשִׂית – המצוות המעשיות. הָעֶצֶם הַנִּשְׁמָתִי – נשמת ישראל שהיא נשמה מיוחדת. מְצַבְיֵן – נותן מהות מיוחדת. מֵהַהַבְדָּלָה הַזֹּאת – הנשמתית. הָאַחֲרוֹנוֹת נִפְגָּמוֹת – ההבדלות המעשיות שישראל חוטאים ועוברים על המצוות. וּלְעוֹלָם – אף שחטא, כדברי חז"ל: "ישראל, אע"פ שחטא – ישראל הוא". הַתֹּכֶן הַחֹל וכו' – ישראל נועדו לפתח את הקודש והאומות את החול, כדי לא לטשטש בין קודש לחול ישנה הבדלה גמורה בין ישראל לעמים. הַמְרֻשָּׁם – הניכר, המלא.
ביאורים
עשוי אדם לחשוב שכמעט אין הבדל בין יהודי לגוי. ההבדל היחיד הניכר לעין הוא המצוות המעשיות. היהודי שומר מצוות, מניח תפילין ושומר על כשרות, ואילו הגוי לא עושה זאת, אך אין הבדל מהותי בתפיסת העולם (=הרעיון, בלשון הרב). שהרי תפיסת העולם של ישראל – הכוללת את 'ואהבת לרעך כמוך', 'ועשית הישר והטוב' ורעיונות הנביאים על תיקון חברתי ומוסרי – היא תפיסה שכל האנושות כולה יכולה ללכת לאורה. מכאן שרק קיום המצוות, שהן הדרך למימוש הרעיונות הגדולים, הוא ההבדל בין ישראל לאומות.
מבט זה הוא טעות מיסודו: אם באמת אין הבדל מהותי בין ישראל לאומות, ולכולם יש אפשרות להגיע לרעיונות גדולים, גם ללא קיום המצוות – לא היה צורך בהבדלה זו שבין ישראל לאומות, המתבטאת בקיום המצוות. כמו כן, אם אין צורך לקיים אותן, עם ישראל היה מוותר על קיום המצוות וחותר למימוש האידיאלים גם בלעדיהם.
בשונה מהנחת היסוד שבתחילת דברינו, הרעיונות הגדולים שעם ישראל חי אותם מתאימים אך ורק לו. החזון שהתורה משרטטת איננו רק תפיסת עולם המנסה לחנך עם שלם, אלא השקפה זו היא המימוש של השאיפה הפנימית של עם ישראל. אין הדבר דומה לחינוך אדם מושחת לשמור על חוקי המדינה ולהימנע מלגזול, אלא זה דומה להתוויית דרך לאדם המשתוקק להיטיב, אלא שאינו יודע את הדרך ליישם זאת. לעם ישראל יש יסוד נפשי שונה מהגויים במהותו, ורק בגלל יסוד זה ניתנו להם האידיאלים הגדולים של התורה. ממילא קיום המצוות, שהוא הביטוי הבלעדי לאותם רעיונות, הוא מיוחד רק לישראל. גוי אינו שייך בכלל למצוות התורה, מכיוון שהוא לא שייך לתפיסת העולם של התורה – הנפש שלו אינה מתאימה לחיות בשלמות ובעוצמה את האידיאל שהתורה מדברת עליו עם ישראל. קיום המצוות הוא משהו מהותי ולא רק דרך, או אחת מן הדרכים, לעבוד את ה'. המצוות אינן תוספת חיצונית לעם ישראל, אלא הן מתאימות בדיוק לנשמתו ומבטאות אותה. אם כן, ההבדל בין ישראל לאומות מתחיל מהפנים – מהנשמה, ולא מהחוץ – מהמצוות, ולכן גם אם ישנם יהודים המתרשלים בקיום המצוות, עדיין ההבדל בינם לבין הגויים הוא הבדל תהומי. הבדל זה יישאר לעולם כדי לממש ביום מן הימים את הופעת הקודש בעולם, היכולה להתקיים רק על ידי ישראל.
הרחבות
•המצוות כביטוי של רעיון עליון
וּלְעוֹלָם יִשָּׁאֵר הֶבְדֵּל גָּמוּר בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים. בפיסקה זו מבאר הרב קוק שקיום המצוות הוא ביטוי ל'רעיון עליון'. באמצעות קיום המצוות מופיע התוכן הפנימי של עם ישראל. ביטוי זה אינו רק עניין שברוח, אלא הוא תביעה מכל אחד מאיתנו בבואו לקיים מצוות.
כך מסביר הרב צבי יהודה קוק את הדרכתו המעשית של רבי יהושע בן קרחה: "למה קדמה פרשת 'שמע' ל'והיה אם שמוע'? כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה, ואחר כך מקבל עליו עול מצות" [ברכות יג.] מסביר הרב צבי יהודה ש"קיום תרי"ג מצוות צריך להיות מתוך קבלת עול מלכות שמים, מתוך אמונה... הסדר האמיתי הוא קיום מצוות מתוך אמונה. ואברהם אבינו, יסוד האמונה, הכיר את בוראו. וענינו אמונה ודבקות בד'. וכן כתוב: 'דע את אלוהי אביך ועבדהו' [דברי הימים א, כח, ט]. קודם דעהו, ומתוך כך עבדהו. לפעמים יש מצוות שיש ערך להתרגלות אליהן לפני כן, אבל כל אלה הם פרטי חינוך במצבים מיוחדים; אבל הסדר האמיתי הוא שמתוך תוקף של אמונה, מתוך לימוד תורה מן השמים יופיע קיום תרי"ג מצוות לפרטיהן ודקדוקיהן" [שיחות הרצי"ה, דברים עמ' 104-107].
שאלות לדיון
מדוע חשוב לעסוק בהבדל בין ישראל לעמים ולדייק בו?
מה הסכנה שהרב קוק מזהה בתפיסה השגויה?
למה ללמוד גמרא?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
משמעות המילים והדיבור שלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
