ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

טעמי המצוות חלק ד'

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה מבוא למשנת הראי"ה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

ז' תמוז תשע"ז

טעמי המצוות חלק ד'

ז' תמוז תשע"ז



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

אהבת המצוות
כְּשֶׁלּוֹמְדִים עִנְיְנֵי הַמִּצְווֹת וּכְשֶׁעוֹסְקִים בָּהֶן בְּהַסְכָּמַת אַהֲבָה, מְעוֹרְרִין בַּנֶּפֶשׁ אֶת הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה* מִמְּקוֹר הַהַשְׂכָּלָה הָאֱלֹהִית, שֶׁיְּסוֹדָן שֶׁל הַמִּצְווֹת מוּנָח שָׁם, וְזֶהוּ הַעֲלָאָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה*. וּכְשֶׁמַּשְׂכִּילִים בְּשֵׂכֶל טוֹב עַד כַּמָּה הַמִּצְווֹת נֶחֱמָדוֹת הֵן, וְהַלֵּב מִתְעוֹרֵר לְאַהֲבָתָן, עַד שֶׁהַיָּדַיִם וּכְלֵי הַמַּעֲשֶׂה מִתְעוֹרְרוֹת לַעֲשׂוֹתָן, זֶהוּ הוֹרָדָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה**. וּכְשֶׁתְּכוּנוֹת מִשְּׁנֵי מִינֵי הָרַעְיוֹנוֹת הַלָּלוּ מִתְמַזְּגוֹת בְּצוּרָה הֲגוּנָה, תּוֹפִיעַ תְּכוּנָה נַפְשִׁית שְׁלֵמָה מְאֹד.
(אוֹצְרוֹת הָרְאִיָּ"ה כֶּרֶךְ ב, מְאוֹרוֹת הַמִּצְווֹת, פֶּרֶק א, חֵלֶק ב, ב, עמ' 493)

טעמי המצוות
מִצַּד הַהִגָּיוֹן חוֹשְׁבִים לְהֶכְרֵחַ לְבַקֵּשׁ* טְעָמִים לַמִּצְווֹת, אִם כֵּן תְּחִלָּה צָרִיךְ הַשֵּׂכֶל לָבֹא שֶׁיַּכִּיר שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בְּמִצְווֹת, וְאַחַר כָּךְ בָּאָה הַמִּצְוָה*. אָמְנָם מִצַּד הַהִתְגַּלּוּת הַפְּנִימִית שֶׁבַּנְּשָׁמָה שֶׁהִיא צְפוּנָה בָּהּ מִמְּקוֹר חַיֶּיהָ, יֵשׁ דְּרִישָׁה שֶׁל מַעֲשִׂים שֶׁיִּהְיוּ רְצוּיִים לַד'. אִם כֵּן הַמְּצִיאוּת שֶׁל צֹרֶךְ הַמִּצְווֹת הִיא קוֹדֶמֶת לִמְצִיאוּת הַשֵּׂכֶל וְלִיסוֹד הַטְּעָמִים.
(אוֹצְרוֹת הָרְאִיָּ"ה כֶּרֶךְ ב, מְאוֹרוֹת הַמִּצְווֹת, פֶּרֶק א, חֵלֶק ב, ג, עמ' 493)
____________________
הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה – האהבה לה' במדרגתה העליונה. מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה – מהמעשים אל הלב והדעת. מִלְמַעְלָה לְמַטָּה – מההבנה הפנימית אל המעשים. לְבַקֵּשׁ – לחפש. בָּאָה הַמִּצְוָה – למלא את אותו הצורך.


ביאורים
ישנן שתי תנועות יסודיות באדם: התנועה מלמעלה למטה, והתנועה מלמטה למעלה. התנועה מלמטה למעלה, נפעלת באמצעות כוח הרגש שלנו, שיוצר חיבור בריא לנושא מסוים, ומגיע לשיאו באהבה לעניין הזה. כאשר האהבה מצטרפת ללמידה של הנושא – אז האהבה שנוצרה אצלנו לנושא אינה סתם אהבה, אלא אהבה המבוססת גם על ההבנה בשכל כמה הדבר מתאים ונכון לנו. אין זו רק אהבה פשוטה, אלא גם חיבור מיוחד מצד השכל.
התנועה מלמעלה למטה נפעלת באמצעות השכל . אנו משיגים בשכל עניין מסוים, עוסקים בו, מבררים ומבינים עד כמה הוא חשוב ומתאים לנו, ואז הנפש שלנו נקשרת ויוצרת חיבור לנושא, כך שכל חלקי גופו של האדם מתעוררים וכמהים לעסוק באותו עניין.
הרב קוק מתייחס לתנועות אלו מהרגש לשכל ומהשכל לרגש בהקשר למצוות. הוא מביא אפשרות אחת, שמתוך האהבה הפשוטה למצוות ברגש אפשר להעצים את הקשר השכלי שלנו אִתן. לגרום לכך שהלימוד שלהן לא יעשה כלימוד של דבר המנותק מאתנו, אלא כדבר שאנו צריכים לו, וקשור בנו ואלינו. האפשרות השנייה שהוא מביא היא שעל ידי הלימוד שלהן בשכל תבוא ההרגשה – כמה הן מתאימות ונכונות לחיינו, וממילא גם מנעימות אותם.
כל תנועה כשלעצמה היא טובה וברוכה, אך עם זאת חלקית. השאיפה היא למזג את שתי התנועות, גם מלמעלה למטה וגם מלמטה למעלה – וכך תיווצר שלמות, כאשר השכל והרגש יעצימו ויפרו זה את זה.
ניתן להבין את דברי הרב קוק באופן נוסף, והוא שניתן להתקשר אל המצוות בשתי דרכים: האחת לעשות מצוה ועוד מצוה, ולהגיע על ידי כך לקישור לכלל של התורה. ישנה עוד דרך, והיא - מתוך קישור לכלל התורה להתפרט אל כל מצוה ומצוה. וכמשל: אהבה או חיבור אל חכמה מסויימת, לדוגמא מתמטיקה, יכול ליצור בי חיבור לכל נושא ותת נושא בחכמה זו, ולהיפך - אחר עיסוק וחיבור אל הנושאים הרבים של המתמטיקה אוכל לעלות לחיבור עם החכמה כולה.
ההיגיון אומר שקודם עלינו להבין שיש לעשות מצוות, ורק אז נוכל להגיע לחיפוש אחר המעשים המתאימים להיקרא מצוות. אך הצורך הנשמתי שלנו מכתיב מהלך אחר. הנשמה שלנו רוצה לפעול פעולות ומעשים שיהיו לרצון ה', ורצון פנימי זה אינו תלוי בתהליכי ההבנה של השכל. לכן מצד הנשמה יש צורך קודם כל במעשי המצוות, ורק לאחר מכן יקלטו המעשים וסיבתם באמצעות כל כוחותיו של האדם, ובראשם הכוח השכלי. דבר זה אפשר ללמוד מהביטוי "נעשה ונשמע", שבו קודמת העשייה ללימוד ולהבנה.

הרחבות

 הדדיות בקשר
הַעֲלָאָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה... הוֹרָדָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. הרב קוק מבאר שישנם שני כיווני חיבור למצוות: מלמטה – על-ידי לימוד וקיום המצוות, ומלמעלה – בעקבות השכלה וחיבור נפשי.
גם הקשר בין הקב"ה לבין עם ישראל הוא באותו אופן – מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. כתוב בתורה: "את ה' האמרת היום... וה' האמירך היום..." [דברים כו, יז]. הגמרא מסבירה: "אמר להם הקב"ה לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם (=מלמטה למעלה), ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם (=מלמעלה למטה). אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר: 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'. ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר: 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'" (ברכות ו, א).
רבי פנחס הורוויץ מדגיש שמכיוון שמדובר באהבה דו צדדית, היא אינה תלויה במעשים: "עניָנו כי נתקשרו בעבותות האהבה בקשר חזק אשר הוא משני צדדין, כי יש אהבה מצד אחד... ואותה אהבה... אינה מתקיימת, כיוון שאינו אלא מחמת קבלת אהבה מחבֵרו... וכיוון שהיתה אהבה משני צדדים אינו בטלה" [פנים יפות דברים יא]. גם אם נתנהג בצורה שאינה מתאימה לברית, הקשר ביננו לבין ה' לא ייפסק, כיוון שזהו חיבור נצחי (עיין עוד בנצח ישראל למהר"ל יא).

לעילוי נשמת נפתלי בן ר' מרדכי ז"ל
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il