ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
כְּשֶׁלּוֹמְדִים עִנְיְנֵי הַמִּצְווֹת וּכְשֶׁעוֹסְקִים בָּהֶן בְּהַסְכָּמַת אַהֲבָה, מְעוֹרְרִין בַּנֶּפֶשׁ אֶת הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה* מִמְּקוֹר הַהַשְׂכָּלָה הָאֱלֹהִית, שֶׁיְּסוֹדָן שֶׁל הַמִּצְווֹת מוּנָח שָׁם, וְזֶהוּ הַעֲלָאָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה*. וּכְשֶׁמַּשְׂכִּילִים בְּשֵׂכֶל טוֹב עַד כַּמָּה הַמִּצְווֹת נֶחֱמָדוֹת הֵן, וְהַלֵּב מִתְעוֹרֵר לְאַהֲבָתָן, עַד שֶׁהַיָּדַיִם וּכְלֵי הַמַּעֲשֶׂה מִתְעוֹרְרוֹת לַעֲשׂוֹתָן, זֶהוּ הוֹרָדָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה**. וּכְשֶׁתְּכוּנוֹת מִשְּׁנֵי מִינֵי הָרַעְיוֹנוֹת הַלָּלוּ מִתְמַזְּגוֹת בְּצוּרָה הֲגוּנָה, תּוֹפִיעַ תְּכוּנָה נַפְשִׁית שְׁלֵמָה מְאֹד.
(אוֹצְרוֹת הָרְאִיָּ"ה כֶּרֶךְ ב, מְאוֹרוֹת הַמִּצְווֹת, פֶּרֶק א, חֵלֶק ב, ב, עמ' 493)
טעמי המצוות
מִצַּד הַהִגָּיוֹן חוֹשְׁבִים לְהֶכְרֵחַ לְבַקֵּשׁ* טְעָמִים לַמִּצְווֹת, אִם כֵּן תְּחִלָּה צָרִיךְ הַשֵּׂכֶל לָבֹא שֶׁיַּכִּיר שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בְּמִצְווֹת, וְאַחַר כָּךְ בָּאָה הַמִּצְוָה*. אָמְנָם מִצַּד הַהִתְגַּלּוּת הַפְּנִימִית שֶׁבַּנְּשָׁמָה שֶׁהִיא צְפוּנָה בָּהּ מִמְּקוֹר חַיֶּיהָ, יֵשׁ דְּרִישָׁה שֶׁל מַעֲשִׂים שֶׁיִּהְיוּ רְצוּיִים לַד'. אִם כֵּן הַמְּצִיאוּת שֶׁל צֹרֶךְ הַמִּצְווֹת הִיא קוֹדֶמֶת לִמְצִיאוּת הַשֵּׂכֶל וְלִיסוֹד הַטְּעָמִים.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
121 - טעמי המצוות חלק ג'
122 - טעמי המצוות חלק ד'
123 - לימוד שבועי באמונה ח-יד תמוז תשע"ז
טען עוד
____________________
הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה – האהבה לה' במדרגתה העליונה. מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה – מהמעשים אל הלב והדעת. מִלְמַעְלָה לְמַטָּה – מההבנה הפנימית אל המעשים. לְבַקֵּשׁ – לחפש. בָּאָה הַמִּצְוָה – למלא את אותו הצורך.
ביאורים
ישנן שתי תנועות יסודיות באדם: התנועה מלמעלה למטה, והתנועה מלמטה למעלה. התנועה מלמטה למעלה, נפעלת באמצעות כוח הרגש שלנו, שיוצר חיבור בריא לנושא מסוים, ומגיע לשיאו באהבה לעניין הזה. כאשר האהבה מצטרפת ללמידה של הנושא – אז האהבה שנוצרה אצלנו לנושא אינה סתם אהבה, אלא אהבה המבוססת גם על ההבנה בשכל כמה הדבר מתאים ונכון לנו. אין זו רק אהבה פשוטה, אלא גם חיבור מיוחד מצד השכל.
התנועה מלמעלה למטה נפעלת באמצעות השכל . אנו משיגים בשכל עניין מסוים, עוסקים בו, מבררים ומבינים עד כמה הוא חשוב ומתאים לנו, ואז הנפש שלנו נקשרת ויוצרת חיבור לנושא, כך שכל חלקי גופו של האדם מתעוררים וכמהים לעסוק באותו עניין.
הרב קוק מתייחס לתנועות אלו מהרגש לשכל ומהשכל לרגש בהקשר למצוות. הוא מביא אפשרות אחת, שמתוך האהבה הפשוטה למצוות ברגש אפשר להעצים את הקשר השכלי שלנו אִתן. לגרום לכך שהלימוד שלהן לא יעשה כלימוד של דבר המנותק מאתנו, אלא כדבר שאנו צריכים לו, וקשור בנו ואלינו. האפשרות השנייה שהוא מביא היא שעל ידי הלימוד שלהן בשכל תבוא ההרגשה – כמה הן מתאימות ונכונות לחיינו, וממילא גם מנעימות אותם.
כל תנועה כשלעצמה היא טובה וברוכה, אך עם זאת חלקית. השאיפה היא למזג את שתי התנועות, גם מלמעלה למטה וגם מלמטה למעלה – וכך תיווצר שלמות, כאשר השכל והרגש יעצימו ויפרו זה את זה.
ניתן להבין את דברי הרב קוק באופן נוסף, והוא שניתן להתקשר אל המצוות בשתי דרכים: האחת לעשות מצוה ועוד מצוה, ולהגיע על ידי כך לקישור לכלל של התורה. ישנה עוד דרך, והיא - מתוך קישור לכלל התורה להתפרט אל כל מצוה ומצוה. וכמשל: אהבה או חיבור אל חכמה מסויימת, לדוגמא מתמטיקה, יכול ליצור בי חיבור לכל נושא ותת נושא בחכמה זו, ולהיפך - אחר עיסוק וחיבור אל הנושאים הרבים של המתמטיקה אוכל לעלות לחיבור עם החכמה כולה.
ההיגיון אומר שקודם עלינו להבין שיש לעשות מצוות, ורק אז נוכל להגיע לחיפוש אחר המעשים המתאימים להיקרא מצוות. אך הצורך הנשמתי שלנו מכתיב מהלך אחר. הנשמה שלנו רוצה לפעול פעולות ומעשים שיהיו לרצון ה', ורצון פנימי זה אינו תלוי בתהליכי ההבנה של השכל. לכן מצד הנשמה יש צורך קודם כל במעשי המצוות, ורק לאחר מכן יקלטו המעשים וסיבתם באמצעות כל כוחותיו של האדם, ובראשם הכוח השכלי. דבר זה אפשר ללמוד מהביטוי "נעשה ונשמע", שבו קודמת העשייה ללימוד ולהבנה.
הרחבות
הדדיות בקשר
הַעֲלָאָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה... הוֹרָדָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. הרב קוק מבאר שישנם שני כיווני חיבור למצוות: מלמטה – על-ידי לימוד וקיום המצוות, ומלמעלה – בעקבות השכלה וחיבור נפשי.
גם הקשר בין הקב"ה לבין עם ישראל הוא באותו אופן – מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. כתוב בתורה: "את ה' האמרת היום... וה' האמירך היום..." [דברים כו, יז]. הגמרא מסבירה: "אמר להם הקב"ה לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם (=מלמטה למעלה), ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם (=מלמעלה למטה). אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר: 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'. ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר: 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'" (ברכות ו, א).
רבי פנחס הורוויץ מדגיש שמכיוון שמדובר באהבה דו צדדית, היא אינה תלויה במעשים: "עניָנו כי נתקשרו בעבותות האהבה בקשר חזק אשר הוא משני צדדין, כי יש אהבה מצד אחד... ואותה אהבה... אינה מתקיימת, כיוון שאינו אלא מחמת קבלת אהבה מחבֵרו... וכיוון שהיתה אהבה משני צדדים אינו בטלה" [פנים יפות דברים יא]. גם אם נתנהג בצורה שאינה מתאימה לברית, הקשר ביננו לבין ה' לא ייפסק, כיוון שזהו חיבור נצחי (עיין עוד בנצח ישראל למהר"ל יא).
לעילוי נשמת נפתלי בן ר' מרדכי ז"ל
האם מותר לפנות למקובלים?
למה ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
בריאת העולם בפרשת לך לך
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
