ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
כְּשֶׁלּוֹמְדִים עִנְיְנֵי הַמִּצְווֹת וּכְשֶׁעוֹסְקִים בָּהֶן בְּהַסְכָּמַת אַהֲבָה, מְעוֹרְרִין בַּנֶּפֶשׁ אֶת הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה* מִמְּקוֹר הַהַשְׂכָּלָה הָאֱלֹהִית, שֶׁיְּסוֹדָן שֶׁל הַמִּצְווֹת מוּנָח שָׁם, וְזֶהוּ הַעֲלָאָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה*. וּכְשֶׁמַּשְׂכִּילִים בְּשֵׂכֶל טוֹב עַד כַּמָּה הַמִּצְווֹת נֶחֱמָדוֹת הֵן, וְהַלֵּב מִתְעוֹרֵר לְאַהֲבָתָן, עַד שֶׁהַיָּדַיִם וּכְלֵי הַמַּעֲשֶׂה מִתְעוֹרְרוֹת לַעֲשׂוֹתָן, זֶהוּ הוֹרָדָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה**. וּכְשֶׁתְּכוּנוֹת מִשְּׁנֵי מִינֵי הָרַעְיוֹנוֹת הַלָּלוּ מִתְמַזְּגוֹת בְּצוּרָה הֲגוּנָה, תּוֹפִיעַ תְּכוּנָה נַפְשִׁית שְׁלֵמָה מְאֹד.
(אוֹצְרוֹת הָרְאִיָּ"ה כֶּרֶךְ ב, מְאוֹרוֹת הַמִּצְווֹת, פֶּרֶק א, חֵלֶק ב, ב, עמ' 493)
טעמי המצוות
מִצַּד הַהִגָּיוֹן חוֹשְׁבִים לְהֶכְרֵחַ לְבַקֵּשׁ* טְעָמִים לַמִּצְווֹת, אִם כֵּן תְּחִלָּה צָרִיךְ הַשֵּׂכֶל לָבֹא שֶׁיַּכִּיר שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בְּמִצְווֹת, וְאַחַר כָּךְ בָּאָה הַמִּצְוָה*. אָמְנָם מִצַּד הַהִתְגַּלּוּת הַפְּנִימִית שֶׁבַּנְּשָׁמָה שֶׁהִיא צְפוּנָה בָּהּ מִמְּקוֹר חַיֶּיהָ, יֵשׁ דְּרִישָׁה שֶׁל מַעֲשִׂים שֶׁיִּהְיוּ רְצוּיִים לַד'. אִם כֵּן הַמְּצִיאוּת שֶׁל צֹרֶךְ הַמִּצְווֹת הִיא קוֹדֶמֶת לִמְצִיאוּת הַשֵּׂכֶל וְלִיסוֹד הַטְּעָמִים.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
121 - טעמי המצוות חלק ג'
122 - טעמי המצוות חלק ד'
123 - לימוד שבועי באמונה ח-יד תמוז תשע"ז
טען עוד
____________________
הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה – האהבה לה' במדרגתה העליונה. מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה – מהמעשים אל הלב והדעת. מִלְמַעְלָה לְמַטָּה – מההבנה הפנימית אל המעשים. לְבַקֵּשׁ – לחפש. בָּאָה הַמִּצְוָה – למלא את אותו הצורך.
ביאורים
ישנן שתי תנועות יסודיות באדם: התנועה מלמעלה למטה, והתנועה מלמטה למעלה. התנועה מלמטה למעלה, נפעלת באמצעות כוח הרגש שלנו, שיוצר חיבור בריא לנושא מסוים, ומגיע לשיאו באהבה לעניין הזה. כאשר האהבה מצטרפת ללמידה של הנושא – אז האהבה שנוצרה אצלנו לנושא אינה סתם אהבה, אלא אהבה המבוססת גם על ההבנה בשכל כמה הדבר מתאים ונכון לנו. אין זו רק אהבה פשוטה, אלא גם חיבור מיוחד מצד השכל.
התנועה מלמעלה למטה נפעלת באמצעות השכל . אנו משיגים בשכל עניין מסוים, עוסקים בו, מבררים ומבינים עד כמה הוא חשוב ומתאים לנו, ואז הנפש שלנו נקשרת ויוצרת חיבור לנושא, כך שכל חלקי גופו של האדם מתעוררים וכמהים לעסוק באותו עניין.
הרב קוק מתייחס לתנועות אלו מהרגש לשכל ומהשכל לרגש בהקשר למצוות. הוא מביא אפשרות אחת, שמתוך האהבה הפשוטה למצוות ברגש אפשר להעצים את הקשר השכלי שלנו אִתן. לגרום לכך שהלימוד שלהן לא יעשה כלימוד של דבר המנותק מאתנו, אלא כדבר שאנו צריכים לו, וקשור בנו ואלינו. האפשרות השנייה שהוא מביא היא שעל ידי הלימוד שלהן בשכל תבוא ההרגשה – כמה הן מתאימות ונכונות לחיינו, וממילא גם מנעימות אותם.
כל תנועה כשלעצמה היא טובה וברוכה, אך עם זאת חלקית. השאיפה היא למזג את שתי התנועות, גם מלמעלה למטה וגם מלמטה למעלה – וכך תיווצר שלמות, כאשר השכל והרגש יעצימו ויפרו זה את זה.
ניתן להבין את דברי הרב קוק באופן נוסף, והוא שניתן להתקשר אל המצוות בשתי דרכים: האחת לעשות מצוה ועוד מצוה, ולהגיע על ידי כך לקישור לכלל של התורה. ישנה עוד דרך, והיא - מתוך קישור לכלל התורה להתפרט אל כל מצוה ומצוה. וכמשל: אהבה או חיבור אל חכמה מסויימת, לדוגמא מתמטיקה, יכול ליצור בי חיבור לכל נושא ותת נושא בחכמה זו, ולהיפך - אחר עיסוק וחיבור אל הנושאים הרבים של המתמטיקה אוכל לעלות לחיבור עם החכמה כולה.
ההיגיון אומר שקודם עלינו להבין שיש לעשות מצוות, ורק אז נוכל להגיע לחיפוש אחר המעשים המתאימים להיקרא מצוות. אך הצורך הנשמתי שלנו מכתיב מהלך אחר. הנשמה שלנו רוצה לפעול פעולות ומעשים שיהיו לרצון ה', ורצון פנימי זה אינו תלוי בתהליכי ההבנה של השכל. לכן מצד הנשמה יש צורך קודם כל במעשי המצוות, ורק לאחר מכן יקלטו המעשים וסיבתם באמצעות כל כוחותיו של האדם, ובראשם הכוח השכלי. דבר זה אפשר ללמוד מהביטוי "נעשה ונשמע", שבו קודמת העשייה ללימוד ולהבנה.
הרחבות
הדדיות בקשר
הַעֲלָאָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה... הוֹרָדָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. הרב קוק מבאר שישנם שני כיווני חיבור למצוות: מלמטה – על-ידי לימוד וקיום המצוות, ומלמעלה – בעקבות השכלה וחיבור נפשי.
גם הקשר בין הקב"ה לבין עם ישראל הוא באותו אופן – מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. כתוב בתורה: "את ה' האמרת היום... וה' האמירך היום..." [דברים כו, יז]. הגמרא מסבירה: "אמר להם הקב"ה לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם (=מלמטה למעלה), ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם (=מלמעלה למטה). אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר: 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'. ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר: 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'" (ברכות ו, א).
רבי פנחס הורוויץ מדגיש שמכיוון שמדובר באהבה דו צדדית, היא אינה תלויה במעשים: "עניָנו כי נתקשרו בעבותות האהבה בקשר חזק אשר הוא משני צדדין, כי יש אהבה מצד אחד... ואותה אהבה... אינה מתקיימת, כיוון שאינו אלא מחמת קבלת אהבה מחבֵרו... וכיוון שהיתה אהבה משני צדדים אינו בטלה" [פנים יפות דברים יא]. גם אם נתנהג בצורה שאינה מתאימה לברית, הקשר ביננו לבין ה' לא ייפסק, כיוון שזהו חיבור נצחי (עיין עוד בנצח ישראל למהר"ל יא).
לעילוי נשמת נפתלי בן ר' מרדכי ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
