ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פֶּרֶק שְׁלִישִׁי
אַךְ גֶּדֶר* הָעֲבוֹדָה וּבֵאוּר חֲלָקֶיהָ וּמַעֲלוֹת כָּל חֵלֶק מֵחֲלָקֶיהָ הוּא, שֶׁגֶּדֶר הָעֲבוֹדָה כְּנִיעַת מִי שֶׁמְּטִיבִין לוֹ לַמֵּטִיב, בְּטוֹבָה שֶׁיִּגְמְלֵהוּ עַל טוֹבָתוֹ כְּפִי יְכָלְתּוֹ.
סוגי הכניעות
וְהַכְּנִיעָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲלָקִים: הָאֶחָד, כְּנִיעַת רְהוּת וְיִחוּל* בְּהֶכְרֵחַ וְחָזְקָה. וְהַשֵּׁנִי, כְּנִיעַת חוֹבָה וְדִין*, לְגַדֵּל וּלְרוֹמֵם לְמִי שֶׁנִּכְנָעִין לוֹ. אַךְ הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן הוּא, הַכְּנִיעָה לָאֵל שֶׁתִּהְיֶה מִצַּד הַהֶעָרָה הַקְּנוּיָה* אֲשֶׁר זָכַרְנוּ, שֶׁחִיּוּבָהּ מִדֶּרֶךְ הַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל הַחֵלֶק הַשֵּׁנִּי הוּא, הַכְּנִיעָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה מִצַּד הַהֶעָרָה הַתְּקוּעָה בַּשֵּׂכֶל, וְהַנּוֹצֶרֶת בְּטֶבַע הָאָדָם בְּהִקָּשֵׁר נַפְשׁוֹ עִם גּוּפוֹ.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
26 - עבודת ה' חלק ד'
27 - עבודת ה' חלק ה'
28 - עבודת ה' חלק ו'
טען עוד
וּשְׁתֵּי הַכְּנִיעוֹת מְשֻׁבָּחוֹת, מְבִיאוֹת אֶל דֶּרֶךְ הַהַצָּלָה בְּעוֹלַם הַמְּנוּחָה*, אֶלָּא שֶׁאַחַת מֵהֵנָּה גוֹרֶמֶת לַחֲבֶרְתָּהּ*, וּמַעֲלָה שֶׁעוֹלִים מִמֶּנָּה אֵלֶיהָ, וְהִיא הֶעָרַת הַתּוֹרָה. וְהַכְּנִיעָה שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת הֶעָרַת הַשֵּׂכֶל וְדֶרֶךְ הָרְאָיָה קְרוֹבָה אֶל הָאֱלֹהִים וּרְצוּיָה יוֹתֵר לְשִׁבְעָה פָנִים*.
בעבודה אין זיוף
אֶחָד מֵהֶם, שֶׁהָעֲבוֹדָה שֶׁתִּהְיֶה מֵהֶעָרַת הַתּוֹרָה, אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מְכַוֵּן בָּהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְאֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה כַוָּנָתוֹ לַחֲנוּפָה וּלְשֶׁבַח בְּנֵי אָדָם* וּכְבוֹדָם בַּעֲבוּרָהּ, כִּי שָׁרְשָׁהּ מְיֻסָּד עַל הַתּוֹחֶלֶת וְהָרְהוּת*. אַךְ הָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא מִצַּד הֶעָרַת הַשֵּׂכֶל לֹא תִהְיֶה כִּי אִם מְיֻחֶדֶת לְשֵׁם שָׁמָיִם, לֹא יִתְעָרֵב בָּהּ שׁוּם חֹנֶף וְלֹא זִיּוּף מִצַּד שֶׁיִּתְפָּאֵר בָּהּ, כִּי אֵינָהּ מְיֻסֶּדֶת עַל תּוֹחֶלֶת וְעַל הָרְהוּת, אַךְ הִיא מִצַּד הַחָכְמָה וְהַיְדִיעָה בְּמַה שֶּׁהַנִּבְרָא חַיָּב לַבּוֹרֵא מִן הָעֲבוֹדָה.
הכניעה אינה באה מציפייה לגמול
וְהַשֵּׁנִי, כִּי עֲבוֹדָה, שֶׁהִיא מֵהֶעָרַת הַתּוֹרָה, לֹא תִהְיֶה אֶלָּא אַחַר הַיִּחוּל בַּגְּמוּל וְהָרְהוּת בָּעֹנֶשׁ. וַאֲשֶׁר תִּהְיֶה מֵהֶעָרַת הַשֵּׂכֶל, לֹא תִהְיֶה כִּי אִם לִנְדִיבוּת הַנֶּפֶשׁ וּרְצוֹנָהּ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל יְכָלְתָּהּ בַּעֲבוֹדַת אֱלֹהִים לִשְׁמוֹ, אַחַר יְדִיעָה וַהֲבָנָה, כִּי הַנֶּפֶשׁ לֹא תִתְנַדֵּב בְּמַה שֶּׁיֶּשׁ לָהּ*, אֶלָּא אַחַר שֶׁיִּתְבָּרֵר לָהּ שֶׁהַתְּמוּרָה עוֹדֶפֶת עָלָיו, וְהוּא רְצוֹת הָאֵל אוֹתָהּ.
העבודה משפיעה על הלב
וְהַשְּׁלִישִׁי, כִּי הָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה בִּלְבָד, יִהְיֶה הַנִּרְאֶה מִמֶּנָּה עַל הָאֲבָרִים מִן הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא צָפוּן בַּלֵּב מֵעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים. וְהָעֲבוֹדָה שֶׁתִּהְיֶה מִן הַשֵּׂכֶל הַצָּפוּן בַּלֵּב כִּפְלַיִם מִמַּה שֶּׁנִּרְאֶה מִמֶּנָּה עַל הָאֲבָרִים, וְהֵם חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת.
העבודה מן התורה מביאה לעבודת השכל
וְהָרְבִיעִי, כִּי הָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה כְּמָבוֹא אֶל הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר הִיא מִן הַשֵּׂכֶל, וְהִיא כַגַּרְגִּיר הַזָּרוּעַ, וְהַתּוֹרָה לָהּ כָּעֲבוֹדָה לָאֲדָמָה וַחֲרִישָׁתָהּ וְנַקּוֹתָהּ, וְהָעֵזֶר שֶׁהוּא מִן הָאֱלֹהִים כַּמָּטָר הַמַּשְׁקֶה אוֹתָהּ, וּמַה שֶּׁהִיא מַמְצִיאָה וּמַצְמַחַת כְּמַה שֶּׁיִּתְקַיֵּם בַּלְּבָבוֹת מֵעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים לִשְׁמוֹ, לֹא לְיִחוּל וְלֹא לִרְהוּת, כְּמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עָלָיו (אָבוֹת א, ג): "אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם".
___________________________________
גֶּדֶר – הגדרת, הסברת הענין. כְּנִיעַת רְהוּת וְיִחוּל - כניעה הנובעת מאיום וחשש מעונש. כְּנִיעַת חוֹבָה וְדִין – כניעה כתוצאה מהכרה שזו חובת האדם וכך ראוי לו. הַהֶעָרָה הַקְּנוּיָה – הדרכת התורה (שהיא התעוררות חיצונית לאדם). בְּעוֹלַם הַמְּנוּחָה – עולם הבא. שֶׁאַחַת מֵהֵנָּה גוֹרֶמֶת לַחֲבֶרְתָּהּ – הערת התורה מביאה לידי הערה שכלית טבעית. לְשִׁבְעָה פָנִים – משבע סיבות. וּלְשֶׁבַח בְּנֵי אָדָם וכו' – כדי שישבחוהו על קיום המצווה. שָׁרְשָׁהּ מְיֻסָּד עַל הַתּוֹחֶלֶת וְהָרְהוּת – העבודה מהערת התורה נעשית מאהבת השכר או החשש מעונש. לֹא תִתְנַדֵּב בְּמַה שֶּׁיֶּשׁ לָהּ וכו' – לא תפעיל את כוחותיה.
ביאורים
מהי עבודת ה'? עבודת ה' נובעת מתוך הבנה עמוקה שה' הוא טוב ומטיב אינסופי, אשר כל רגע ורגע משפיע עלי טוב ללא גבול. מרגע לידתי ועד יום הסתלקותי חיי רצופים בטוב אלוהי מתמשך, כמו שרבנו בחיי הרחיב בשער הבחינה. כשאדם חי בתחושה כזאת, הוא רוצה מאוד 'לשמח' את הקב"ה ולהשיב לו, ואפילו במעט על כל הטוב שנתן לו. האדם המאמין קשוב לרצונו של ה' ומנסה להגשימו בכל כוחו. זוהי עבודת ה'. הרצון לעשות את רצון ה' יכול לנבוע משני מניעים:
א. הרצון לעובדו מתוך חשש מעונש או מתוך צפייה לשכר- רצון זה קיים כאשר התאוות עדיין שולטות על האדם, והוא צריך את עידודה של התורה לוותר על התאוות ולעבוד את ה'. לכן קיימים כאן מושגים של שכר ועונש.
ב. הרצון לעובדו מתוך הבנה עמוקה על כל הטוב שה' גמלנו - רצון זה נובע מהאדם אשר התאוות כבר אינן משפיעות עליו ואינן מסיטות אותו.
שני מניעים אלה לעבודת ה' משובחים, אך הרצון הראשון נמוך יותר והוא מוביל בהמשכו לרצון השני שהיא עבודת ה' מאהבה.
הרצון לעבוד את ה' מהבנה שכלית ומאהבת ה' גדול יותר מעבודת ה' שמונעת מתוך ציווי התורה ומבקשת שכר בגלל שבע סיבות:
א. היא תמיד נעשית מתוך רצון כנה לעבודת ה' ולא מעורבים בה שום צביעות או רצון למצוא חן בעיני אחרים.
ב. היא נובעת מתוך הבנת הנפש בגדול חשיבות העבודה ולכן היא נעשית בשלמות ובדקדוק בפרטי המצוה ובכוונת הלב לשם שמיים.
ג. היא כוללת בקרבה בעיקר את חובות הלבבות , שהם פנימיים ונסתרים מהעין, לעומת עבודת ה' מיראת העונש שבאה לידי ביטוי בעיקר בפן המעשי והחיצוני של עבודת ה'.
ד. היא התוצאה המקווה מעבודת ה' מיראה. רבנו בחיי מביא ממשיל את עבודת ה' לזרע השתול באדמה. כדי שיצמח כראוי - צריך להכשיר את הקרקע ולעבדה. זו תפקידה של התורה. לאחר מכן צריך גשם משמים כדי להפריח את הזרע. זוהי סייעתא דשמיא מהקב"ה שעבודת ה' תצליח. העץ הגדול שנוצר, שמצמיח פירות מתוקים מעצמו, זוהי כבר עבודת ה' מאהבה שהיא מטרת שתילת הזרע.
הרחבות
•יראת העונש ויראה עליונה
הָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה כְּמָבוֹא אֶל הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר הִיא מִן הַשֵּׂכֶל. רבנו בחיי כותב שיראת העונש ואהבת השכר הם הבסיס על גביו נבנית עבודת ה' הרוממה.
הרב קוק כותב באורות הקודש: "בכל פגישה גשמית ורוחנית הננו מוצאים את האור ואת הכלי, את הגוף ואת הנשמה. לפי ערך בהירות השגתו וטוהר רצונו של האדם, ככה מאיר עליו האור... הנשמה מתוך הגוף" [אורות הקודש ד, תכ]. ככל שהאדם מתקדש, הנשמה שלו יכולה להופיע בתוך הגוף בטהרה, וגם יראת העונש הבוסרית שלו מתעמקת וחושפת אט אט את יראת הרוממות שגנוזה בתוכה. דבר זה הכרחי מכיוון שיראת העונש מטהרת את האדם (בגלל הפחד הוא מקיים מצוות ונמנע מעבירות). אחרי שנוצר בסיס יציב זה מופיעה באדם יראת הרוממות [שם, קיט].
במאמר 'יסורים ממרקים' הרב קוק כותב שגם הבנות רוחניות נמוכות, כמו יראת העונש, גם הן חשובות. הוא ממשיל הבנות אלו לבגדי המלך. אף על פי שהם אינם המלך בעצמו, אלא לבוש חיצוני, מכל מקום מי שיזלזל בהם – פוגע במלך. כך גם אין לזלזל גם באמונה שטחית, מכיוון שזוהי דרכו של המון העם לפגוש את אלוהים. [אורות עמ' קכה].
לעילוי נשמת פרידה אספיס בת דב יששכר הלוי ע"ה
לעילוי נשמת ר' לוי בן ר' הלל ליבוביץ ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
