ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פֶּרֶק שְׁלִישִׁי
אַךְ גֶּדֶר* הָעֲבוֹדָה וּבֵאוּר חֲלָקֶיהָ וּמַעֲלוֹת כָּל חֵלֶק מֵחֲלָקֶיהָ הוּא, שֶׁגֶּדֶר הָעֲבוֹדָה כְּנִיעַת מִי שֶׁמְּטִיבִין לוֹ לַמֵּטִיב, בְּטוֹבָה שֶׁיִּגְמְלֵהוּ עַל טוֹבָתוֹ כְּפִי יְכָלְתּוֹ.
סוגי הכניעות
וְהַכְּנִיעָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי חֲלָקִים: הָאֶחָד, כְּנִיעַת רְהוּת וְיִחוּל* בְּהֶכְרֵחַ וְחָזְקָה. וְהַשֵּׁנִי, כְּנִיעַת חוֹבָה וְדִין*, לְגַדֵּל וּלְרוֹמֵם לְמִי שֶׁנִּכְנָעִין לוֹ. אַךְ הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן הוּא, הַכְּנִיעָה לָאֵל שֶׁתִּהְיֶה מִצַּד הַהֶעָרָה הַקְּנוּיָה* אֲשֶׁר זָכַרְנוּ, שֶׁחִיּוּבָהּ מִדֶּרֶךְ הַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל הַחֵלֶק הַשֵּׁנִּי הוּא, הַכְּנִיעָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה מִצַּד הַהֶעָרָה הַתְּקוּעָה בַּשֵּׂכֶל, וְהַנּוֹצֶרֶת בְּטֶבַע הָאָדָם בְּהִקָּשֵׁר נַפְשׁוֹ עִם גּוּפוֹ.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
26 - עבודת ה' חלק ד'
27 - עבודת ה' חלק ה'
28 - עבודת ה' חלק ו'
טען עוד
וּשְׁתֵּי הַכְּנִיעוֹת מְשֻׁבָּחוֹת, מְבִיאוֹת אֶל דֶּרֶךְ הַהַצָּלָה בְּעוֹלַם הַמְּנוּחָה*, אֶלָּא שֶׁאַחַת מֵהֵנָּה גוֹרֶמֶת לַחֲבֶרְתָּהּ*, וּמַעֲלָה שֶׁעוֹלִים מִמֶּנָּה אֵלֶיהָ, וְהִיא הֶעָרַת הַתּוֹרָה. וְהַכְּנִיעָה שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת הֶעָרַת הַשֵּׂכֶל וְדֶרֶךְ הָרְאָיָה קְרוֹבָה אֶל הָאֱלֹהִים וּרְצוּיָה יוֹתֵר לְשִׁבְעָה פָנִים*.
בעבודה אין זיוף
אֶחָד מֵהֶם, שֶׁהָעֲבוֹדָה שֶׁתִּהְיֶה מֵהֶעָרַת הַתּוֹרָה, אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מְכַוֵּן בָּהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְאֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה כַוָּנָתוֹ לַחֲנוּפָה וּלְשֶׁבַח בְּנֵי אָדָם* וּכְבוֹדָם בַּעֲבוּרָהּ, כִּי שָׁרְשָׁהּ מְיֻסָּד עַל הַתּוֹחֶלֶת וְהָרְהוּת*. אַךְ הָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא מִצַּד הֶעָרַת הַשֵּׂכֶל לֹא תִהְיֶה כִּי אִם מְיֻחֶדֶת לְשֵׁם שָׁמָיִם, לֹא יִתְעָרֵב בָּהּ שׁוּם חֹנֶף וְלֹא זִיּוּף מִצַּד שֶׁיִּתְפָּאֵר בָּהּ, כִּי אֵינָהּ מְיֻסֶּדֶת עַל תּוֹחֶלֶת וְעַל הָרְהוּת, אַךְ הִיא מִצַּד הַחָכְמָה וְהַיְדִיעָה בְּמַה שֶּׁהַנִּבְרָא חַיָּב לַבּוֹרֵא מִן הָעֲבוֹדָה.
הכניעה אינה באה מציפייה לגמול
וְהַשֵּׁנִי, כִּי עֲבוֹדָה, שֶׁהִיא מֵהֶעָרַת הַתּוֹרָה, לֹא תִהְיֶה אֶלָּא אַחַר הַיִּחוּל בַּגְּמוּל וְהָרְהוּת בָּעֹנֶשׁ. וַאֲשֶׁר תִּהְיֶה מֵהֶעָרַת הַשֵּׂכֶל, לֹא תִהְיֶה כִּי אִם לִנְדִיבוּת הַנֶּפֶשׁ וּרְצוֹנָהּ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל יְכָלְתָּהּ בַּעֲבוֹדַת אֱלֹהִים לִשְׁמוֹ, אַחַר יְדִיעָה וַהֲבָנָה, כִּי הַנֶּפֶשׁ לֹא תִתְנַדֵּב בְּמַה שֶּׁיֶּשׁ לָהּ*, אֶלָּא אַחַר שֶׁיִּתְבָּרֵר לָהּ שֶׁהַתְּמוּרָה עוֹדֶפֶת עָלָיו, וְהוּא רְצוֹת הָאֵל אוֹתָהּ.
העבודה משפיעה על הלב
וְהַשְּׁלִישִׁי, כִּי הָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה בִּלְבָד, יִהְיֶה הַנִּרְאֶה מִמֶּנָּה עַל הָאֲבָרִים מִן הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא צָפוּן בַּלֵּב מֵעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים. וְהָעֲבוֹדָה שֶׁתִּהְיֶה מִן הַשֵּׂכֶל הַצָּפוּן בַּלֵּב כִּפְלַיִם מִמַּה שֶּׁנִּרְאֶה מִמֶּנָּה עַל הָאֲבָרִים, וְהֵם חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת.
העבודה מן התורה מביאה לעבודת השכל
וְהָרְבִיעִי, כִּי הָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה כְּמָבוֹא אֶל הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר הִיא מִן הַשֵּׂכֶל, וְהִיא כַגַּרְגִּיר הַזָּרוּעַ, וְהַתּוֹרָה לָהּ כָּעֲבוֹדָה לָאֲדָמָה וַחֲרִישָׁתָהּ וְנַקּוֹתָהּ, וְהָעֵזֶר שֶׁהוּא מִן הָאֱלֹהִים כַּמָּטָר הַמַּשְׁקֶה אוֹתָהּ, וּמַה שֶּׁהִיא מַמְצִיאָה וּמַצְמַחַת כְּמַה שֶּׁיִּתְקַיֵּם בַּלְּבָבוֹת מֵעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים לִשְׁמוֹ, לֹא לְיִחוּל וְלֹא לִרְהוּת, כְּמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עָלָיו (אָבוֹת א, ג): "אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם".
___________________________________
גֶּדֶר – הגדרת, הסברת הענין. כְּנִיעַת רְהוּת וְיִחוּל - כניעה הנובעת מאיום וחשש מעונש. כְּנִיעַת חוֹבָה וְדִין – כניעה כתוצאה מהכרה שזו חובת האדם וכך ראוי לו. הַהֶעָרָה הַקְּנוּיָה – הדרכת התורה (שהיא התעוררות חיצונית לאדם). בְּעוֹלַם הַמְּנוּחָה – עולם הבא. שֶׁאַחַת מֵהֵנָּה גוֹרֶמֶת לַחֲבֶרְתָּהּ – הערת התורה מביאה לידי הערה שכלית טבעית. לְשִׁבְעָה פָנִים – משבע סיבות. וּלְשֶׁבַח בְּנֵי אָדָם וכו' – כדי שישבחוהו על קיום המצווה. שָׁרְשָׁהּ מְיֻסָּד עַל הַתּוֹחֶלֶת וְהָרְהוּת – העבודה מהערת התורה נעשית מאהבת השכר או החשש מעונש. לֹא תִתְנַדֵּב בְּמַה שֶּׁיֶּשׁ לָהּ וכו' – לא תפעיל את כוחותיה.
ביאורים
מהי עבודת ה'? עבודת ה' נובעת מתוך הבנה עמוקה שה' הוא טוב ומטיב אינסופי, אשר כל רגע ורגע משפיע עלי טוב ללא גבול. מרגע לידתי ועד יום הסתלקותי חיי רצופים בטוב אלוהי מתמשך, כמו שרבנו בחיי הרחיב בשער הבחינה. כשאדם חי בתחושה כזאת, הוא רוצה מאוד 'לשמח' את הקב"ה ולהשיב לו, ואפילו במעט על כל הטוב שנתן לו. האדם המאמין קשוב לרצונו של ה' ומנסה להגשימו בכל כוחו. זוהי עבודת ה'. הרצון לעשות את רצון ה' יכול לנבוע משני מניעים:
א. הרצון לעובדו מתוך חשש מעונש או מתוך צפייה לשכר- רצון זה קיים כאשר התאוות עדיין שולטות על האדם, והוא צריך את עידודה של התורה לוותר על התאוות ולעבוד את ה'. לכן קיימים כאן מושגים של שכר ועונש.
ב. הרצון לעובדו מתוך הבנה עמוקה על כל הטוב שה' גמלנו - רצון זה נובע מהאדם אשר התאוות כבר אינן משפיעות עליו ואינן מסיטות אותו.
שני מניעים אלה לעבודת ה' משובחים, אך הרצון הראשון נמוך יותר והוא מוביל בהמשכו לרצון השני שהיא עבודת ה' מאהבה.
הרצון לעבוד את ה' מהבנה שכלית ומאהבת ה' גדול יותר מעבודת ה' שמונעת מתוך ציווי התורה ומבקשת שכר בגלל שבע סיבות:
א. היא תמיד נעשית מתוך רצון כנה לעבודת ה' ולא מעורבים בה שום צביעות או רצון למצוא חן בעיני אחרים.
ב. היא נובעת מתוך הבנת הנפש בגדול חשיבות העבודה ולכן היא נעשית בשלמות ובדקדוק בפרטי המצוה ובכוונת הלב לשם שמיים.
ג. היא כוללת בקרבה בעיקר את חובות הלבבות , שהם פנימיים ונסתרים מהעין, לעומת עבודת ה' מיראת העונש שבאה לידי ביטוי בעיקר בפן המעשי והחיצוני של עבודת ה'.
ד. היא התוצאה המקווה מעבודת ה' מיראה. רבנו בחיי מביא ממשיל את עבודת ה' לזרע השתול באדמה. כדי שיצמח כראוי - צריך להכשיר את הקרקע ולעבדה. זו תפקידה של התורה. לאחר מכן צריך גשם משמים כדי להפריח את הזרע. זוהי סייעתא דשמיא מהקב"ה שעבודת ה' תצליח. העץ הגדול שנוצר, שמצמיח פירות מתוקים מעצמו, זוהי כבר עבודת ה' מאהבה שהיא מטרת שתילת הזרע.
הרחבות
•יראת העונש ויראה עליונה
הָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה כְּמָבוֹא אֶל הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר הִיא מִן הַשֵּׂכֶל. רבנו בחיי כותב שיראת העונש ואהבת השכר הם הבסיס על גביו נבנית עבודת ה' הרוממה.
הרב קוק כותב באורות הקודש: "בכל פגישה גשמית ורוחנית הננו מוצאים את האור ואת הכלי, את הגוף ואת הנשמה. לפי ערך בהירות השגתו וטוהר רצונו של האדם, ככה מאיר עליו האור... הנשמה מתוך הגוף" [אורות הקודש ד, תכ]. ככל שהאדם מתקדש, הנשמה שלו יכולה להופיע בתוך הגוף בטהרה, וגם יראת העונש הבוסרית שלו מתעמקת וחושפת אט אט את יראת הרוממות שגנוזה בתוכה. דבר זה הכרחי מכיוון שיראת העונש מטהרת את האדם (בגלל הפחד הוא מקיים מצוות ונמנע מעבירות). אחרי שנוצר בסיס יציב זה מופיעה באדם יראת הרוממות [שם, קיט].
במאמר 'יסורים ממרקים' הרב קוק כותב שגם הבנות רוחניות נמוכות, כמו יראת העונש, גם הן חשובות. הוא ממשיל הבנות אלו לבגדי המלך. אף על פי שהם אינם המלך בעצמו, אלא לבוש חיצוני, מכל מקום מי שיזלזל בהם – פוגע במלך. כך גם אין לזלזל גם באמונה שטחית, מכיוון שזוהי דרכו של המון העם לפגוש את אלוהים. [אורות עמ' קכה].
לעילוי נשמת פרידה אספיס בת דב יששכר הלוי ע"ה
לעילוי נשמת ר' לוי בן ר' הלל ליבוביץ ז"ל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך עושים קידוש?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
