מצב א -
ראש חודש אדר ביום שישי,
פורים ביום חמישי

מצב ב –
ראש חודש אדר בשבת, פורים ביום שישי

סברא

שמואל לא מביא סברא חיובית למה לאחר, הוא רק מתגונן מפני הבעיות שרב מציב:

הרי צריך שבועיים לפני השולחנות?
תשובה: יש שבועיים - ממילא את הוצאת השולחנות לא יעשו בשישי אלא בראשון, כך שאפשר לדחות גם את שקלים.

הרי אי אפשר שהעשייה (פורים) תהיה לפני הזכירה (זכור)?

תשובה: היא לא, שהרי ברמת העיקרון ט"ו (שבת) זה גם פורים, והזכירה והעשייה באותו יום.

קושיות על שמואל -

2. מהברייתא – לגבי שני המצבים שהשבת היא "כל שחל ר"ח/פורים בתוכה, ואפילו בערב שבת".

תשובה: שמואל יסביר שהברייתא לא מדברת על כשחל באמצע השבוע,
אלא כשחל בשבת עצמה ("כל שחל בה"), או בערב שבת – קוראים בשבת זו.

(רש"י מדגיש זה לא כך לגבי החודש, שגם מוזכרת בצורה דומה באותה ברייתא, שבה גם שמואל יודה שלא קוראים אותה בשבת שאחרי ר"ח אלא רק לפני).

1. ממשנתנו

הקדמה - לפי שתי הדעות, יש מצב שבו שקלים וזכור צמודים.

שמואל – צמודים
(כי את שקלים נעשה ב-ב', וזכור ב-ט')

רב – לא צמודים,
(שקלים ב-כד' שבט, זכור ב-ט' אדר)

רב – צמודים
(זכור ב-ח', 6 ימים לפני פורים).

שמואל – לא צמודים
(זכור יהיה בט"ו)

במשנה:
חל ר"ח -
a. חל בשבת – קורין בשבת.

b. חל בתוך השבת, מקדימים.

ומפסיקים לשבת אחרת,
בשניה – זכור.

בהו"א –
"מפסיקים" מתייחס רק מתייחס רק ל – b (בתוך השבוע), ולכל הימים בתוך השבוע (גם שישי),
ולא לa (שאם חל ר"ח בשבת – אכן לא מפסיקים),
בדיוק כמו רב,
ונגד שמואל -
גם כי לדעתו כשחל בשישי לא מפסיקים,
וגם כי כשר"ח חל בשבת – כן מפסיקים.

תשובה –

1. זה לא מתייחס לכל ימות השבוע (לא לשישי, שאז לא מפסיקים).

2. זה מתייחס גם לa (ר"ח בשבת) שמפסיקים.