ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מגילה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יא. מתחת לאמצע עד – יב. רבע עליון בנקודותיים)
א. אחשורוש -
- אחיו ובן גילו (מזלו) של ראש (=נבוכדנצר),
שגם הוא רצה להרוג, וגם הוא ניסה להספיק את בניין המקדש (קיבל את כתב השטנה שכתבו השומרונים והמשיך במניעת המשך בניית המקדש). - שמואל – הושחרו פניהם של ישראל כשולי קדירה (מהיסורים),
- רי"ח – שכל הזוכרו אומר אח לראשו
- ר' חנינא – שהכל נעשו רשים בימיו (בגלל המס).
ב. הוא אחשורוש –
הוא ברשעו מתחילתו (כשמנע את המקדש) ועד סופו (כשהסכים לגזירת המן).
וכן לגבי עשיו, דתן ואבירם, אחז,
ולהבדיל לגבי צדיקים – אברהם, הוא אהרן ומשה, ודוד הוא הקטן – קטן בעיי עצמו גם כשמלך.
ג. המולך -
רב – מלך מעצמו ולא מירושה (יב: ושתי קוראת לו בן שומר הסוסים של אבא).
שתי דעות:
לשבח – שלא היה ראוי כמוהו.
לגנאי – שעלה למלוכה באמצעות שוחד.
ד. על כמה מלך?
A. מהודו ועד כוש – רב ושמואל -
דעה אחת – הכוונה לשתי מדינות רחוקות (הודו של ימינו וחבש של ימינו) – ומלך עליהם וביניהם.
דעה שנייה – הכוונה לשתי מדינות קרובות, והן דוגמא לכך שמלך על כל העולם.
B. שבע ועשרים ומאה מדינה
כיון שזה מיותר, דורשים - שבתחילה 7, אח"כ עוד 20, ובסוף עוד 100.
C. ת"ר - שלושה מלכו בכיפה (כל העולם)
(בפשטות לא מדובר בכל העולם ממש, אלא בעולם העיקרי שהיה נחשב אז מיושב (בן יהוידע)).
- אחשורוש כנ"ל
- אחאב – מכך שעובדיה אומר לאליהו שהשביע את כל הממלכות שיגלו איפה אליהו.
- נבוכדנצר – מנבואת ירמיהו שימלוך על כל העמים.
- שלמה
למה לא הוזכרו? -
מסופר בגיטין (סח:) שאשמדאי העיף אותו 400 פרסה, וחזר והיה צריך לשכנע את הסנהדרין שהוא שלמה, ויש שם מחלוקת האם החזירוהו לגדולתו (מלך והדיוט ומלך) או לא לגמרי (מלך והדיוט).
אצלנו לא הוזכר כי:
- לא החזירוהו לגדולתו.
- להפך – החזירוהו לגדולתו, ולא מוזכר כי היה מלך גם על העליונים.
- סנחריב – כי לא כבש את ירושלים.
- דריוש – מלך רק על 120 ולא 127.
- כורש – שהרי מעיד על עצמו בהצהרת כורש - "כל ממלכות הארץ נתן לי ה'". תשובה – הוא רק משתבח בעצמו אך באמת לא מלך על הכל.
(יא: שליש)
ה. בשנת שלוש למלכו
שאז לפי החישוב שלא הגאולה של ישראל היתה אמורה לבוא, וכיוון שלא באה – הוציא את כלי המקדש.
ביאור בהרחבה:
- A.שני פסוקים –
"כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם" (ירמיהו כט, י)
"...בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְקֹוָק אֶל יִרְמְיָה הַנָּבִיא לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם שִׁבְעִים שָׁנָה" (דניאל)
- B.סדר הדורות וארבעת החישובים של 70 השנה:
| מלכות | שנות מלכותו | בהנחה שהיו חצאי שנים | פירוט | |
| נבוכדנצר | בבל | 45 | 67 | בשנה 2 – כבש את יהויקים. |
| אויל מרודך | 23 | |||
| בלשצאר | 3 | 3 | בשנה 2 – החישוב של בלשצאר - הסתיימו 70 שנה למלכות נבוכדנצר (בהנחה ששנות המלכים מלאות). | |
| דריוש המדי | פרס ומדי | 2 | 4 | |
| כורש | 3 | 1 – מיד כשעולה למלוכה הצהרת כורש – הרשה לבנות את בית המקדש. החישוב הראשון של דניאל – 70 שנה מכיבוש יהויקים, עם חצאי שנים. הבנייה נעצרת. | ||
| אחשורוש | 14 | 14 | ממשיך במניעת בניית המקדש. סוף שנה 2 - החישוב של אחשורוש- 70 שנה לגלות יהויכין | |
| דריוש הפרסי (בן אסתר) | 34 | שנה 2 – הבנייה מתחדשת על ידי זרובבל החישוב הנכון של דניאל - 70 שנה לגלות צדקיהו(עם חצאי שנים כנ"ל). שנה 6 – הבנייה מסתיימת |
סדר הגמרא -
בלשצאר חישב וטעה (כי חישב למלכות נבוכדנצר, ובשנים מלאות), והוציא את כלי המקדש ונהרג.
ראיה שנבוכדנצר מלך 45 שנה – אויל מרודך מלך 37 שנה אחרי גלות יהויכין (שהיתה בשנה 8 לנבוכדנצר).
אחשורוש חשב שלא יטעה אך גם טעה (כי חישב לגלות יהויכין ובשנים מלאות), והוציא את כלי המקדש וושתי נהרגה.
החישוב הנכון – מגלות צדקיהו.
ולמה לא היה בשנה ה14 של אחשורוש? כי צריך לחשב בחצאי שנים (נבוכדנצר ואויל מרודך ביחד 67, דריוש וכורש ביחד 4).
החישוב הראשון של דניאל – מכיבוש יהויקים.
צדק חלקית, כי אכן אז הגיעה הצהרת כורש, אך הבנייה הסופית רק בחישוב מגלות צדקיהו.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













