ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
"כי תשוב אל ד' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך..." 2
יש להבין מדוע בפרשתנו , פרשת ניצבים נוקטת התורה בשני מושגים שונים ביחס אל מעשה התשובה – בפעם הראשונה בלשון ' ושבת עד' ובשניה בלשון 'אל' – ומהו ההבדל בין שתי הלשונות הללו ?
מרן הרב זצ"ל מסביר על פי דברי הגמרא במסכת פסחים 3 הקובעת כי כאשר עושים מצווה שלא לשמה – שכרה הוא עד השמים , אך כשעושים מצווה זו לשמה – הרי השכר הוא מעל לשמים. ומסביר הרב זצ"ל כי כוונת הדברים היא שתשובה מיראה היא תשובה במדרגה נמוכה והיא נקראת 'עד ד'" ולא עד בכלל 4 , ואילו תשובה מאהבה נקראת בלשון 'אל ד'" והיא מעולה ומשובחת יותר.
בדרך רעיון זה ממשיך הרב זצ"ל וסובר כי אם ישוב האדם 'עד ד'' – מסיבות של ייסורים וגזירות מלך קשות הרי זו 'אתערותא דלתתא' , והיא בבחינת פתיחת פתח 'כחודו של מחט' 5 למרות שתשובה זו אינה מספיקה לצורך 'שלימותם של כלל ישראל' – ישלים הקב"ה את התשובה הנמוכה ויביא את האומה כולה לתשובה עילאה – תשובה מאהבה. 6
במאמר בשם 'מכתב על תקופת זמננו ומהלך התשובה' 7 מסביר מורנו ורבנו הרצי"ה זצ"ל כי באחרית הימים תהיה התשובה של 'עד ד' אלוקיך' קודמת , והיא מאופיינת ב'התקבצותנו לארץ ירושתנו , כיבושנו אותה והצליחנו בה' - ורק אחר כך נגיע אל התשובה השלימה של 'אל ד' אלוקיך' שמשמעותה קיום המצוות ושמירת החוקים , כשם שמפורש בנבואות יחזקאל 8 שראשית תהיה התקבצותנו שוב אל אדמתנו , ואחר כך תהיה זריקת טהרה מן השמים , ולאחריה התחדשות הלב והרוח ואחריהם קיום המצוות החוקים והמשפטים.
מדברים אלו נראה כי אנו חיים בתקופת התשובה הגדולה של עמנו אשר תצמח ותגדל לתשובה של אמונה גדולה ושלימות מליאה של כלל ישראל כולו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
