ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
טבת, ה'תשנ"ח
העברת רב מתפקידו וזכויותיו הכספיות בהקשר לכך
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
207 - האם מותר לעקור גפן בשמיטה
208 - העברת רב מתפקידו וזכויותיו
209 - שינוי נוסח התפילה
טען עוד
הועד ניהל עם הרב משא ומתן והסכימו בעל פה שישאר כמרא דאתרא של בית הכנסת ובתמורה לכך, כל שנה, בנוסף על משכורתו ינתן לו בונוס או תמורה כספית כדי ליצור קרן פנסיה עבורו, ובאופן הדרגתי כל שנה נוספת שישאר, יעלה הסכום של הבונוס ובכך יווצר אצל הרב הנ"ל הרצון והנכונות להשאר איתם עוד ועוד. צריך לציין שההסכם הכספי נעשה ל-10 שנים והסכומים הנכבדים יותר נותרו לשנים האחרונות של ההסכם.
לאחר 6 שנים קם ועד חדש לבית הכנסת ולאחר דיונים החליטו שהסכומים המשולמים לרב בתור בונוס הם גבוהים במיוחד וקשה על בית הכנסת לשאת בהוצאה כזאת לכן רמזו לרב שיצטרך להוריד את הצפיות שלו. הרב הגיב וטען שהוא לא מוכן לוותר על שום הטבה ושהכסף שהובטח לו זה יהיה הפנסיה שלו ואין לאף אחד זכות לקפח אותה.
כתגובה הועד החליט שהואיל והרב לא רוצה לשמוע על הסדר כספי חדש, הרב יפוטר וכן עשו.
כעת בא הקהל אלי ומתמרמר על זה שהרב מבקש כפיצוי לקבל את כל הסכומים השנתיים המגיעים לו בתור בונוס. גם את אלה של 4 השנים הקרובות בנוסף לפיצוי של משכורת על כל שנת כהונה הואיל וההסכם שלו היה על לא פחות מ-10 שנים ורק עברו 6 שנים מתוך 10!
לדעת הועד המנהל מגיע לרב משכורת על כל שנת כהונה ותו לא והבונוס השנתי על ששת השנים שעברו כבר שולמו לו והיות שהוא לא עבד עוד "4" שנים אזי לא מגיע לרב הבונוס הזה.
הנני צריך להכריע דעת תורה על הנושא:
ברור לי שמי שהוחזק כמרא דאתרא, כרב של קהל מסוים אין להורידו מגדולתו שהרי זה תפקיד של שררה, מנהיג ורועה רוחני, ואם אין טענה מבוררת הגורמת פסול לנושא בתפקיד הרם, אפילו אם עבר הזמן שנקבע לו לכהונתו ספק אם אפשר לסלקו, כדברי החתם סופר בתשובותיו על חלק אורח חיים תשובות יב, יג וכפסק הרמ"א ביו"ד רמה סעיף כב ביחס לשררת רב.
ובנושא דידן טרם עבר הזמן ואף למיטב ידיעתי לא היה זמן קבוע להמשך כהונתו של הרב הנ"ל והזמן של 10 שנים היה רק לצורך התשלום של הבונוס השנתי כדי להשלים סכום הגון לצורך הפנסיה של הרב. צריך לציין שההסכם הכספי נערך בעל פה ורק הסכומים כתובים בסתם נייר ועד עתה קויימו כל פרטיו של ההסכם במשך 6 שנים האחרונות.
טרם הספקתי לברר הלכתית את הנושא של הפרת חוזה ולכן שאלותי אליכם הן:
1. האם אתם מסכימים שאין רשות לועד בית הכנסת להעביר את הרב הנ"ל על רקע תשלום שכירותו והבונוס השנתי?
2. האם יש בכך הפרת חוזה?
3. האם הטענה שהכנסותיו של הרב נראות מוגזמות ואין ברצונם או ביכולתם לשאת בהוצאה זו היא טענה מספיקה כדי לשנות את ההסכם ביניהם?
4. האם צודק הרב כאשר כתנאי לעזיבת משרתו דורש תשלום כל הבונוסים הנותרים ל-4 השנים הקרובות שהרי רק אז תם חוזהו בנוגע לבונוסים, והועד הקודם התחייב להשלים לו במשך 10 שנים הסכום שהסכימו ביניהם או יש להסכים עם גישת הועד המנהל שהואיל והם קבעו תשלום לכל שנה הם רשאים להפסיק את התשלום בתום כל שנה ואם הם מפסיקים את העסקת הרב יכולים להמנע מתשלום הבונוס של 4 השנים הבאות? למיטב הבנתי האופציה היתה בידי הרב להשאר עוד ועוד... האם לדעתכם האופציה קיימת גם עבור הועד להפסיק את ההסכם?
5. אודה לכת"ר להבהיר בהקדם סוגיה זו בהתאם לדעת תורה כדי שאוכל למצוא סימוכין להערכתי ההלכתית.
תשובה
א. אין להעביר רב ממשרתו 1 .
ב. רב שהחל לעבוד בקהילה ואנשי הקהילה חזרו בהם, ישלמו לו כל שכרו כפועל בטל, אם לא ימצא להתעסק במקום אחר, ואם מצא בפחות, ישלימו לו כל שכרו 2 .
ג. גם אם נשכר בשכר גבוה, אין אפשרות לבטל את הקציצה - מדין אונאה 3 .
ד. הסכם לשנים מספר נחשב להסכם אחד ולא להסכם המתחדש מדי שנה ככתוב בישעיהו (טז, יד) "בשלש שנים כשני שכיר" 4 .
^ 1. שו"ע (יורה דעה סי' רמה סעיף רב) בהגהת רמ"א על-פי פסק הריב"ש בסי' רעא. (בתשובות חתם סופר שציינת ערער רק על הדין השני שם, ששררת רבנות עוברת בירושה, ואף בזה חזר בו בתשובה סי' יג שם, שהאידנא עוברת, אבל כל זה לא שייך לנדון דידן שאין להעביר רב ממשרתו).
^ 2. שו"ע (חושן משפט סי' שלג סעיף א), וכל זה אמור אפילו אם לא היה מוצא מי שיעסיק אותו מקודם במקום אחר, וכשיטת רמב"ן בחידושיו לבבא מציעא (עו ע"ב בד"ה והא צדקתני. ובד"ה ואני מודה לו דבריו הובאו ב"נמוקי יוסף" שם (מו ע"ב בדפי הרי"ף).
^ 3. שו"ע (חושן משפט סי' רכז סעיף לג).
^ 4. עיין בקידושין (יז ע"א סוף תוס' ד"ה חלה שלש), ובבא מציעא (י ע"א תוס' ד"ה כי לי בני ישראל), ובהגהות הגר"א (שם, ס"ק א).
האם מותר לפנות למקובלים?
איך עושים קידוש?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
עשרת המכות סוללות דרך
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
מי יושב במקום שלי?
מסירות או התמסרות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
