ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
כל אישה יודעת שכדי להכין סלטים מוצלחים חייבים להוסיף לו רטבים או תבלינים אחרים המעניקים לירקות טעם נוסף של חריפות, חמיצות או מליחות מסוימת.
תיבולים אלו דורשים את תשומת לבנו כשמדובר על כשרות הסלט והמטבח.
כדי לשמור על רמת כשרות טובה בבית כשמכינים סלטים, אין צורך "להחזיק ראש" או לעבוד קשה. תשומת הלב בשעת תהליך ההכנה צריכה להינתן ביחס לפעולת החיתוך ולפעולת הבישול.
1. פעולת החיתוך: כשחותכים דברים חריפים, מלוחים או חמוצים - הדבר הנחתך יוגדר לפי דינה של הסכין שחתכנו בה. למשל, בצל שנחתך בסכין חלבית - ייהפך להיות חלבי (והדין זהה גם כשחותכים עם סכין בשרית). משמעות הדבר היא, שאין לערב או לאכול אותו עם דברים בשריים, וכשנכניס אותו לתוך הסלט הוא יהפוך אותו להיות סלט חלבי. בצורה דומה, אם טוחנים שום במיקסר בשרי - השום הופך להיות בשרי ויש להתייחס אליו בהתאם כשרוצים להשתמש בו (לעומת זאת, חשוב להדגיש שחכמים הקלו וקבעו שמיד אחרי אכילת השום הבשרי הזה אפשר לאכול מאכל חלבי ואין צורך להמתין כמו בין סעודה בשרית לסעודה חלבית, מאחר שהטעם הבשרי שבשום "חלש" יותר מבשר רגיל).
2. פעולת הבישול: גם כשמטגנים או כשמבשלים דבר חריף, מלוח או חמוץ - הוא יוגדר בהתאם לכלי שבו משתמשים. למשל, יש להתייחס לפלפל חריף שטוגן בסיר בשרי כבשרי, ומטבוחה מרוקאית חריפה שבושלה בסיר חלבי נחשבת כחלבית ויש לנהוג בה בהתאם ולא לאוכלה בסעודה בשרית.
לרוב הדעות, דינים אלו שייכים גם בכלי ש"אינו בן יומו" אך יש מהפוסקים הספרדים המקלים בדין דבר "חריף" ולשיטתם דינים אלו נכונים רק כשהבישול והחיתוך נעשו בכלי "בן יומו".
הדברים החריפים, המלוחים והחמוצים שכלולים בדינים אלו הם: בצל, שום, פלפל חריף, לימון, מלפפון חמוץ, דג מלוח ודברים הדומים להם.
בשורה התחתונה, מומלץ מאוד לדאוג שבמטבח יהיה קרש חיתוך וסט של סכינים שמשתמשים בהם רק לדברים שהם בחזקת פרווה. בכלים אלו אפשר לחתוך את הדברים החריפים, המלוחים והחמוצים, להשתמש בהם בלי בעיה לחלבי או לבשרי ולהימנע בע"ה בקלות מתקלות מיותרות!
חורף גשום, בריא וכשר לכן, לכל בני משפחותיכן ולכל עם ישראל!
בקרו באתר שלנו! www.kosharot.co.il
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













