ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּכְמוֹ כֵן 1הַפִּזּוּר אֵינוֹ דָּבָר טִבְעִי. וּכְמוֹ שֶׁחוֹזֵר כָּל דָּבָר וְדָבָר אֶל מְקוֹמוֹ, כָּךְ חוֹזְרִים הַחֲלָקִים הַמְפֻזָּרִים וְהַנִּפְרָדִים לִהְיוֹתָם כְּלָל אֶחָד. וְדָבָר זֶה מְבֹאָר לְכָל אָדָם אֲשֶׁר הוּא בֶּן דַּעַת, כִּי כָּל הַחֲלָקִים עִנְיָן אֶחָד לָהֶם, וְאִם כֵּן לָמָּה יִהְיֶה חִלּוּק בֵּינֵיהֶם, וְלֹא יִתְאַחֲדוּ, מֵאַחַר שֶׁהֵם דָּבָר אֶחָד?! וּלְכָךְ כָּל פִּזּוּר עוֹמֵד לְהִתְכַּנֵּס יַחַד. וּלְפִיכָךְ פִּזּוּר יִשְׂרָאֵל בֵּין הָאֻמּוֹת הוּא דָּבָר יוֹצֵא מִן הַטֶּבַע, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁהֵם אֻמָּה אַחַת, רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ עוֹמְדִים יַחַד לִהְיוֹת אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁתִּמְצָא כָּל הַדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים אֵינָם מְחֻלָּקִים לִשְׁנַיִם, רַק הֵם מִתְקַבְּצִים בְּיַחַד, וְכֵן, כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם (קהלת א, ז), לִהְיוֹת מִתְקַבְּצִים, וְאֵין דָּבָר אֶחָד מִתְחַלֵּק. 2וּמֵאֲשֶׁר הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֻמָּה אַחַת, בִּלְתִּי מְחֻלֶּקֶת וּמֻפְרֶדֶת יוֹתֵר מִכָּל הָאֻמּוֹת, רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ מְקֻבָּצִין יַחַד. וּמִזֶּה נִרְאֶה, כִּי הַפִּזּוּר לָהֶם בִּפְרָט* אֵינוֹ טִבְעִי כְּלָל. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁדָּבָר זֶה הוּא בִּשְׁבִיל חֵטְא וְעָוֹן, סוֹף סוֹף דָּבָר זֶה הוּא בִּלְתִּי טִבְעִי, דְּהַיְנוּ הַפִּזּוּר לְיִשְׂרָאֵל, וְיִהְיֶה הַבִּלְתִּי טִבְעִי נַעֲשֶׂה טִבְעִי אִם הָיָה זֶה לְעוֹלָם.
ג. מצד מעלת ישראל. שכל אומה נבראה להיות בת חורין, והשעבוד נוגד לטבעה
וְעוֹד, כִּי לְפִי סֵדֶר הַמְּצִיאוּת אֵין רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה אֻמָּה מְשַׁעְבֶּדֶת בְּאַחֶרֶת לְהַכְבִּיד עֹל עָלֶיהָ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה לְעַצְמָהּ. רַק* מַה שֶּׁרָאוּי 3שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל עֶלְיוֹן עַל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר עוֹשִׂים רְצוֹן הַמָּקוֹם, דָּבָר זֶה עִנְיָן אַחֵר, כִּי כָּךְ רָאוּי 4לְפִי סֵדֶר הַמְּצִיאוּת בִּשְׁבִיל מַעֲלָתָן וּמַדְרֵגָתָן. אֲבָל שְׁאָר הָאֻמּוֹת, לְפִי סֵדֶר הַמְּצִיאוּת, רָאוּי שֶׁכָּל אֻמָּה וְאֻמָּה מִצַּד שֶׁנִּבְרֵאת לְעַצְמָהּ, שֶׁלֹּא תְּהֵא רְשׁוּת אֲחֵרִים עָלֶיהָ. וְאִם הָיָה נִשְׁאָר דָּבָר זֶה תָּמִיד, הוּא הַגָּלוּת, וְיַד הָאֻמּוֹת מוֹשְׁלִים עַל יִשְׂרָאֵל, הָיָה דָּבָר זֶה, שֶׁאֵינוֹ לְפִי סֵדֶר הַמְּצִיאוּת, וְהוּא שִׁנּוּי סֵדֶר הָעוֹלָם, עוֹמֵד תְּמִידִי, 5וְדָבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר. וּלְכָךְ מִן הִגָּלוּת נוּכַל 6לַעֲמֹד עַל הַגְּאֻלָּה.
___________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
5 - פרק א' חלק ב'
6 - פרק א' חלק ג'
7 - פרק א' חלק ד'
טען עוד
ועוד, לפי סדר העולם, אין זה ראוי שאומה תשעבד אומה אחרת להטיל עליה עול, כי ה' ברא את העולם כך שכל אומה עומדת ברשות עצמה. 3ומה שישראל עליונים על שאר האומות, כאשר הם עושים רצונו של מקום, הוא עניין אחר, 4הנובע מפני מעלתם המיוחדת של ישראל, וכך היא התכנית האלוקית של סדר העולם. בכל אופן כל אומה ראויה להיות אומה עצמאית ללא שעבוד לאומה אחרת. אם הגלות הייתה דבר נצחי, היו האומות שולטות על ישראל, 5והיה הדבר שאינו טבעי הופך להיות טבעי, וכבר התבאר שזה דבר לא אפשרי. לכן ממציאות הגלות 6נוכל לעמוד על היות הגאולה דבר מוכרח.
[ לָהֶם בִּפְרָט – לישראל במיוחד (בניגוד לשאר אומות). רַק – אלא.]
ביאורים
לאחר שעמדנו על הסיבה הראשונה מדוע המציאות של עם ישראל בגלות אינה טבעית – עובר המהר"ל לסיבה השנייה.
כשאנו מתבוננים על העולם אנו רואים שחלקיו של העולם נמשכים אלה לאלה במטרה להתאחד. כך אנו רואים במשיכה בין הזכר לנקבה, בין החברה, שנעשית 'כפר גלובלי', לבין עצמה, וכן בחוקי הפיזיקה – כוח הגרביטציה, המגנט ועוד. כוח האחדות מוטבע עמוק בטבע המציאות.
כוח האחדות הוא שמאפיין את עם ישראל לעומת אומות העולם. מטרתו של כוח זה בעם ישראל היא קידוש החיים, והיא מקיפה כל אחד מפרטיו. הרב קוק זצ"ל מסביר שהגדרתו של אדם מישראל היא קודם כל שהוא ישראל, לפני שהוא אדם. כה גבוהה היא הנשמה הישראלית, שהיא היא שורש חיינו [אורות ישראל ב, ג]. אי לכך, פיזור בעם ישראל הוא מצב אבסורדי – הרי כל המציאות מתאחדת, קל וחומר שעם ישראל צריך להיות מאוחד.
היו שטענו שישראל חטאו ועל כן הם במצב זה. המהר"ל דוחה טענה זו. גם כשחטא מסויים מנתק אותנו מהנשמה הישראלית הרי זהו ניתוק רק ברובד החיצוני של הנפש, שכן הקשר בין אדם מישראל לנשמתו הישראלית הוא מהותי, ואינו יכול להתנתק לעולם. זהו הטבע הסגולי שברא ה', ואין מעשה אנושי שיכול לשנות טבע זה, גם מעשה אסור. לפיכך, גם יהודי מומר הוא עדיין יהודי. גם אם נוצר מצב של פיזור ופירוד, הוא חייב להשתנות. הפירוד סותר את הטבע הפנימי של עם ישראל, והרצונות לשוב ולהתאחד ינצחו כל ניתוק זמני שנגרם בגלל חטא, אפילו החמור ביותר.
הסיבה השלישית לכך שהגלות היא מצב לא נורמלי היא שמצב שבו אומה משעבדת אומה אחרת הוא מצב לא טבעי. לכל אומה יש תפקיד בעולם וכדי לבצע אותו היא חייבת להיות חופשייה. כאשר אומה אחרת שולטת עליה, כוחה של האומה הנשלטת מדוכא, ומשום כך אינו יכול לצאת לפועל.
המהר"ל מעיר שעליונות ישראל על האומות שונה באופן מהותי משלטון אחר – זו עליונות שמטרתה להפריח ולהעצים את תפקידה של כל אומה, על ידי חיבור אותה אומה אל הקב"ה. היא אינה רומסת אלא מחברת למדרגות רוחניות עליונות. דומה הדבר לאִמרת חז"ל 'מקום ארון אינו מן המידה' [בבא בתרא צט:] – הרוחניות אינה תופסת מקום. היא דומה לאוויר, שלא מפריע, אך בלעדיו אין חיים. כאלה הם ישראל. מטרתם היא להפיח חיים אלוקיים באומות כולן. המצב שבו האומות שולטות על ישראל וכולאות את רוחו האדירה הוא מצב בלתי נסבל, שהטבע הרוחני של העולם, המהות הפנימית והמגמה האלוהית, תובעים בעוצמה לשנותו.
הרחבות
* אחדות ישראל בארץ ישראל
וּכְמוֹ כֵן הַפִּזּוּר אֵינוֹ דָּבָר טִבְעִי. המהר"ל מסביר שעם ישראל הוא עם מאוחד, שהגלות והפיזור אינם טבעיים לו. המהר"ל מדגיש שדווקא בארץ ישראל עם ישראל מקבל משמעות של כלל "כי כאשר נכנסו ישראל לארץ, היו עם אחד לגמרי... ולא נעשו עם ישראל מחוברים להיות עם אחד לגמרי עד שבאו לארץ והיו ביחד בארץ, והיה להם מקום אחד היא ארץ ישראל, ועל ידי ארץ ישראל הם עם אחד לגמרי" [נתיבות עולם, נתיב הצדקה ו]. מסביר זאת הרב עוזי קלכהיים : "המהר"ל מבליט את הקשר הכפול של האומה מצד נשמתה ומצד גופה. כשם שמקור מחצבתה של האומה הוא משורש האחדות, וכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, מצד מהותם. כן קיים בסיס ארצי לקיום הגוף של ישראל בארץ ישראל. בארץ ישראל קיימת האומה כיחידה אחת, גוִיה לאומית, שכל יחיד מהוה חלק ממנה, ולא כפרט בפני עצמו" [אדרת אמונה, עמ' 225]. אחדות עם ישראל מתגלה באופן שלם דווקא בארץ ישראל כשעם ישראל חי חיים ציבוריים.
לרפואת והצלחת שרה בת ברכה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
