ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְקָאָמַר עוֹד, תַּנְיָא רַבִּי נְהוֹרַאי 1 וכו'. וּבָא לוֹמַר כִּי עוֹד יִהְיֶה בַּדּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה סֵדֶר בָּעוֹלָם. וְדָבָר זֶה 2 עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כִּי רָאוּי לְפִי הַסֵּדֶר שֶׁהַקְּטַנִּים מְכַבְּדִים לַגְּדוֹלִים, וְדָבָר זֶה הוּא סֵדֶר הַדּוֹר, וְאִלּוּ בַּדּוֹר שֶׁל מָשִׁיחַ, לֹא יִהְיֶה סֵדֶר הַדּוֹר כְּלָל. וּלְכָךְ קָאָמַר נְעָרִים יַלְבִּינוּ פְּנֵי זְקֵנִים, וּזְקֵנִים יַעַמְדוּ לִפְנֵי נְעָרִים. וְכֵן שְׁאָר הַדְּבָרִים, כֻּלָּם יִהְיֶה בָּהֶם שִׁנּוּי הַסֵּדֶר, וְדָבָר זֶה הֶפְסֵד גָּמוּר.
המציאות תהיה הפך הסדר הראוי
וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר, 3 כִּי בְּדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ יִהְיֶה הָעוֹלָם יוֹצֵא מִן הַסֵּדֶר לְגַמְרֵי. וְיָדוּעַ כִּי הָעַזּוּת יוֹצֵא מִן 4 הַסֵּדֶר הַשָּׁוֶה בְּעַזּוּת. וְכֵן כַּאֲשֶׁר 5 זֶה שֶׁהוּא יָקָר וְנִכְבָּד יְעַוֵּת, דָּבָר זֶה שִׁנּוּי, יוֹצֵא מִן הַסֵּדֶר לְגַמְרֵי. וְהַגֶּפֶן יִתֵּן פִּרְיוֹ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר, דָּבָר זֶה 6 שִׁנּוּי גָּמוּר, שֶׁהַגֶּפֶן יִתֵּן פִּרְיוֹ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר. וְהַמַּלְכוּת תַּהֲפֹךְ לְמִינוּת, דָּבָר זֶה בָּרוּר, כִּי הַמִּין הוּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ, יוֹצֵא מִן הָאֱמוּנָה. וְאֵין תּוֹכֵחָה, שֶׁיּוֹצֵא מִן הַסֵּדֶר, וְכַאֲשֶׁר יוֹכִיחַ אוֹתוֹ אֵין מְקַבֵּל תּוֹכֵחָה. הֲרֵי ה' דְּבָרִים שֶׁהָעוֹלָם יוֹצֵא מִן הַסֵּדֶר הָרָאוּי. וּמִפְּנֵי שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בְּה' מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ (מנחות כט, ב), שֶׁמִּסְפָּרוֹ חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד זֶה אָמַר כִּי בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים יִהְיֶה יוֹצֵא מִן הַסֵּדֶר הָעוֹלָם. כִּי הַסֵּדֶר הוּא עַל יְדֵי הַהֵ"א מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְכָךְ עַל יְדֵי חֲמִשָּׁה יוֹצֵא הָעוֹלָם מִן הַסֵּדֶר לְגַמְרֵי, אַחַר כִּי בְּה' נִבְרָא הָעוֹלָם וְסֵדֶר שֶׁלּוֹ, וְעַל יְדֵי חֲמִשָּׁה יוֹצֵא מִן הַסֵּדֶר. וְהֵם חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֲשֶׁר נִזְכְּרוּ בְּדִבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה, שֶׁיִּהְיוּ קֹדֶם לִזְמַן הַמָּשִׁיחַ. וְכֵן בְּדִבְרֵי רַבִּי נְהוֹרַאי גַּם כֵּן זָכַר חֲמִשָּׁה דְּבָרִים, נְעָרִים יַלְבִּינוּ וכו', וְהַכֹּל טַעַם אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי אֵלּוּ גַּם כֵּן שִׁנּוּי הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בְּהֵ"א. אֲבָל רַבִּי (נְהוֹרַאי) {יְהוּדָה} זָכַר שְׁמוֹנָה דְּבָרִים, וְכֻלָּם הֵם הַדְּבָרִים שֶׁהֵם אֱלֹקִיִּים, כְּמוֹ הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה, יִהְיֶה בִּטּוּל לָהֶם. 7 וְלֹא שֶׁיִּהְיֶה בִּטּוּל לָהֶם, 8 רַק שֶׁיִּהְיוּ מְגֻנִּים וּשְׁפָלִים בְּעֵינֵי בְנֵי אָדָם.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
133 - פרק ל"ה חלק ד'
134 - פרק ל"ה חלק ה'
135 - לימוד שבועי באמונה ב' תמוז - ח' תמוז תשע"ה
טען עוד
רבי נחמיה אומר, 3 דור שבן דוד בא, העזות תרבה, והיוקר יגרום למכובדים להיות רמאים, הגפן יתן פריו ובכל זאת היין ביוקר, המלכות תהפך למינות, ואין הבריות מקבלים תוכחה. לדעת רבי נחמיה, בדורו של משיח העולם יהיה ההפך מהסדר הראוי. ידוע כי העזות היא יציאה 4 מדרך האמצע אל הקצה. וכן כאשר 5 אנשים נכבדים הופכים להיות רמאים, זה שינוי שהוא ההפך מהסדר הראוי. וכן כאשר הגפן תתן פריה והיין יהיה ביוקר, זה שינוי מהמציאות הראויה, 6 כי כשיש ענבים היין צריך להיות בזול. והמלכות תהפך למינות, גם דבר זה הוא ההפך מהסדר הראוי, כי המין הוא סוג אחר של יהודי, לפי שאינו מאמין. ואינו מקבל תוכחה, מפני שיצא לגמרי מהסדר הראוי. הרי נמנו כאן חמישה דברים בהם יוצא העולם מן הסדר הראוי אל מצב הפוך מהסדר הראוי. אמרו חכמים על הפסוק: בי-ה צור עולמים, כי העולם הבא נברא ביו"ד והעולם הזה נברא בה"א. כנגד הה"א בה נברא העולם הזה, מנה חמישה דברים בהם יהיה העולם יוצא מסדרו אל ההפך. כי סדר העולם באות ה"א משם השם, שבה נברא העולם, לכן היציאה מהסדר היא בחמישה דברים. על כן רבי נחמיה הזכיר בדבריו חמישה דברים, שיהיו לפני ביאת המשיח. גם רבי נהוראי הזכיר בדבריו חמישה דברים של יציאה מסדרו של עולם, וגם דבריו מוסברים על פי מה שאמרנו, כי הם יציאה מסדר העולם שנברא באות ה"א. אבל רבי יהודה הזכיר בדבריו שמונה דברים, השייכים לענינים הרוחניים, כמו התורה והחכמה שלא יימצאו. 7 ואין הכוונה שלא יהיו קיימים כלל, 8 אלא שיהיו מגונים ושפלים בעיני הבריות.
ביאורים
אחד הדברים המשמעותיים במבט שלנו על כל חברה שהיא, היא מידת הסדר ההגון והנורמאלי שקיים בה. חברה שיש בה תופעות של אי שמירה על המעמדות הטבעיים והישרים כפי שאמור להיות, כמו גם חברה שיש בה תופעות של חוצפה וחוסר כבוד בסיסי למי שאמורים לרחוש לו כבוד, מוגדרת על ידינו באופן טבעי כחברה בעייתית ורקובה.
חז"ל שעסקו בתופעות אלו וחזו אותן מראש, לימדו אותנו להבין שמדובר בתופעות משמעותיות שמתרחשות בשלבים שקודם הגאולה. המשותף לכל התופעות הללו, שהן מזעזעות את יסודות הקיום הבסיסיים של החברה – רבי נהוראי עוסק בשבירת היחס המכבד והנכון לאלה שאמורים להיות בעלי מעמד גבוה יותר. בחברה נורמאלית ומאוזנת, כל אדם יודע את מקומו הטבעי והנכון. יודע הוא לכבד את אישיותם ופועלם של המבוגרים ממנו, לינוק מהם ולהמשיך את דרכם. חברה שמזלזלת באנשים המבוגרים ממנה, חברה שלא נותנת להם את מקומם הנכון, היא חברה שיש בה ריקבון מסוים.
רבי נחמיה עסק בתופעות של פריצת הסדר ההגיוני – ריבוי העזות והחוצפה. המחירים מתייקרים ויוצאים מהאיזון הרגיל, אפילו כאשר השפע קיים והמחירים אמורים להיות סבירים. המלכות עוזבת את הדביקות בבוראה, ואין נכונות מצד בני האדם להשתפר, אפילו אם מנסים להוכיחם ולהעמידם על טעותם.
המהר"ל מסביר שיש כאן מעין התפרקות כללית של יסודות בסיסיים של החברה. כשאנו נפגשים עם תופעות אלו אנו עלולים לשקוע בלהתלונן על הרע שבהם. אולם המהר"ל מחנך אותנו להתבונן לעומק. להעמיק בסדר שבתופעות הללו ובמטרה שלהן. תופעות אלו מטרתן לשבור את היסודות הגשמיים הנמוכים שהיו קיימים עד כה על מנת לבנות מציאות חדשה עליונה וקדושה. התבוננות זו מסבירה לנו היטב את הצימאון הרוחני שאותו אנו חשים שמתלווה לתופעות אלו, מכיוון שההעדר שהן מבטאות מייצר צימאון למשהו רוחני חדש ועליון הרבה יותר.
הרחבות
* דרישת הדור הצעיר לאמונה עמוקה
וּלְכָךְ קָאָמַר נְעָרִים יַלְבִּינוּ פְּנֵי זְקֵנִים. המהר"ל מבאר שהמצב בדורו של המשיח בו ילבינו נערים פני זקנים יוביל את העולם למציאות חדשה.
הרב קוק כתב מאמר מיוחד על דורו של המשיח – 'מאמר הדור'. במאמר זה הוא מראה שבדורנו, דורו של משיח, מתגלים שני פנים. מצד אחד, נטישת ערכי ישראל. ומצד שני, מסירות גדולה לבניין הארץ: "מוזר הוא הדור הזה, שובב הוא, פראי הוא, אבל גם נעלה ונִשא... נמצא כי מעבר מזה: "חוצפא ישגא, אין הבן מתבייש מאביו, נערים פני זקנים ילבינו", ולעומת זה – רגשי החסד, היושר, המשפט והחמלה עולים ומתגברים, הכח המדעי והאידיאלי פורץ ועולה" [עקבי הצאן, עמוד קט].
הסתכלות מעמיקה זו מלווה את הרב קוק גם בבואו לנתח מדוע בני הדור הצעיר מורדים באמונות אבותיהם. לדעתו, אין הם פורקים עול ללא סיבה, הם דורשים אמת מקיפה ואמונה מבוררת. כשהם נתקלים באמונה הפשוטה בה דבקו אבותיהם, הם מזלזל בה כיוון שהיא אינה משביעה את שקיקתם: "חלק גדול מהדור הצעיר איננו חש כל כבוד לכל מה שהורגל, לא מפני שאופלה נפשו, לא מפני שנשפל מאותו הגבול, שהחֹק והמשפט עומדים עליו בדעה ההמונית הרגילה, כי אם מפני שעלה עד המקום, שלפי אותו הצביון שהורגל בו עד כה שיביט על ידו על החֹק והמשפט, על המסורת והאמונה בכלל, על כל טהור וקדוש, על כל אמת גדולה נצחית ואלהית אשר במושגים, מפני מיעוט העבודה בתלמודם של יסודי הרגש והדעת שבמרחב התורה, – "הועם זהב ושונא הכתם הטוב" [ע"פ איכה ד, א] עד שנדמה לו שהכל הוא שפל הרבה מערכו" [שם].
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
קשה עליי פרידתכם
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
