ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּכְתִיב (ויקרא כו, ד): וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשָׂה עַכְשָׁו, אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשְׂתָה בִּימֵי 1 אָדָם. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁתְּהֵא הַשָּׂדֶה נִזְרָעָה 2 וְעוֹשָׂה פֵּרוֹת בַּת יוֹמָא, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים קיא, ד): זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו, וְאוֹמֵר (בראשית א, יא): תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, בַּיּוֹם שֶׁנִּזְרְעָה בּוֹ עָשְׂתָה פֵּרוֹת. וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ (ויקרא כו, ד), לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשְׂתָה עַכְשָׁו, אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשְׂתָה בִּימֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר כִּי יְהֵא אִילָן נוֹטֵעַ וְעוֹשֶׂה פֵּרוֹת בַּת יוֹמָא, תַּלְמוּד לוֹמַר: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו. וְאוֹמֵר (בראשית א, יא): עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, בּוֹ בַּיּוֹם הָיָה עוֹשֶׂה פֵּרוֹת. מִנַּיִן שֶׁאַף הָעֵץ עָתִיד לִהְיוֹת מַאֲכָל, תַּלְמוּד לוֹמַר: עֵץ פְּרִי, אִם לוֹמַר שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוֹת, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר עֹשֶׂה פְּרִי. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר עֵץ פְּרִי? אֶלָּא, מַה פְּרִי מַאֲכָל, אַף הָעֵץ מַאֲכָל. מִנַּיִן שֶׁאַף אִילָנֵי סְרָק עֲתִידִין לְהוֹצִיא פֵּרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי לֶעָתִיד, כַּאֲשֶׁר יִסְתַּלֵּק הַחֵטְא מִבְּנֵי אָדָם, הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ הַשֵּׁם בִּשְׁבִיל חֵטְא אָדָם (בראשית ג, יז), תַּחְזֹר לְקַדְמוּתָהּ וּלְבִרְכָתָהּ, כַּאֲשֶׁר הָיָה קֹדֶם שֶׁחָטָא הָאָדָם. וּלְמַאן דַּאֲמַר אֵין בֵּין עוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת בִּלְבַד, לֹא יִקְשֶׁה מַה שֶּׁאָמַר כָּאן כִּי תּוֹצִיא הָאָרֶץ פֵּרוֹת כָּל יוֹם וָיוֹם, כִּי דָּבָר זֶה לֹא נִקְרָא נֵס, שֶׁהֲרֵי הָיָה בִּתְחִלַּת בְּרִיאַת הָעוֹלָם אִם לֹא הָיָה הַחֵטְא. 3 וַהֲרֵי לִפְעָמִים גַּם כֵּן הָיָה חִדּוּשׁ שֶׁהָיוּ הַחִטִּים כִּכְלָיוֹת. וְאֵין דָּבָר כְּמוֹ זֶה נִקְרָא שֶׁנּוֹהֵג הָעוֹלָם שֶׁלֹּא בַּטֶּבַע.
________________________________
ונאמר: ונתנה הארץ יבולה, לא כמו שהיא עושה עכשיו, אלא כמו שעשתה בימי 1 אדם הראשון. מנין אתה למד שהארץ תיזרע 2 ובו ביום תעשה פירות? תלמוד לומר: זכר עשה לנפלאותיו, ונאמר: תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע, ביום שנזרעה בו עשתה פירות. ונאמר: ועץ השדה יתן פריו, לא כדרך שהיא עושה עתה, אלא כדרך שעשתה בימי אדם הראשון. מנין שבאותו היום בו האילן ניטע עשה פירות? שנאמר: זכר עשה לנפלאותיו, ונאמר: עץ פרי עושה פרי למינו, בו ביום היה עושה פירות, ומנין שאף העץ עתיד להיות נאכל? תלמוד לומר: עץ פרי, אם הפסוק בא לומר שגם העץ עתיד לעשות פירות, הרי נאמר: עושה פרי, אם כן למה נאמר עץ פרי? אלא מה הפרי נאכל, אף העץ יהיה נאכל. ומנין שאף אילני סרק עתידים להוציא פירות? תלמוד לומר: ועץ השדה יתן פריו. למדנו שבעתיד, כאשר לא יחטאו בני האדם, תחזור הארץ לטבעה המקורי, כמו שהיתה קודם חטא אדם הראשון, שבעבורו נתקללה הארץ. מאמר חכמים, שעתידה הארץ להוציא פירות בכל יום, מוסכם גם לדעת האומר שאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד, כי דבר זה, שתוציא הארץ פירות בכל יום, אין זה נס, שכן היה בתחילת בריאת העולם לפני שטבע העולם השתנה בעקבות החטא. 3 והייתה מציאות כזו בעולם גם בתקופות אחרות, כמו שאמרו, שהיו החיטים ככליות בימי שמעון בן שטח, ולא נחשב זה לשינוי מטבעו של עולם.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
153 - פרק נ' חלק א'
154 - פרק נ' חלק ב'
155 - פרק נ' חלק ג'
טען עוד
כפי שבארנו לעיל, בטבע טמונה יכולת תפוקה יותר גדולה ממה שנראה לעינינו, אלא שהחטא מרחיק את העולם מהקב"ה, וממילא השפע במלואו נמנע מאיתנו. כשיחזור העולם לתיקנו, ישוב הטבע לפעול ביתר כמות וביתר איכות. המהר"ל מדגיש שאין זה נס אלא טבע. לכאורה זוהי אמירה תמוהה. אם נראה עץ שבכל יום מוציא פירות חדשים, ללא ספק נחשוב שזהו נס ולא דבר טבעי. כדי להבין את דברי המהר"ל עלינו להבין מהו ההבדל המהותי בין נס לטבע.
הטבע הוא הופעה של הקב"ה בעולם דרך חוקיות מסוימת. למשל, כשאדם זורע זרע הוא אינו צומח בבת אחת אלא בשלבים: זריעה, כיסוי הזרע, השקייה של הצמח במשך כל החורף, וכך לאט לאט הוא גדל עד שהתבואה מגיעה לגמר בישולה. בדומה לזה, כשהקב"ה רוצה לקדם תהליכים בעולם, הם אינם מופיעים פתאום אלא בצורה הדרגתית. משמעות הדבר היא שאין אנו רואים את יד ה' מנהלת את העולם, אלא פועלת בתוך החוקיות שלו. לנו זה נראה כתופעה טבעית, ואין אנו רואים את התכלית שבשבילה נעשה כל הדבר. אמנם נס הוא אירוע שמתרחש שלא על פי החוקים. יד ה' מתערבת ושוברת את הכללים ואנו רואים איך דבר קורה כדי להביא לתכלית מסוימת.
הנס אינו מיועד להתרחש באופן קבוע, כי אין אנחנו מסוגלים לראות את האור אלוהי שלא דרך מחיצות. כמו כן, אם הנס יהיה תמידי הרי שתתבטל הבחירה החופשית כי נראה בעינינו את מציאות ה' והשגחתו.
אמנם הטבע ממשיך לפעול בחוקיות גם לאחר שהוא מתעלה, אלא שהחוקיות הזו יכולה להשתנות לפי מעלת העולם. כשהעולם בדרגה נמוכה החוקים מאוד מצמצמים ומגבילים את הטבע, ומונעים את השפע האלוהי מלהאיר, וכשהעולם בדרגה רוחנית גבוהה – החוקים מתרחבים ונותנים מקום לברכה.
הרחבות
* חוקי הטבע אינם קבועים
יְהֵא אִילָן נוֹטֵעַ וְעוֹשֶׂה פֵּרוֹת בַּת יוֹמָא. מדרש זה מתאר דברים רבים הנראים כסותרים את חוקי הטבע. למשל, תהליך גדילת הפירות כולל שלבי התפתחות שאורכים זמן רב, אם כך כיצד ייתכן שהפירות יבשילו ביום אחד?
ביחס לשאלה זו כותב הרב קוק שהתפיסה שחוקי הטבע הם דבר קבוע, נובעת מקטנות האדם: "ימין ה' אשר נגלתה על ישראל עם קרובו (במצרים), במסות באותות ובמופתים, ביד חזקה ובזרע נטויה, הסירה את המסכה הנסוכה על פני ערך המציאות וחוקיה, אשר האדם מפני קטנות הסתכלותו ומדת היקף שכלו הפעוט והצעיר יוכל לחשבם לחוקים איתנים וקיימים בקיום צביוני על מעמד אחד ותכונה אחת" [עין איה שבת א, ב, קט]. בני-אדם רגילים לחשוב שחוקי הטבע אינם ניתנים לשינוי, אולם בעקבות הניסים שנעשו לעם ישראל במצרים התברר שגם איתני הטבע יכולים להשתנות ברצונו של הקב"ה.
מכאן אנו יכולים להבין שבעתיד יתכנו שינויים בחוקי הטבע: "על כן בהסתכלותינו עד העתיד הגדול הרחב והנהדר, לא יעיקו לנו חוקי המנהגים הטבועים במעמד הטבע של ההוה. הננו מכירים ברור שאותן הצביונים (חוקי הטבע) הפרטיים המתגלים לפנינו כדמות מנהגים איתנים בחוקי הטבע הקיים לפנינו אינם קיימים באמת" [שם]. הקב"ה קבע את חוקי הטבע בבריאת העולם, אולם ברצונו הוא משנה אותם כשם שעשה במצרים. על פי זה מובן שחוקי הטבע "אינם קיימים באמת", אלא הם בעצם חוקי ה' , שקביעתם ושינויים תלויים ברצונו.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה מחבר שמיים וארץ?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
